יוסף בן וואליד

הרב יוסף בן וואליד (סביב ה'תק"ץ, 1830[1] - ב' תמוז ה'תרס"ו, 1906) היה פוסק הלכה בולט ודיין לא רשמי בעיר אוראן שבאלג'יריה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

1830
אין תמונה חופשית
לידה 1830
ה'תק"ץ
תטואן
פטירה 1906 (בגיל 76 בערך)
ב' בתמוז ה'תרס"ו
מקום פעילות אוראן
תקופת הפעילות ? – 25 ביוני 1906 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הרב שמואל ברג'ילון, הרב יצחק בן וואליד
חיבוריו שמו יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

נולד בתטואן לאביו רבי יצחק, רבה של העיר. נשא את ריקא בת רבי ברוך לעסרי, אך לא זכה לילדים. למד אצל אביו רבי יצחק ואצל רבו הרב שמואל ברג'ילון.[2] בשנת ה'תר"ל, לאחר מות אביו הרב יצחק, נדד לעיר אוראן.[3] למד בישיבת 'וזאת ליהודה' שנתמכה על ידי הגביר הרב יהודה חסאן. החל משנת ה'תר"ס, למד שם חברותא יחד עם הרב דוד הכהן סקלי.[4] סירב להתפרנס מהרבנות, ולפרנסתו עבד כסוחר.[5] עם זאת, השתתף תדיר בדיוני ההלכה שהתקיימו בין דייני העיר.[6] בין הרבנים שהתכתב עמהם, יש למנות את הרב חיים בלייח רבה של תלמסאן,[7] הרב אברהם אנקווה רבה של אלמעסכר,[8] והרב מרדכי בן ג'ו רבה של טנג'יר.[9]

חיבורועריכה

בלימודו כתב חידושים על התנ"ך, על התלמוד, ופסקי הלכה העוסקים בארבעת חלקי השולחן ערוך. מכתביו עולה, שהחל לכתוב את חידושיו משנת ה'תר"י לכל הפחות.[10] לאחר פטירתו בשנת ה'תרס"ו, שלחה אשתו מרת ריקא, את כתבי בעלה לידי הרב יצחק אשכנזי, בכדי להוציאם לדפוס. רבי יצחק ריכז וסידר את כתביו לספר אחד וקרא שמו 'שמו יוסף'. הספר זכה להסכמות מרבני ארץ ישראל וצפון אפריקה. הספר נדפס במהדורה שנייה על ידי הרב שלמה דיין, ופעם שלישית במהדורה חלקית, על ידי איחוד יהודי טיטואן.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אין מידע אודות תאריך לידתו המדויק. אך מהקדמת רבי דוד הכהן סקלי עולה כי חמותו הייתה חיה עוד לאחר פטירתו בשנת ה'תרס"ו. וא"כ קשה להניח שנפטר זקן. מצד שני, רבי יוסף התחיל לכתוב תשובות הלכתיות החל משנת ה'תר"י (ראו: שמו יוסף סי' רמ"ב). וא"כ, יש להניח שנולד סביב ה'תק"ץ (1830).
  2. ^ ראו למשל: ספר שמו יוסף סימן קמ"ה.
  3. ^ ראו בהקדמת הרב דוד עובדיה למהדורה שנייה של ספר 'שמו יוסף', עמ' 26.
  4. ^ ראו בספר 'שמו יוסף' סימן רס"ה. ורוא עוד בהקדמת הרד"ך לספר 'שמו יוסף'.
  5. ^ ספר מלכי ישורון עמ' 63 בערכו.
  6. ^ הקדמת רבי שמואל ן' קיקי לספר 'שמו יוסף'.
  7. ^ ראו למשל: שמו יוסף סימן רי"ז.
  8. ^ ראו למשל בספר 'שמו יוסף' (מהדורה שנייה) סימן ר"ט.
  9. ^ ראו למשל: שו"ת רבי מרדכי בן ג'ו, יורה דעה סימנים א-ג.
  10. ^ ראו: שמו יוסף סימן קל"ב ורמ"ב. וראו בהקדמת הרב דוד עובדיה למהדורה שנייה של הספר, עמ' 26.