יונה בנדמן

ראש ענף 6 בחטיבת המחקר של אגף המודיעין של צה"ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים

יונה בנדמן (6 ביוני 19331 בספטמבר 2007) היה ראש ענף 6 (ענף מצרים) במחלקת המחקר של אגף המודיעין של צה"ל בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. בנדמן נחשב לגורם מרכזי בכישלון של אגף המודיעין לתת התרעה על המלחמה הקרבה.

יונה בנדמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 ביוני 1933
ברלין, גרמניה הנאצית
פטירה 1 בספטמבר 2007 (בגיל 74)
תאריך עלייה 1934
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה סגן-אלוף  סגן-אלוף
תפקידים בשירות
ראש ענף 6 במחלקת המחקר של אמ"ן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה
 
לקט המודיעין שכתב ב-5 באוקטובר יונה בנדמן באמ"ן, יום לפני מלחמת יום הכיפורים, ובו הסימנים המעידים על מלחמה. ללקט זה הוסיף בנדמן את סעיף 40, שבו קבע כי למלחמה סבירות נמוכה

יונה בנדמן נולד בברלין, ועלה ב-1934 עם הוריו לארץ ישראל. למד בבית הספר "תיכון חדש", היה חבר בנוער העובד ויצא במסגרת זו להכשרת הנח"ל במעגן מיכאל. התגייס לנח"ל, עבר קורס סיירים והצטרף ליחידה 101[1] בה שירת עד פירוקה. ב-1954 סיים קורס קצינים והוצב במודיעין פיקוד הדרום. במלחמת סיני היה קצין מודיעין באוגדה 38. למד מדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו עבר קורס קציני מודיעין והוצב במחלקת המחקר, שם התמחה בתחום מצרים. לאחר מלחמת ששת הימים עסק בחקירת שבויים מצריים. בנוסף היה בוגר של קורס דו-שנתי בהיסטוריה צבאית באוניברסיטת תל אביב.[2]

בקיץ 1972 מונה לראש ענף מצרים במחלקת המחקר ("ענף 6"), בדרגת סגן-אלוף, ונמנה עם מטפחיה של התפיסה שזכתה לכינוי "הקונספציה", לפיה מצרים לא תפתח במלחמה נגד ישראל לפני שתשיג מערכות נשק מסוימות לצורך השגת איזון אסטרטגי עם ישראל, ואילו סוריה לא תצא למערכה ללא מצרים. חרף סימנים רבים שהעידו על כוונתה של מצרים לצאת למלחמה דבק באמונה כי אין פניה למלחמה. בדעה זו החזיקו גם מפקדיו, רמ"ח מחקר, תא"ל אריה שלו, וראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא. ביום השני למלחמה הגיש בנדמן את התפטרותו לזעירא, אך זה דחה אותה. למחרת, ה-9 באוקטובר, הוחלף על ידי זיזי קניאזר, שהיה ראש ענף 2, ירדן.

בנדמן העיד בפני ועדת אגרנט, ובין השאר סיפר על לקט המודיעין שכתב ב-5 באוקטובר, ובו הסימנים המעידים על מלחמה. ללקט זה הוסיף בנדמן את סעיף 40, שבו קבע כי למלחמה סבירות נמוכה. בעניין זה ציין: "את הגרסה הראשונה של הלקט הזה אני כתבתי בלא סעיף 40, ואני הרגשתי לפני כתיבתו שאני צריך ללכת להוסיף את זה... הרגשתי שאם אני לא אומר את סעיף 40, אני לא ממלא את חובתי"[3]. הוועדה קבעה שאין להעסיק את בנדמן בתפקיד הקשור בהערכה מודיעינית. הוא עבר למחלקת היסטוריה, שם כתב מאמרים תחת שם העט "אבי שי" (שם זה פורסם רק בשנת 2000). החל משנות השמונים פרסם מאמרים תחת שמו.

השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל.

כתב ספר בשם "מתי מפנים את ירושלים? - העימות בין הדרג הצבאי לנציב העליון בסוגיית הפינוי מירושלים", שיצא לאור בשנת 2004 בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור. הספר מתאר את המחלוקת שהייתה בשנת 1948 בצמרת הבריטית בשאלה מתי לפנות את ירושלים.

מאמרים וספרים

עריכה

ספרים

עריכה
  • מתי מפנים את ירושלים? העימות בין הדרג הצבאי לנציב העליון בסוגיית הפינוי מירושלים, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2004

מחקרים

עריכה

מאמרים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אתר הצנחנים בעשור הראשון
  2. ^ מקבלי תארים ותעודות באוניברסיטת ת"א-תשכ"ח, דבר, 12 ביוני 1968
  3. ^ אורי בר-יוסף, הצופה שנרדם - הפתעת יום הכיפורים ומקורותיה, הוצאת זמורה ביתן, 2001, עמ' 157