יוסף קרא
רבי יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו (בערך 1065-בערך 1135) היה מחכמיה הבולטים של צפון צרפת בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-12. פרשן מקרא מקורי, פרשן פיוטים, ועסק גם לא מעט בפולמוס היהודי-נוצרי. נחשב לתלמיד חבר של רש"י. התואר 'קרא' ניתן לו ככל הנראה על שם עיסוקו העיקרי, בתחום המקרא, שאותו גם הורה לאחרים[1].
| לידה |
1065  |
|---|---|
| פטירה |
1135 (בגיל 70 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1135 |
| רבותיו |
קלונימוס בן שבתאי, מנחם בן חלבו |
| בני דורו | רש"י |
| אב | רבי שמעון קרא |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשנות חייו המדויקות אינן ידועות, אך נראה שנולד סביב 1050–1055 לאביו רבי שמעון קרא, ונפטר בסביבות 1120–1130. כן לא ידוע מהו מקום מגוריו המדויק, אך ברור כי שהה שנים רבות בישיבות גרמניה (בפרט בישיבת וורמייזא), וכן שהה זמן ממושך בבית מדרשו של רש"י בטרואה, צרפת.
למד מדודו, ר' מנחם בן חלבו, עליו הוא כותב: "כל ימי למדני רבי מנחם בר חלבו אחי אבא"[2]. כמו כן למד אצל חכמי וורמייזא, בעיקר אצל ר' קלונימוס בן שבתי מרומי[3], וכאמור אצל רש"י בטרואה.
הוא מוזכר בספר יוסף המקנא ועוד כמי שהתווכח עם נוצרים על פירושי המקרא.
פירושיו
עריכהרבי יוסף חיבר פירוש על התורה, אמנם רובו אבד והגיעו לידינו רק קטעים מעטים ממנו. הוא מצוטט רבות בפירושי בעלי התוספות, ובעיקר בחזקוני (שבדרך כלל מביא את פירושיו בעילום שם). בנוסף לחיבורו על התורה, הוא חיבר גלוסות רבות על פירושי רש"י, שהגיעו לידינו בכמה כתבי יד[4]. פירושיו מבוססים רבות על פירוש רש"י, כאשר לעיתים קרובות דברי רש"י מצוטטים כמעט מילה במילה. ייתכן שהתלות הגדולה שלו בפירוש רש"י היוותה גורם מרכזי במיעוט תפוצת פירושו, מה שהביא לכך שהוא לא שרד. בסוף פירושו הוא חיבר "קונטרס אחרון" או נספח לפירוש, שבו הוא רשם ביאורים נוספים שהתחדשו לו לאחר כתיבת הרובד העיקרי של פירושו[5].
פירושו על נביאים השתמר רק בכתב יד אחד – כתב יד קירכהיים, שעקבותיו נעלמו במהלך השואה. אמנם לפני שנעלם נדפסו ממנו הפירושים לנביאים ראשונים על ידי שמעון עפנשטיין בין השנים 1906–1920. כתב היד היה חסר בתחילתו, והתחיל רק מיהושע פרק ח'. במסגרת "מפעל מקראות גדולות" של מכון Alhatorah.org הצליחו לשחזר מכתבי יד חלקים מהפרקים החסרים.
מן הכתובים השתמרו לנו פירושיו לאיוב, ומגילות איכה ואסתר, אך מוזכר שפירש ספרים נוספים, ובוודאי את משלי ודברי הימים. לחלק מספרי המקרא הוא חיבר כמה פירושים: על הושע, רות ואיכה חיבר שני פירושים, ועל מיכה ואסתר חיבר שלשה פירושים[6].
ר"י קרא קיבל מסורות רבות מדודו, רבי מנחם בן חלבו מפרובאנס, וכן הושפע מרש"י, אך יצירתו העצמית בתחום פרשנות המקרא היא רבה ביותר. פירושיו מתאפיינים במקוריות וחדשנות, והוא מראשי אסכולת פרשנות המקרא על דרך הפשט שהתפתחה בצפון צרפת במאה ה-11[7]. הוא מדגיש הרבה יותר מרש"י את עדיפות הפשט על הדרש וכותב:
"הנבואה שלמה נכתבה עם פתרונה וכל הצורך שלא יכשלו בה דורות הבאים וממקומו אין חסר כלום ואין צריך להביא ראיה ממקום אחר ולא מדרש כי תורה תמימה ניתנה... ומדרש חכמינו כדי להגדיל תורה ויאדיר"[8]
בכמה מקומות הוא אף השפיע על רש"י וגרם לו לשנות את פירושו[9]. מקום מרכזי תופס אצלו עניין הפולמוס היהודי-נוצרי, אשר השפיע על רבים מפירושיו, בפרט על פרשות שלהן היה פירוש כריסטולוגי מובהק, אם כי הוא איננו מציין זאת במפורש. מאפיינים נוספים לפירושיו הם לימוד זכות על האבות, רציונליזציה של נסים, ועוד. בכך קדם ר"י קרא לרבי יוסף בכור שור, אשר הושפע ממנו לא מעט.
| תקופת חייו של הרב יוסף קרא על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
עריכה- א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשס"א3, פרק חמישי
- מ' ארנד, פירוש רבי יוסף קרא לספר איוב, ירושלים תשמ"ט
- ג׳ ברין, מחקרים בפירושו של ר' יוסף קרא, תל אביב תש"ן.
- ש"א פאזננסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, ירושלים תשכ"ה, עמ' XXIII-XXXIX.
קישורים חיצוניים
עריכה- מידע על ר' יוסף קרא בקטלוג הספרייה הלאומית
- פירושי ר' יוסף קרא למקרא במקראות גדולות הכתר.
- פירושי ר' יוסף קרא למקרא באתר alhatorah.org (כולל פירושו המשוחזר על התורה, וכן פירושו השני והשלישי לתרי עשר ולמגילות).
- ר' יוסף קרא באנציקלופדיה יהודית 'דעת'
- ר' יוסף קרא באתר מט"ח
- עמוס חכם, חדשים גם ישנים בפירושי איוב, על פירוש ר"י קרא לאיוב
- פירוש על קהלת של ר"י קרא
- פירוש ספר יהושע מאת ר' יוסף קרא, יצא לאור ע"פ כת"י בידי פרופ' שמעון עפנשטיין, פרנקפורט על המיין, תרס"ז, באתר היברובוקס
יוסף בן שמעון קרא (1065 בערך-1135 בערך), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ש"א פוזננסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, ירושלים 1965.
- ^ לספר שמואל ב', פרק כ"ג.
- ^ אברהם גרוסמן, רש"י : ר' שלמה יצחקי, מרכז זלמן שזר, גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי, עמ' 71
- ^ בעבר היה מקובל שהוא לא חיבר פירוש לתורה אלא רק הערות לפירוש רש"י, אבל זיהויו כמחבר פירוש שנמצא בגניזה האיטלקית הוכיח שהוא אכן חיבר פירוש לתורה. ראה א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשנ"ה, עמ' 290-300.
- ^ על פירוש ר"י קרא על התורה, באתר על התורה.
- ^ ייתכן שעל אסתר הוא חיבר ארבעה פירושים, ראה במאמר על פירושו לאסתר באתר alhatorah.org.
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, עמ' 261.
- ^ פירוש לשמואל א, פרק א פסוק 17. דברים דומים כתב גם בשופטים ה' 4, ישעיהו ה' 9, ובחריפות יתרה בשמואל א, א' 20.
- ^ מובאה מפורשת נמצאת ברש"י על ספר ישעיהו, פרק ס"ד, פסוק ג': "כך שמעתי מרבי יוסי והנאני". ובכתבי היד מצינו תוספות בשם רבי יוסף שבסופם כתוב שרש"י הודה לו.