יונה רוזנפלד

חוקר בתחום העבודה הסוציאלית

יונה מיכאל רוזנפלד (נולד ב-30 בנובמבר 1922) הוא עובד סוציאלי, פסיכואנליטיקאי וחוקר בתחום העבודה הסוציאלית, מפתח שיטת "למידה מהצְלָחות". זוכה פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית לשנת תשנ"ח (1998).

יונה רוזנפלד
שלט המוצב במבואת בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית
שלט המוצב במבואת בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית
לידה 30 בנובמבר 1922 (בן 98)
קארלסרוהה, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1933
פעילות בולטת מפתח שיטת "למידה מהצְלָחות"
השכלה בית הספר לכלכלה של לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1961–הווה (כ־60 שנה)
עיסוק עובד סוציאלי
פסיכואנליטיקאי
מספר צאצאים 2
פרסים והוקרה פרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית לשנת תשנ"ח (1998)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

רוזנפלד נולד בקארלסרוהה שבגרמניה ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל. למד בבית הספר תלפיות בירושלים ובתיכון בית הכרם. לאחר מכן למד לימודי מדעי החברה ובריאות הנפש בבית הספר לכלכלה ולמדע המדינה של לונדון (1948). בשנת 1954 סיים לימודי סוציולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1962 סיים לימודי דוקטורט בבית הספר למנהל שירותים חברתיים באוניברסיטת שיקגו. במסגרת לימודיו הוסמך כעובד סוציאלי ובתחום זה עסק כקצין בריאות הנפש בצה"ל ולאחר מכן כעובד סוציאלי בבית החולים הדסה.

בין השנים 19611991 היה חבר סגל בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. בשנת 1964 קיבל יחד עם לוטה זלצברגר מענק של 96,000 דולר ממשלת ארצות הברית לתכנון מרכז לטיפול במשפחות נזקקות[1]. במאי 1966 פרסם עם זלצברגר בדבר סדרת מאמרים שבקרה את הטיפול של מדינת ישראל בשכבות החלשות וקראה למדיניות רווחה מתוכננת במדינת ישראל[2].

בשנת 1970 פרסם עם פרופ' אברהם דורון וד"ר רפאל מוזס מחקר על האוכלוסייה במחנות הפליטים ביהודה, שומרון וחבל עזה[3].

בראשית שנות השבעים עמד בראש ועד הפעולה של עובדים סוציאליים ואישי ציבור בירושלים[4].

בשנת 1973 קודם לדרגת פרופסור חבר ובשנת 1986 לפרופסור מן המניין. עיקר פרסומו כחוקר וכיועץ לארגונים חברתיים נבע מפיתוח שיטת למידה מהצלחות (במשותף עם דונלד שון), במסגרתה נעשית העדפה לבחינת הצלחות על פני ניתוח כישלונות. יתרונות שיטה זו בעבודתו כיועץ נגעו לטיפוח תחושת אופטימיות בקרב העוסקים במלאכה ושינוי דרך החשיבה מהתמקדות בבעיות להתמקדות בשאלות המנחות את פעולת הארגון. שיטה זו פותחה לתוכנית "למידה מהצלחות כמנוף ללמידה בית ספרית" ומיושמת בעשרות בתי ספר בישראל. פרויקט נוסף העושה שימוש בשיטה פועל לשיפור היחסים בין משטרת ישראל לערביי ישראל.

רוזנפלד עמד בראש בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית. בשנת 1990 מונה למנהל מכון ברוקדייל ויועץ בכיר במרכז לילדים ולנוער ב"אשלים" ובג'וינט.

בשנת ה'תשנ"ח (1998) זכה בפרס ישראל לחקר העבודה הסוציאלית, הראשון לזכות בתחום זה.

לאורך השנים הוא מחובר לתנועת העולם הרביעי (fourth world movement), תנועה שהוקמה בצרפת ופועלת עם אנשים החיים במצבי עוני קיצוניים. הוא מקיים עמם תהליכי למידה מעמיקים, מתוך תפיסה שלאנשים החיים בעוני יודעים ומסוגלים ללמד וללמוד. אחד מתוצרי תהליכי הלמידה הוא הספר "Rosenfeld, J. M., & Tardieu, B. (2000). Artisans of democracy: How ordinary people, families in extreme poverty, and social institutions become allies to overcome social exclusion. University Press of America".

בשנות ה-2000 פעל לייסוד פורום המאבק בעוני. פעילותו העיקרית של הפורום היא בציון היום הבינלאומי למיגור העוני בישראל. היום צוין לראשונה בשנת 2007 ומאוחר יותר אומץ על ידי הכנסת כיום בו מוקדשים דיונים לנושא המאבק בעוני וצמצום הפערים.

בשנת 2017 יצאה לאור הביוגרפיה שלו, "From exclusion to reciprocity".

רוזנפלד נשוי ואב לשתי בנות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה