יוסף ימבור

עיתונאי ישראלי

יוסף (פֶרֶנץ) יַמבּוֹרהונגרית: Ferenc-Iosef Jámbor16 באפריל 189914 במאי 1964) היה עיתונאי הונגרי-ישראלי ופעיל ציוני סוציאליסטי, חבר אספת הנבחרים הרביעית מטעם "חזית השמאל" וחבר מועצת העיר תל אביב-יפו מטעם מפ"ם (19551959). חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת 1956.

יוסף ימבור
אין תמונה חופשית
לידה 16 באפריל 1899
ביסטריצה
פטירה 14 במאי 1964 (בגיל 65)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי
מפלגה מפ"ם
חבר מועצת עיריית תל אביב
19551959
(כ־4 שנים)
פרסים והוקרה
פרס סוקולוב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייועריכה

ימבור נולד בשנת 1899 בביסטריצה, ושם גדל. אביו אברהם היה מהנדס עובד מדינה, אינטלקטואל מתבולל.[1] בשנת 1924 מונה לעורך לילה בעיתון "אוי קלט" (Új Kelet) בקלוז', שבו עבד עד 1940. לצד עבודתו העיתונאית היה פעיל בקהילה היהודית ובתנועה הציונית. היה חבר תנועת הנוער "השומר" ולאחר מכן ממייסדי[דרוש מקור] "השומר הצעיר".

בשנת 1941 עלה לארץ ישראל. החל לכתוב בעיתון "על המשמר", פרסם בו טור קבוע, ובמקביל המשיך לפרסם מאמרים ב"אוי קלט". בשנת 1945 פתח את הספרייה בשפה ההונגרית ברחוב אלנבי בתל אביב, שאותה ניהלה אשתו אלישבע (בוג'וקה) עד פטירתה ב-1952.[2] בעבור פעילותו העיתונאית היה ימבור בין ראשוני הזוכים בפרס סוקולוב, בשנת 1956.[3]

פעילותו הפוליטית נמשכה בארץ במפלגת "השומר הצעיר" ולאחר מכן במסגרת מפ"ם. היה חבר אספת הנבחרים הרביעית מטעם רשימת "חזית השמאל". מטעם מפ"ם כיהן בין השנים 19551959 כחבר מועצת העיר תל אביב-יפו. ימבור הועמד בראש רשימת המועמדים למועצה ונתבקש לשוב ולהתמודד פעם נוספת, אך דחה את ההצעה מטעמי בריאות. נפטר במאי 1964, בגיל 65. נקבר בבית העלמין קריית שאול.[4]

עזבונו הספרותי הועבר לקיבוץ עֶבְרוֹן, שם הוקם לזכרו בשנת 1967 "בית ימבור".

כתביועריכה

  • מיבחר כתבים, תל אביב: על המשמר, תשכ"ו.[5] ("ספר זה מכיל מאמרים שנכתבו בעיקר בשביל "על המשמר", בעשרים ואחת שנות עבודתו של ימבור בעתון") (ראה אור לאחר מותו)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שלמה יצחקי, גדליהו יעקובי (עורכים), נעורים של טעם: השומר הצעיר בטרנסילבניה 1929–1949, גבעת חביבה: יוצאי השומר הצעיר בטרנסילבניה, תשנ"א 1991, עמ' 238.
  2. ^ אלישבע (בוג'וקה), דבר, מודעת אבל, 18 באפריל 1952 (מודעה).
  3. ^ פרס סוקולוב יחולק החודש ל-5 עתונאים, דבר, 3 באוגוסט 1956; מ. בן-שחר, רשימות תל-אביביות: 5 עתונאים זכו בפרס סוקולוב, חרות, 7 באוגוסט 1956; ע. קרליבך ז"ל, ב"צ כץ, ד. זכאי, י. ימבור וא. תלמי זכו בפרס נ. סוקולוב, חרות, 14 בספטמבר 1956.
  4. ^ יוסף ימבור באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  5. ^ ביקורת: הלל דנציג, כתבי יוסף ימבור, דבר, 14 במרץ 1966; ד. ל., ספר ימבור, מעריב, 15 באפריל 1966.