רחוב מזא"ה

רח' **מזא"ה**
Mazeh ‎St.
	שלט קרמיקה מתוצרת בצלאל, שנות ה-30-20
	שלט קרמיקה מתוצרת בצלאל, שנות ה-30-20
מידע כללי
על שם	יעקב מזא"ה, רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן
מיקום
עיר	תל אביב-יפו
רובע	5
שכונה	לב תל אביב
קואורדינטות	32°03′58″N 34°46′36″E / 32.066138888889°N 34.77675°E
	מפת מיקום; מפה מפורטת; מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) רחוב מזא"ה רחוב מזא"ה רחוב מזא"ה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

רחוב מזא"ה הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שמו של הרב יעקב מזא"ה (השם "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרון הכהן"). הרחוב מתחיל בפינת רחוב אלנבי בצידו המערבי ומסתיים בדרך בגין במזרח. הרחוב חוצה גם את הרחובות הידועים אחד העם, רוטשילד ויהודה הלוי.

רחוב מזא"ה הוא ברובו רחוב מגורים צר ובעל אופי שקט ושכונתי. עם זאת, הוא אוצר מספר מבנים מעוררי עניין אדריכלי וידוע גם בזכות שמו, הזוכה להתייחסות הומוריסטית (להלן). ברחוב מספר רב של מבנים משנות ה-20 וה-30 המייצגים את תל אביב בראשיתה, חלקם נבנו בסגנון האקלקטי וחלקם בסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס"). רבים מהם עברו שיפוץ בראשית המאה ה-21 והרחוב הפך, יחד עם שדרות רוטשילד וכמה קטעי רחובות נוספים בסביבה, לאטרקציה תיירותית עבור שוחרי אדריכלות.

טרם בניית בתי הרחוב, היה במקום כרם גפנים ומחנה שקלט עולים חדשים בתקופה זו.

אתרים חשובים ברחוב

בית ברלין-פסובסקי - בניין בסגנון האקלקטי שתכננו השותפים האדריכל יוסף ברלין והמהנדס ריכרד פסובסקי. הבניין שימש תחילה כבית משפחת ברלין ושימש במשך שנה גם כבית ספר לאדריכלות. מ-1929 משמש לצרכים שונים (בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 שימש כמרכז ההתאחדות הישראלית לכדורגל) ובתחילת שנות ה-2000 שופץ יחד עם פרויקט "רובע לב העיר".
פרויקט "רובע לב העיר" - סמוך לבית ברלין-פסובסקי, במקום בו עמד בית החולים "הדסה", נבנה מגדל מגורים יוקרתי ובניין נוסף המשולבים כולם יחד בתכנון וכוללים חצר פנימית משותפת ביניהם. הפרויקט תוכנן על ידי עדה כרמי-מלמד.
בית החולים עין גדי היה בית חולים פרטי, שחדל לפעול לפני שנים רבות.
מגדל המים הישן - נמצא קרוב לפינת רחוב אחד העם והיה מגדל מים חשוב בשנות ה-20 וה-30. המגדל נבנה בשנת 1924, תוכנן על ידי המהנדס ארפד גוט, והחליף את מגדל המים שהיה בבית הוועד. במשך למעלה מעשור נחשב המגדל למבנה הגבוה בעיר, ולכן שימש גם לתצפית ולאיתות. בראשו הוצבה חנוכייה גדולה.
סמוך למגדל המים היה עד לשנים האחרונות בית ספר, תחילה "הגימנסיה הריאלית בלפור", שהייתה לתיכון עירוני א'; זה עבר עם התרחבותו לרחוב שפרינצק ואת מקומו תפס בית הספר היסודי מזא"ה. אחר כך שימש הבניין משכן לתיכון עירוני ה' (ה"בסטיליה" בפי תלמידיו), עד שעבר לצפון רחוב בן-יהודה. כיום פועל במקום מרכז קהילתי עירוני.
מעונות עובדים א', ב' ו-ג', שתוכננו בידי האדריכלים קוצ'ינסקי ושלאיין.
בית אנגל - מבנה בסגנון הבינלאומי השוכן בפינת שדרות רוטשילד. היה הבניין הראשון בתל אביב שנבנה על עמודים ונחשב לאבן דרך חשובה בהתפתחות האדריכלות הישראלית. החצר הפנימית של הבניין, הבנוי משני גושים עיקריים, פונה לרחוב ויחד עם הקומה המפולשת מגדילים את תחושת החלל הציבורי הכולל.
בית דפוס "הארץ" - מבנה היסטורי נוסף בסגנון הבינלאומי שתוכנן על ידי יוסף ברלין, דייר הרחוב. הבניין שופץ בשנים האחרונות והוגדל משמעותית (ראו בתמונה את חלק הבניין שאינו מטוייח בטיח לבן) וכרגע משמש למגורים וכבית מלון.
ברחוב מזא"ה נמצאת אחת מנקודות ההזנקה של מגן דוד אדום באזור דן.
מזא"ה 9 - בית הצעירים של עיריית תל אביב יפו. בשנת 2011 עיריית תל אביב יפו הקימה במזא"ה 9 את בית הצעירים הראשון של העיר. בית הצעירים נותן ייעוץ משפטי לשוכרי דירות בעיר, חללי עבודה ולמידה, מציג תערוכות אמנות ועורך אירועים עבור צעירים בעיר.
מזא"ה 13 - נקודת הזנקה של מד"א, אשר נחנך באפריל 1931^[1]. במהלך היום פועלים ממנה ניידת טיפול נמרץ ואמבולנס לבן.
חומה השייכת לחוות רהם בין מזא"ה 61 ומזא"ה 63.
מזא"ה 65 - בית "מעונו" של ברל כצנלסון.
מזא"ה 33 - הבית בו נרצח לוחם לח"י ירחמיאל אהרונסון על ידי הבריטים.
מזא"ה 71 - בו היה בית מלאכה של אצ"ל לייצור חומר נפץ. בהתפוצצות במקום נהרגה לוחמת האצ"ל ציונה יפת. עיריית תל אביב קבעה לזכרה לוחית זיכרון במקום.

התייחסות הומוריסטית

שמו של הרחוב, שככל הנראה ידוע יותר מאשר האישיות שעל שמה קרוי, מושך אליו התייחסויות הומוריסטיות רבות בשל העובדה שנשמע כמו "מה זה?". שמו של הרחוב מוזכר פעמים רבות בסיטואציות שאינן קשורות אליו באופן ישיר, בבדיחות ומערכונים וכן בהתייחסויות הומוריסטיות שונות בכתבות עיתונאיות ועוד. דוגמה ידועה לכך היא במערכון "אנשי הארון" שנכתב על ידי להקת כוורת:

ובכן סיפורינו מתחיל בבית גדול בפינת רחוב מה זה ורחוב למה, הלא הוא ביתו של פוגי

— מתוך "אנשי הארון", סיפורי פוגי

בסדרה הפיג'מות בניין המגורים וה"המבורגרי" שבבעלותו של גרי מנדלבאום (יניב פולישוק) נמצאים ברחוב מזא"ה 17 בפינת רחוב מאפו (נשמע כמו "מה פה").

קללה תל אביבית ישנה: "שתיכנס מבלפור ותצא ממזא"ה". פירוש והסבר: בבית החולים "הדסה" הכניסה לחדר המיון הייתה מרחוב בלפור, ואילו בצד של רחוב מזא"ה נמצא חדר המתים, ממנו יצאו ההלוויות^[2].

בסדרת הטלוויזיה שמש (עונה רביעית) השוטר לחיאני (אסף אשתר) מבקש גיבוי בקשר לכתובת מזא"ה 69, ומקבל בתגובה הסבר מפורט מה זה "69".

בסדרת המערכונים "אפס", המופקת בידי תום טרגר ואור פז, בערוץ היוטיוב "שוגר זאזא", במערכון "תל אביבי אפס", עומד טרגר (המגלם את דמותו של "אפס") מתחת לשלט המוצב ברחוב מזא"ה פינת רחוב רוטשילד, ומציין כי הכיתוב דומה לאמרת הכנף המפורסמת שלו ("מה זה? מה זה? מה זה?", תוך תנועת יד) ואומר "רוטשילד! רוטשילד! רוטשילד!" באותה נימה ובאותה תנועת יד שהוא נוהג לבצע כשהוא אומר "מה זה?".

מגדל המים הישן ברחוב. לצידו "בית בראון" בסגנון הבינלאומי שנמצא בפינת אחד העם (אדריכל זכי שלוש, 1933)
בית מגן דוד אדום במזא"ה 13, (צלם :זולטן קלוגר, שנת 1946)
בית הדפוס הישן של עיתון "הארץ"
בית רקנאטי, בפינת דרך בגין
בניין בסגנון הבינלאומי בפינת רחוב יהודה הלוי
בית אנגל
בית מס' 20 ברחוב שתכנן עקיבא אריה ויס, אדריכל וממייסדי אחוזת בית
מגדל "לב העיר" הנראה ממדרחוב נחלת בנימין
"מעונו" של ברל כצנלסון
בניין דירות בתכנון אדריכל יוסף ברלין שעבר חידוש והרחבה בשנת 2000
מזא"ה 27 בסיום הבניה ב-1934