יוסף אברהם וולף

איש חינוך מייסד סמינר וולף בבני ברק

הרב יוסף אברהם וולף (כ"ה בשבט תרע"א, 1911 - ד' בסיוון ה'תשל"ט, 30 במאי 1979) היה איש חינוך והוגה דעות, מחלוצי החינוך החרדי ביישוב החדש, ממייסדי סמינר "בית יעקב" בבני ברק הנושא את שמו.

יוסף אברהם וולף
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 בפברואר 1911
כ"ה בשבט תרע"א
קלן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במאי 1979 (בגיל 68)
ד' בסיוון ה'תשל"ט
בני ברק, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד לרב פינחס וולף ולהלנה (הינדלה) בתו של הרב אביעזרי זליג אויערבאך, רבה של הלברשטט ובנו של הרב צבי בנימין אויערבאך. נישא ללאצא (ליזל) בתו של הרב אברהם יצחק קליין רבה של נירנברג, ובסוף ימיו רבה של הקהילה החרדית בחיפה. נסמך לרבנות בבית המדרש לרבנים בברלין. לאחר מכן, כיהן כמחנך במוסדות שונים בגרמניה, ובתפקידו האחרון בה שימש כמרצה בבית המדרש לרבנים בברלין.

ב-1939 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. כאחרים מרקע נאו-אורתודוקסי שהתאכזבו מההתבוללות והאנטישמיות, הפנה אף הוא עורף לשיטת "תורה עם דרך ארץ" הגרמנית ונעשה אידאולוג חרדי ליטאי חשוב: הוא היה אחד ממקדמי חברת הלומדים[1]. שימש כמחנך בסמינר בית יעקב בירושלים ובתל אביב, עד שהוזמן ביוזמת החזון איש לנהל את סמינר בית יעקב בבני ברק. הוא הרחיב את הסמינר, וגיבש את תוכנית הלימודים שלו. הוא שלל את השפעת מערכת החינוך החילונית במדינה על תוכני החינוך במערכת החינוך החרדית, לדידו, חומרי לימוד שלא נכתבו במקור בידי אדם מאמין, בהכרח שיכללו הנחות כפרניות. הוא גם ראה פסול בחינוך הישראלי הממלכתי שלדבריו חינך לשנאת ערבים, ומסר בשם החזון איש שאין לשנוא ערבים.

היה מוערך אישית ומקובל על כל החוגים החרדיים בבני ברק, מתנגדים וחסידים; כאשר עלתה לראשונה הצעה להקים סמינר חסידי נפרד, כדי לאפשר למעוניינים בכך להנחיל את המורשת החסידית לבנותיהם, התנגד לכך האדמו"ר מוויז'ניץ רבי חיים מאיר הגר, שהגיב לכל הטיעונים בעד הקמת סמינר כזה: ”ובכל זאת, היראת-שמים של הרב וולף מכריעה את הכף”[2].

בשנת ה'תש"ל חלה והעביר את ניהול הסמינר לידי בנו זאב. הוא נפטר בד' בסיוון ה'תשל"ט, 30 במאי 1979, ונקבר בבית הקברות שומרי שבת, לצד חמיו.

כתביו עריכה

כתביו של הרב וולף עסקו בעיקר בסוגיות שהעסיקו את בני הנעורים ושהתמודד עמן כמחנך חרדי. הוא מנתח את הסוגיות בהן מתמקד הספר תוך הצגת העמדה החרדית בכל אחד מן הנושאים:

  • תורה ומדע, (ירושלים: נצח, תש"ח) - על היחס בין הדת היהודית למדע, תוך דיון על מגבלות השיטה המדעית
  • החנוך לאור התקופה (תל אביב: נצח, תשי"ד) - ההשקפה החרדית בנושאי חינוך, בדגש על בעיות חינוכיות שהתעוררו בארץ ישראל שלאחר השואה. לספר זה מצורף נספח "רשימת מקומות בפירוש הרמב"ן על התורה שבהם מבוארים עניינים מתוך ספרי הנביאים הראשונים"
  • נביאי אמת (בני ברק: נצח, תשכ"ט) - על הנבואה ונביאי ישראל. הספר נדפס כספרו של חמיו הרב קליין, אך רובו הוא מדבריו של הרב י.א. וולף (גרסה מוקדמת של החיבור יצאה לאור בשנת תשכ"ד, ובה רק דבריו של הרב וולף)
  • תורת הנפש: באספקלריה תורתית (בני ברק, תשל"א) - הצגת הפסיכולוגיה מנקודת מבט חרדית, תוך עימות עם הפסיכואנליזה של פרויד
  • לימודי חול על טהרת הקודש (בני ברק תשל"ד) - אסופת מאמרים על דרך הוראת מדעי הטבע "המכונים לימודי חול" בהתאם להשקפה החרדית
  • רבותינו (עורך; בני ברק תשל"ד) - ביוגרפיה של הרבנים: חיים עוזר גרודזנסקי, אברהם ישעיהו קרליץ, יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק ודב בריש וידנפלד
  • ליקוטים והערות - במדבר (בני ברק תשל"ז) - ליקוטים והערות קצרות על פרשיות התורה
  • ליקוטים והערות - דברים
  • ליקוטים והערות למגילת אסתר והגדה של פסח (בני ברק תשל"ט)
    • ליקוטים והערות על חמישה חומשי תורה והמועדים, בשני כרכים, בני ברק תשנ"ז
  • התקופה ובעיותיה - א: חינוך (בני ברק: ליפא פרידמן, תשמ"א) - בנושאי חינוך
  • התקופה ובעיותיה - ב: ארץ ישראל (בני ברק: ליפא פרידמן, תשמ"א) - עוסק בעמדה החרדית ביחס לארץ ישראל ולציונות החילונית
  • התקופה ובעיותיה - עיונים (תל אביב: נצח, תשכ"ד)
  • התקופה ובעיותיה - ד: דעות ומידות (בני ברק: ליפא פרידמן, תשמ"ד) - בנושאי דעות ומידות, מדור מיוחד "עמדת האשה בתורה" עוסק בשאלת מעמד האשה ביהדות

הנצחתו עריכה

לאחר פטירתו נקרא סמינר בית יעקב בבני ברק שבראשו עמד, על שמו: סמינר הרב וולף. גם שלושת הסמינרים של בית יעקב שקמו בעקבות הסמינר הוותיק נקראים "סמינר בית יעקב ע"ש הרב וולף", ולסימן היכר ביניהם משמש שם המנהל/ת: סמינר הרב כהנא, סמינר הרב מאיר וסמינר אלקיים.

משפחתו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • השקפתנו: לבעיות השעה באספקלריה של דורות, חלק שלישי, לעלותו לישיבה של מעלה של המחנך החרדי רבי יוסף אברהם וולף זיע"א, בני ברק, תש"מ. (בפרק י' ריכוז הספדים עליו)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בנימין בראון, 'קשת התגובות האורתודוקסיות: אשכנזים וספרדים'. עמ' 57-58.
  2. ^ נתן אלי' רוט, מאיר החיים: תולדות... רבי חיים מאיר זצללה"ה מויזניץ, חלק ה', בני ברק, תשס"א. עמ' שד-שה.