פתיחת התפריט הראשי

יוסף שפירא (מו"ל)

יוסף שפירא, 1965

ד"ר יוסף שפירא (בכתב לטיני: Josef Szapiro (לעיתים Shapiro);‏ 1900, לודז'4 בדצמבר 1967, תל אביב) היה מו"ל ישראלי שהתמחה בהכנת והוצאת מפות ואטלסים של ישראל.

ביוגרפיהעריכה

יוסף שפירא נולד בשנת 1900 בעיר לודז' שבפולין הרוסית. למד בגימנסיה העברית בעירו, עמד בראש גדוד של תלמידי הגימנסיה בהסתדרות "השומר הצעיר" בלודז', כשהוא שם דגש על הצופיוּת שבתנועה,.[1] ונמנה עם מייסדי תנועת הצופים היהודים בפולין. נסע ללמוד פילוסופיה וכלכלה בגרמניה, באוניברסיטאות היידלברג ומנהיים, ובשנת 1924 קיבל בהיידלברג תואר דוקטור על יסוד הדיסרטציה "Die Theorie der Markenware". בגרמניה התמחה בשיטות מִנהל מדעיות חדישות.[1]

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והחל לעבוד בתפקידי ניהול[2] במרכז קופת חולים של ההסתדרות, ופעל ליישם שיטות חדישות בניירת של המוסד.

כעבור שנים אחדות עבר לעסקי ההוצאה לאור וייסד את הוצאת 'י' שפירא – הוצאה גרפית', ובמסגרתה עסק בעבודות גרפיות שונות ובעיקר בהכנת אטלסים ומפות. הוא חבר לד"ר פליקס טיילהבר בהוצאת "אטלס היסטורי של עם ישראל", שראה אור בשנת 1941 בהוצאת י' שפירא בסיוע מוסד ביאליק. בהמשך הכין והוציא "אטלס לתקופת התנ"ך" שחיברו בנימין מזר ואריה ליב פאיאנס (1943). ב-1957 ראה אור בהוצאתו "אטלס אלף בית", ובו כל יישובי ישראל לפי סדר האלפבית, על פי שיטה להוצאת מפות לפי סדר אלפביתי שפיתח. את כל האטלסים הוסיף לשכלל ולהרחיב במהדורות נוספות, בעריכתו ובהוצאתו, שהופיעו עד 1966. בנוסף לאטלסים, תכנן והוציא ספר יוחסין לשמירת זיכרון המשפחות בעקבות השואה.[1]

שפירא הוציא עשרות רבות של מפות בתחומים שונים: מפות כלליות ומקיפות של ישראל, מפות לערים, מפות למוסדות (כמו מפת ההסתדרות ומוסדותיה), ומפות למלחמות ישראל. הוא הקפיד לשכלל את שיטותיו וכמעט בכל מפה הטמיע פטנט חדש שהמציא (כגון, המצָאוֹת המקלות על ההתמצאות במפה). כיהן כיו"ר איגוד הממציאים בישראל.

בשנותיו האחרונות ביקש להרחיב את פעילותה של ההוצאה הגרפית שלו. באחרית ימיו עסק בהוצאת המהדורה האנגלית של האטלס ההיסטורי,[2] ומפעלו בחודשים האחרונים לחייו היה הכנת מפות מלחמת ששת הימים, תוך שהוא ממשיך לפעול למען הפטנטים שלו.[3][1]

יוסף שפירא נפטר באופן פתאומי מהתקף לב בדצמבר 1967 בתל אביב, בגיל 67. נקבר בבית עלמין הדרום.[4] הותיר את אשתו, הציירת אסתר לוריא (1913–1998), ושני ילדיהם.
בתו יהודית שפירא (נולדה ב-1946) היא ציירת כאמהּ.[5]
בנו שאול שפירא (נולד ב-1947) המשיך את אביו בניהול ההוצאה לאור לאחר מותו, וכעבור מספר שנים עבר לעיסוק בשירותי קדם-דפוס.[6]

גלריהעריכה

 
מדינת ישראל: מפת קיר שהוציא שפירא בשנת 1949[7]

פרסומיועריכה

 
יוסף שפירא בצעירותו, בשנות ה-20
  • פ"א טיילהבר, אטלס היסטורי של עם ישראל; בעריכתו הגרפית של י' שפירא; ובהשתתפות חבר אנשי מדע מומחים לכל תקופה ופרשה ..., תל אביב: י' שפירא בסיוע מוסד ביאליק, 1941.
    • אטלס לתולדות ישראל בארץ ובגולה: סקירה היסטורית ב-104 מפות ודיאגרמות, מהדורה מתוקנת, תל אביב: י' שפירא – נלווה למהדורה המקוצרת של "דברי ימי עם עולם" לשמעון דובנוב בהוצאת דביר (1952).
    • מהדורה ב: י' שפירא (עורך), אטלס היסטורי של עם ישראל, תל אביב: י' שפירא, 1958.
      • מהדורה מורחבת ומתוקנת: י' שפירא (עורך), אטלס היסטורי של עם ישראל: 109 מפות לתולדות ישראל, 23 מפות להיסטוריה כללית ... ‬, תל אביב: י' שפירא – הוצאה גרפית, 1966. (התוכן: העם בארצו מימי קדם עד תקופת האסלם; העם בגולה: תפוצות ישראל בימי הבינים ועד ימינו; העם שב לגבולו: העת החדשה)
  • בנימין מיזלר (הטופוגרפיה, ההיסטוריה והלוח הכרונולוגי) ואריה ליב פאיאנס (הטקסט ומראי המקומות), אטלס התנ"ך: 30 פרשיות: הרצאה, מפות, מראי-מקומות, לוח כרונולוגי, תל אביב: י' שפירא, תש"ד 1943.
    • ב[נימין] מיזלר [מזר], [תוכנית וביצוע:] י' שפירא, אטלס לתקופת התנ"ך: מימי האבות ועד עזרא ונחמיה, 1800–333 לפנה"ס, תל אביב: י' שפירא, תש"י 1949. (מהדורה ב: תל אביב: גרפית, 1958; מהדורה ג: 1960; הופיע גם באנגלית[1])
  • אטלס אלף בית: כל ישובי ישראל לפי סדר האלף-בית: 25 מפות, תל אביב: הוצאה גרפית, 1957. (מהדורה ב מעודכנת: תשי"ט 1958; מהדורה ג: 1960)

ממפותיועריכה

  • מפה של נקודות היישוב שבהן פעלה קרן חוסר עבודה – הופיעה בסוף הספר "קרן חוסר עבודה" (תל אביב תרצ"ז).
  • מפה למלחמת העצמאות, (1949) (גם באנגלית).
  • מדינת ישראל: מפת חבלים + מפת תבליט מאת י' שפירא; ציור: איזידור אשהיים (1949). (ראו תצלום)
  • מפת לרגל שנתה השנייה של מדינת ישראל עם ציורים מאת מיכאל קארה (1949) (גם באנגלית).
  • מפת לרגל שנתה השלישית של מדינת ישראל (1950).
  • "ישראל בעולם המזרחי" (1951).
  • מפת ישראל (סביבה שמות השבטים וסמליהם ואיורי מקומות בארץ) על יסוד חומר מחלקת המדידות (תל אביב: הוצאת שפירא וא. לוין-אפשטיין, 1954) (גם באנגלית).
  • מפת ישראל (1958, 1959, 1962; בעברית וברוסית: 1963)
  • מפות מלחמת ששת הימים (בעברית ובאנגלית).

לקריאה נוספתעריכה

  • 'ד"ר יוסף שפירא ז"ל', הספר בישראל 9, 93 (1967), 16.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 מיכאל אסף, לזכר נעדרים | ד"ר יוסף שפירא, דבר, 16 בפברואר 1969
  2. ^ 2.0 2.1 ד"ר יוסף שפירא, דבר, 5 בדצמבר 1967.
  3. ^ 'ד"ר יוסף שפירא ז"ל', הספר בישראל 9, 93 (1967), 16.
  4. ^ ד"ר יוסף שפירא, דבר, מודעת אבל, 3 בינואר 1968 (מודעה).
  5. ^ יהודית שפירא, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל .
  6. ^ ראובן שבת, שאול שפירא בגדול, באתר "אינדקס דפוסגרף", 10 באוגוסט 2013.
  7. ^ המפה – מפת תבליט גדולה וצבעונית שהודפסה באיכות שהייתה נדירה בשעתה – הוצעה על ידי עיתון "ידיעות אחרונות" כמתנה לקוראיו, שכדי לקבלה נדרשו לאסוף תלושים במשך חודשיים. שפירא עמל על הכנתה במשך כתשעה חודשים. היא צוירה על ידי איזידור אשהיים ונדפסה בדפוס לוין אפשטיין. (ז. אלחנן, 'כך נוצרה היפה במפות ישראל', ידיעות אחרונות, 17 בפברואר 1950 (מאמר שבו נמסר הסבר מפורט על תהליך הכנתה של המפה); עדי מרקוזה-הס, העיתון: וסיפור המשפחה שמאחוריו, ירושלים: כרמל, תשע"ג 2012, עמ' 146 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")).