יוסף ליברמן (רב)

רב ופוסק ישראלי

הרב יוסף ליברמן (ו' בניסן ה'תרפ"ח, 27 במרץ 1928י"ד בטבת ה'תשפ"ג, 7 בינואר 2023) היה רב ופוסק ישראלי, ראש כוללי האברכים (המכונים "ישיבות") של כולל שומרי החומות ורב בית הכנסת סדיגורה בירושלים. חיבר את סדרת הספרים "משנת יוסף", והיה פוסק בולט בהלכות המצוות התלויות בארץ.

יוסף ליברמן
לידה 27 במרץ 1928
ו' בניסן ה'תרפ"ח
ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בינואר 2023 (בגיל 94)
י"ד בטבת ה'תשפ"ג
בית החולים הדסה הר הצופים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום מגורים ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1964 – 7 בינואר 2023 (כ־59 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק כולל שומרי החומות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים פוסק עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו עקיבא סופר, אהרן כהן עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו משנת יוסף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

נולד בפרשבורג לרעכיל וטוביה ליברמן, מצאצאי החתם סופר. בילדותו התקרב לרב העיר הרב עקיבא סופר.

בשנת ה'תרצ"ט עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבו בעיר תל אביב. בתחילה למד אצל מלמד פרטי, ובהמשך עבר ללמד בישיבת היכל התלמוד. בגיל 15 עבר ללמוד בישיבת חברון, שם היה לתלמידו של הרב אהרן כהן. בתקופה זו היה מקורב אף לרב יוסף צבי דושינסקי ולרבי ישעיה אשר זליג מרגליות.

בשנת ה'תש"ח נישא למלכה בת רבי יחיאל חיים לאבין, האדמו"ר ממאקאווא-זידיטשוב.

מגיל צעיר נמנה עם תלמידי ישיבת המקובלים שער השמים, ובמסגרת לימודיו בישיבה חיבר ביאור על אדרא זוטא ועל הפרק החמישי מספרא דצניעותא. ביאור זה יצא לאור בשנת ה'תשל"ז.

הרב ליברמן הרבה לעסוק בדיני שמיטה ובגבולות ההלכתיות של ארץ ישראל, והיה לפוסק בולט בנושאים אלו[1]. בשנים ה'תשכ"דה'תשל"ב הוציא לאור את פירושו "משנת יוסף" על מסכת שביעית, ובשנת ה'תשמ"ו הוציא לאור פירוש בשם זה על התוספתא למסכת. לנושאים אלו הקדיש גם את הכרכים הראשונים של סדרת ה"שאלות ותשובות" שלו, שאותה הוציא ב־15 חלקים בין השנים ה'תשל"טה'תשפ"ב, ונקראה אף היא "משנת יוסף". חיבורים נוספים שלו נקראו גם כן בשם זה.

בשנת ה'תשמ"ח, לאחר פטירתו של הרב יששכר דב גולדשטיין, מונה לעמוד בראש כוללי האברכים (המכונים "ישיבות") של כולל שומרי החומות, וכעבור תקופה התמנה לרב בית המדרש סדיגורה בירושלים. בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בימות החול בבית חתנו הרב מנחם מנדל פוקס בשכונת רמות.

נפטר בשבת פרשת ויחי, י"ד בטבת ה'תשפ"ג[2], בבית החולים הדסה הר הצופים. הלווייתו התקיימה במוצאי שבת, מבית המדרש של סדיגורה אל הר המנוחות.

ספריו עריכה

משפחתו עריכה

הרב ליברמן חיבר ספר המפרט את שושלת ייחוסו[4][5]. אחיו הוא הרב פנחס יהודה (נפטר בט"ז באדר ב' תשס"ח), מחבר הפירושים "לב טוב" על תורת חובות הלבבות, "טוב ירושלים" על פירוש הרמב"ן לתורה, וספר "טוב הפנינים" על התורה. אח נוסף, אברהם, נפטר בבחרותו בי"ב בחשון תשכ"ו. גיסו היה רבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלז שנשא בזיווג שני את בת רבי יחיאל חיים לאבין, האדמו"ר ממאקאווא-זידיטשוב אחות אשתו של הרב ליברמן. רייזל אחות אביו הייתה אשתו (השנייה) של רבי דב בריש ויידנפלד הרב מטשעבין.

  • בנו הרב יהושע, ראש ישיבת כולל שומרי החומות, ראש בית המדרש להוראה ודיינות "היכל המשפט" וראש כולל עיון "שבט הלוי".
  • בנו הרב יקותיאל, רב בית המדרש סדיגורה ירושלים.
  • דבורה, נשואה לרב חיים וייס, רב העיר ביתר.
  • רבקה רייזל, נשואה לרב חיים שמרלר רב ביהמ"ד היכל צבי צאנז בירושלים וראש ישיבת חיי תורה.
  • גיטה, נשואה לרב מנחם מנדל פוקס, רב קריית שומרי החומות בשכונת רמות, ירושלים.

לקריאה נוספת עריכה

  • הגאון רבי יוסף ליברמן זצוק"ל, בעיתון המבשר, ט"ו בטבת התשפ"ג, עמוד 1–2.
  • יעקב הייזלר, בדרכי התורה וההוראה, בעיתון המבשר התורני ערב שבועות תשפ"ג, עמ' ד-ז

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה