יוסף ארוואץ

הרב יוסף ארווּאץ[1] (18471924) היה שד"ר ואיש ציבור מרוקאי-ירושלמי, מורה צדק, ממנהיגי ועד העדה המערבית בירושלים וחבר בית הדין שלה, ממייסדי שכונת אבן ישראל בעיר ואב בית הדין של העדה הספרדית ביפו.

הרב יוסף ארווּאץ
הרב יוסף ארווץ.jpg
לידה 1847
ה'תר"ז
רבאט, מרוקו
פטירה 1924 (בגיל 77 בערך)
כ"א בכסלו ה'תרפ"ה
מקום קבורה בית העלמין היהודי ביפו
מקום פעילות ירושלים, יפו, מצרים, איטליה, צרפת, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, טריפולי, גרמניה ואוסטריה
תקופת הפעילות ? – 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פסיקה ודיינות
תפקידים נוספים שד"ר
רבותיו הרב דוד בן שמעון והרב רפאל מאיר פאניז'יל

ביוגרפיהעריכה

נולד ברבאט שבמרוקו בשנת 1847 (ה'תר"ז)[2] לרב משה ארוואץ, בן למשפחה שמוצאה במוגדור. בגיל 12 עלה עם הוריו לירושלים, והתחנך שם אצל הרבנים דוד בן שמעון ורפאל אלעזר בן טובו, מנהיגי העדה המערבית.

בגיל 18 החל ללמוד בישיבתו של הרב רפאל מאיר פאניז'יל (גיסו לעתיד) ואצל הרב אליהו פאניז'יל. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 20, נישא לבתו של הרב יהודה פאניז'יל, ובגיל 23 הוסמך להוראה על ידי הרב דוד בן שמעון.

בשנת 1872 (ה'תרל"ג) לערך יצא כשד"ר בשליחות למערב החיצון (אזור אלג'יריה, תוניס ולוב) מטעם בית הספר דורש ציון. בהמשך יצא בשליחויות נוספות מטעם כוללות המערבים, כוללות חברון, ישיבת המקובלים בית אל, בית החולים משגב לדך ועוד.

במסעותיו ביקר בין היתר בטריפולי, בתוניסיה, באלג'יריה, במרוקו (מוגדור; 1900), בגרמניה (ברלין, 1894), באיטליה, בהונגריה, ובצרפת (1890). מתוקף היותו ציר ירושלים באיטליה, אוסטריה ומספר ערים בגרמניה, בנסיעתו לאיטליה בשנת 1896 (ה'תרנ"ו) נפגש עם מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני, ובשנת 1902 (ה'תרס"ב) נפגש שם עם המלך ויטוריו אמנואלה השלישי.

במשך תקופת מגוריו בירושלים נמנה עם מנהיגי ומנהלי ועד העדה המערבית בעיר, ושימש כחבר בית הדין של העדה לצד הרב משה מלכא והרב נחמן בטיטו. נסיעותיו ופעילותו בעיר סייעו רבות לרכישת השטח והמבנה של בית החולים משגב לדך, ומבני מוסדות נוספים. כן נמנה עם מייסדי שכונת אבן ישראל בעיר.

בשנת 1903 (ה'תרס"ג)[3] עבר להתגורר עם משפחתו ביפו, שם מונה לשמש כאב בית הדין של העדה הספרדית בעיר עד לשנת 1923 (ה'תרפ"ג), ולאחר מינוי הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל לראש הרבנים בעיר, מונה לשמש כדיין וכמורה צדק בבית הדין המאוחד של עדות הספרדים והאשכנזים.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר באלכסנדריה שבמצרים בעקבות היותו אזרח צרפת, דבר שאף מנע ממנו לכהן במשרת החכם באשי ביפו. בסיום המלחמה חזר לישראל והשתכן שוב ביפו, שם שימש שוב כדיין בבית הדין המאוחד.

הלך לעולמו ב-18 בדצמבר 1924 (כ"א בכסלו ה'תרפ"ה), ונקבר בבית העלמין היהודי ביפו.

חיבוריועריכה

  • הוד יוסף - דרושים מנאומים שנשא בישראל ובמסעותיו בעולם, שלושה חלקים, ירושלים ה'תר"ע

חלק מחיבוריו אבדו במהלך מלחמת העולם הראשונה.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לעיתים ארווץ
  2. ^ בספר אהלי שם, מאת שמואל נח גוטליב, נכתב כי נולד בשנת תרכ"א במקנס
  3. ^ ע"פ משה דוד גאון ב"יהודי המזרח בא"י", עבר להתגורר ביפו בשנת 1913 (ה'תרע"ג)