ויקיפדיה

יועצת לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות

יועצת לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות הוא תפקיד סטטוטורי, שנוצר בעקבות חוק[1] משנת 2000, המחייב שבכל רשות מקומית, תמונה יועצת לקידום מעמד האישה. התפקיד הניח תשתית ברמת השטח, בתחום שהולך ומתרחב - הכרה בצרכים השונים ומתן מענה מותאם, על בסיס מגדרי.

בישראל יש כ־256 רשויות מקומיות,[2] אולם לא בכולן מונתה יועצת ככתוב בחוק. החוק הבסיסי מגדיר את פעילותה, דרך מינויה, החלפתה וכן מגדיר את תנאי עבודתה של היועצת.

רקע והיסטוריה עריכה

תפקיד היועצת הוא אחת ההמלצות בדו"ח ועדת נמיר משנת 1978.[3] הוועדה לקידום מעמד האישה, בראשותה של ח"כ יעל דיין, החליטה לממש המלצה זו ובשנת 1998 החלה בהליך חקיקה, ייחודי לתפקיד.

חוק היועצת לקידום מעמד האישה ברשות המקומית. עריכה

באוגוסט 2000, עבר חוק היועצות[1] את הקריאה השנייה והשלישית. החוק היווה חידוש, כיוון שתפקידים דומים, שכבר החלו לתפקד בשטח[4] וכאלה שיקומו בעתיד,[5]לא זכו לחקיקה מעין זו.

החוק הניח תשתית שוויונית בעצם ההוראה על חובת מינוי יועצת בכל רשות מקומית (סעיף 2 (א))וקביעת סנקציות לאי מינוי (סעיף 2 (ג); סעיף 7). החוק ממשיך מגמה של מינוי לתפקידים ייחודיים, שמטרתם טיפול וקידום נושאים הקשורים למגדר הנשי, במסגרות וארגונים ממסדיים[6] שונים, במרחב הציבורי, תוך מתן דגש על המרחב המוניציפלי. התפקיד אשר התווסף כשנתיים לאחר הקמת הרשות לקידום מעמד האישה, היווה מעין השלמה לפעילות הרשות, כזרוע מבצעת בשטח.[7] הרשות לקידום מעמד האישה היא גוף שוויון הזדמנויות ועל כן, תפקיד היועצת, הוא "תפקיד שוויון". בדומה לגופי השוויון, שהם מנגנון מערכתי, אשר תפקידם לבחון את התהליכים הארגוניים בהיבט ארגוני ותרבותי, החוסמים או מפלים על רקע מגדרי, תפקיד השוויון עושה פעולות דומות בתוך המרחב המוניציפלי בשתי רמות: פנים וחוץ ארגוניות (סעיף 3א. (א); שם סעיף קטן(2),(4), (6)).

החוק הציב עובדה בשטח[8], תוך ביטול האפשרות להתבסס על רצון טוב של קובעי המדיניות בשטח, אולם לצד זה נוצרו קשיים ובעיות ביישומו, אשר עוררו וויכוחים ותהליך ארוך לתיקון ושינוי חלקים מן החוק.

החוק משנת 2000 עריכה

במתכונת הראשונית, של החוק, התגלעו בעת הביצוע קשיים כגון - אי הכנה מספקת של השטח - במרחב המוניציפלי ובתוך הארגון אליו השתייכה היועצת, קרי הרשות המקומית; העדר עוגן, ידע וניסיון של תפקיד דומה, עליו ניתן היה לבסס את התפקוד וקשיים נוספים, שנבעו מעצם ניסוח החוק, בשלושה היבטים:

א. ההיבט האידאולוגי.

ב. ההיבט המנהלי.

ג. ההיבט התפקודי.

כבר בכותרת החוק - חוק הרשויות המקומיות (יועצת ראש העיר לענייני נשים), התש"ס 2000 נקבעו שתי בעיות משמעותיות שליוו את התפקיד מראשיתו.[9] שם התפקיד הכיל את המושג "יועצת", יועצת ראש העיר והמושג "ענייני נשים".

כותרת החוק מתייחסת לשני ההיבטים זה האידאולוגי וזה המנהלי, אשר ישפיעו על ההיבט התפקודי. תפקיד הקרוי "יועץ" היה למי ששימש/ה כיועץ/יועצת משפטי/ת.[10] קריאת התפקיד החדש בשם "יועצת", מזמין על כן השוואה בין שני התפקידים.

באוגדן התפקידים שמפרסם משרד הפנים לא נמצא תיאור התפקיד של יועצת לקידום מעמד האישה.[11] לעומת זה תפקיד הייעוץ המשפטי, הוא תפקיד סטטוטורי המשמש כשומר סף,[12] בעל סמכויות, אחריות וידע מקצועי ברור.[13] ללא הגדרת תפקיד ביצועית (אופרטיבית) מצד משרד הפנים ובגלל הבדלים נוספים בין שני התפקידים, השטח בחר להתייחס לתפקיד כאל ייעוץ, שאינו מחייב ומיצוב בעלת התפקיד, כמי שתלויה בגורמים שונים כגון דעות, צרכים, אינטרסים ואישיות (פרסונליות). היחס לתפקיד בזירה המוניציפלית התבסס על תפיסה פטריארכלית מובהקת, כיוון שזו זירה פוליטית, בירוקרטית, היררכית ובעלת תרבות ארגונית גברית מובהקת.

החוק כיוון למצב את התפקיד גבוה בסולם ההיררכי, וכפי שהרשות לקידום מעמד האישה הייתה חלק ממשרד ראש הממשלה בראשית הדרך, כך כיוונו המחוקקות שהיועצת תהיה חלק ממשרד ראש העיר ולכן החיבור בשם התפקיד כ - "יועצת ראש העיר". בשטח, תורגם המושג "יועצת ראש העיר", כתפקיד אמון[14] של ראש הרשות, תוך יצירת מעין זיקה פוליטית. קישור זה היווה את הבסיס להחלפת היועצת מיד עם החלפת ראש הרשות, מגמה שפגעה בתפקיד ובמי שמילאו אותו.[15]

הנושא הנוסף, המהווה קושי, המופיע בכותרת החוק, מתייחס למושג "ענייני נשים"[16] למושג עצמו משמעות של 'הקטנה', העדר חשיבות או חוסר עניין. אין בחוק הגדרה מה נכלל תחת כותרת זו של "ענייני נשים", אולם זה שיקף דעה רווחת בציבור, שלנשים יש עניינים משלהן, או כפי שניסח נציב שירות המדינה יעקב ניצן, עוד בשנת 1971,יש "בעיות ייחודיות"[17]

הצהרה כי לנשים יש עניינים משלהן, עניינים שהם לא מובנים כל כך ולכן רק נשים יכולות לטפל בהם, מתוך הנחה שהן מבינות טוב יותר, הייתה תפיסה שהובילה את ההתייחסות שנים רבות.[18] תפיסה זו התבססה על תפיסת עולם, שראתה את הנשים כבעלות צרכים ייחודיים להן, מה שנכון בחלקו, תוך התעלמות מן העובדה שגם לגברים צרכים ייחודיים משלהם מחד, אך גם הותירה את הנשים במעין מתחם סגור בו אין דריסת רגל לגברים. אותה תפיסה גם ראתה את צורכי הנשים כפחותי ערך לעומת צורכי הגברים ולכן צורכי הנשים כונו "ענייני נשים", שאינם מובנים וגם פחות משמעותיים.[19]

בראשית הדרך אם כן הונחה התשתית לגבי אוכלוסיית היעד שתפקיד זה אמור לטפל בו - נשים. התפיסה הנוספת שנשים מבינות את הנשים ולכן יוכלו לטפל בצרכיהן, היא עוד תפיסה של גישה מוטעית לתפקיד, המנתקת את ההיבט המקצועי ומניחה את היסוד של ידע כתלוי מגדר בלבד.

התפקיד הונחת על השלטון המקומי, ללא הכנה מוקדמת של הסברה, הדרכה או כלים מעשיים אחרים, דבר שיצר התנגדות, חוסר הבנה וקשיים הן למי שהתמנו לתפקיד והן למנגנון הרשותי. חלק מהמכשולים התבטאו באי מינוי יועצות על אף האמור בחוק, מה שהניע את משרד הפנים, להוציא בשנת 2002, חוזר מיוחד המזכיר את החוק ומזכיר לגבי מינוין של בעלות תפקיד.[20]

הבעיות שהחוק הציב לא הסתכמו רק בכותרתו, אלא גם, בתוכן שלו, שהתמקד ברובו, בעניינים פרוצדורליים כמו מינוי היועצת, מעמדה ותנאי שכרה.

בינואר 2001, נפתח קורס ההכשרה הראשון ליועצות, עבודה משותפת של מרכז השלטון המקומי והרשות לקידום מעמד האישה. הקורס נמשך כ - שנה ונטלו בו חלק כ־44 יועצות. הבעיות שהתגלעו בחוק צפו ועלו די מהר ועל כן התקיימו מספר ישיבות בוועדה לקידום מעמד האישה שדנו בכך.[21] ההמלצה המרכזית הייתה לפעול לשינוי חקיקה. בשנת 2005 יצא חוזר מנכ"ל משרד הפנים, ש"...בא להסדיר את נוהל המינוי לתפקיד...ולקבוע פרשנות יחידה ואחידה לחוק...".[22]

הבעיות המרכזיות שנידונו בוועדה ואשר חוזר המנכ"ל בא להסדיר היו:

  • היקף המשרה - בחוק נאמר כי התפקיד "... יכול שיהיה נוסף על תפקיד אחר שהיא ממלאת באותה רשות..." (סעיף 2 (ב)). הפרשנות בחוזר המנכ"ל לא התייחסה למילים "יכול שיהיה" וקיבעה את המצב כעובדה סגורה - היועצת תמלא תפקיד זה בנוסף על תפקידה האחר. בחוק מופיעה הסתייגות "...ובלבד שלא יהיה בכך כדי להפריע למילוי תפקידיה כיועצת לענייני מעמד האישה...", נקודה שהתעלמו ממנה בחוזר המנכ"ל כאשר הגדירו שהיקף המשרה יהיה 50% בלבד, כולל בערים גדולות עם אוכלוסייה מעל 200,000 תושבים. התייחסות מעין זו אינה רק ברמה המנהלתית אלא פוגעת גם ברמה התפקודית ונובעת ממספר סיבות: תפקיד היועצת אינו נתפס או מוגדר כתפקיד של "שומרת סף"[23] מתוך צרות ראייה של קובעי המדיניות, ברמה האידאולוגית, ראו את הנושא כמשהו פשוט, לא חשוב מספיק, אין בו הרבה צרכים ולכן ניתן לעשות אותו בנוסף לתפקיד אחר ובחלקיות משרה; סיבה נוספת, נבעה מן העובדה, שכאמור התפקיד הוצנח לתוך המערכת המוניציפלית ללא הקצאת משאבים נוספים, מה שאילץ את המערכת להשתמש באמצעים הקיימים ועומדים לרשותה. ככל שהזמן עבר והיועצות אשר התמנו הצליחו לתפקד ברמה מסוימת במצב זה כך התבססה העובדה להותיר אותן במשרה חלקית ובנוסף לתפקיד אחר.[24]
  • מיצוב התפקיד - למרות שהמחוקקות/ים כיוונו לתפקיד גבוה בהירארכיה המוניציפלית, תוך הגדרת דרגה כ - "... אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו תהא שייכת והנוהג באותה רשות." (סעיף 2 (א)), הרי שנוצר בלבול עקב הבדלים מבחינת גודל רשות המשפיע על הדרגות בתפקידים דומים והעדר רצון מצד משרד הפנים לשלם שכר עבור תפקיד בכיר ועל כן קיבלו החלטה שאינה מופיעה בחוק כאשר הגדירו בחוזר המנכ"ל כי היועצת תוגדר כמנהלת מחלקה בלבד.[25]

השילוב בין היקף משרה חלקית ולא יחידה לדרגה מדרג ביניים, יצרו סטטוס שנתפס כחלש ולא חשוב, בניגוד לרוח החוק ובניגוד למהות התפקיד שבאותה עת לא הייתה נהירה דיה. נוסף על כך היעדר תקציב ייעודי לפעילות[8], יצר מצב שבו היועצת הייתה תלויה לעצם תפקודה בגורמים מערכתיים בתוך הארגון וגם מחוצה לו, שלהם היו משאבים ותקציב. מצב זה יצר כשלים בתפקוד, צורך בפיתוח אמצעים לגיוס משאבים, פיתוח כישורים אלטרנטיביים ועוד. הצורך בהכשרה לתפקיד היה ברור יותר מאי פעם.

קורס ההכשרה השני נפתח בשנת 2004 ולאחריו עוד קורס בשנת 2006, כאשר באותה שנה נפתח קורס נוסף ליועצות היותר ותיקות שעברו את ההכשרה הראשונה (קורס יועצות בכירות). כל הקורסים הללו סייעו למספר יועצות להתגבש ולהפוך למעין וועד פעולה[26] שהחל לשלוח מכתבים לוועדה למעמד האישה בכנסת בדרישה לשינוי חקיקה ותיקון הסעיפים שהתגלו כבעיתיים.

שינויי חקיקה 2008 עריכה

בכנס היועצות השנתי שנערך ביולי 2006 בעיר עכו, פנו נציגות של וועד הפעולה של היועצות לח"כ גדעון סער, שהתמנה ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, וביקשו את סיועו להובלת שינויי החקיקה בחוק היועצות.

באוקטובר 2006, החל מהלך של שינוי החקיקה בחוק הבסיסי, בהובלת ח"כ גדעון סער, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ובסיוע של ח"כ נאדיה חילו. התהליך נמשך שנתיים ובשנת 2008 התקבלו תיקונים אחדים שהוכנסו בחוק. החוק משנת 2000 היה עבודה שנעשתה על ידי המחוקקות (תהליך מלמעלה למטה)ואילו השינויים בחוק נעשו עם היועצות עצמן ובהובלת ח"כ שהגיעה מן השטח (תהליך מלמטה למעלה), לצד סיוע מסיבי של יו"ר הוועדה אפשרו את התיקונים המקיפים.

התיקונים התייחסו לחלק מן הבעיות שהוזכרו לעיל:

  • תקציב - הוגדר הצורך בהקצבת תקציב ייעודי לפעולות עבור תפקיד היועצת, כחלק מספר התקציבים, ההתייחסות לכך מופיעה בפקודת העיריות ובפקודת המועצות המקומיות,[27] אולם אין פירוט לגבי גובה התקציב.
  • היקף המשרה - בהצעת התיקון הוגשה הצעה דיפרנציאלית שתתייחס לגודל אוכלוסיית היישוב או מספר היישובים הכלולים באותה רשות (עבור מועצות אזוריות)כאשר פורטו המספרים לגודל האוכלוסייה. צעד זה נעשה כפי שנלמד מתפקידים אחרים שגודל האוכלוסייה היווה קריטריון מרכזי. בסופו של התהליך הפירוט המספרי לא נכלל בחוק אלא רק ההוראה להתייחס לכך כקריטריון לקביעת היקף המשרה. כיוון שלא נכלל הפירוט המבוקש ומשרד הפנים לא שינה את ההגדרה של חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2005, קריטריון זה נותר לרצונו/ה הטוב של ראש/ת הרשות המקומית.[28]
  • מיצוב התפקיד - בהצעת התיקון הורדה ההגדרה שהופיעה בסעיף 2(א) בחוק המקורי בדבר מינוי באחת מארבע הדרגות הבכירות והוצע לכלול הגדרה מפורשת שהדרגה שתקבע תהיה "מנהלת אגף" כדרגה תחילית. ההצעה נפלה בעקבות התנגדות שר האוצר מאיר שטרית. בלית ברירה ההתפשרות הגדירה את דרגת "מנהלת המחלקה" רק כדרגת רצפה, כלומר אין למנות מתחתיה. הגדרה זו הייתה פשרה אולם הכוונה שניתן לתת גם דרגה גבוהה יותר בהתאם לגודל הרשות. במציאות, על פי חוזר מנכ"ל משרד הפנים משנת 2005, זו הדרגה ואין שינוי לדרגות בכירות יותר.

חלק מהתיקונים החשובים שהוכנסו היו: פירוט הנושאים שבהם תעסוק היועצת סעיף (3); הגדרה ברורה לגבי חובת הזימון של היועצת לישיבות המועצה והוועדות השונות עם ציון מיוחד להשתתפותה בוועדת המכרזים לכ"א; שינוי שם החוק ; שינוי בתנאי הקבלה לתפקיד - באמצעות מכרז על מנת לנתק את הזיקה הפוליטית ומשרת האמון עד כמה שניתן, הכנסת פרמטר ההשכלה האקדמית כתנאי ראשוני וחובת ההכשרה.

שינוי החקיקה הוליד שורה של שינויים נוספים:

  1. כתוצאה מהתגבשות קבוצת יועצות אשר פעלו יחד לתקון החוק וליצירת תשתית הכשרה לתפקיד, נעשתה פנייה במאי 2007, במסגרת יום השלטון המקומי בישיבת הוועדה למעמד האישה בכנסת, ליו"ר מרכז השלטון המקומי מר. עדי אלדר - להוציא אוגדן ליועצות ככלי מקצועי. האוגדן, נכתב ונערך, בשיתוף של היועצות, מרכז השלטון המקומי בראשות עדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי והיועצת לקידום מעמד האישה רינה הוד ובשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה בראשות מרית דנון, מנהלת הרשות. ייעוץ מקצועי ניתן על ידי היועץ הארגוני צבי רול. האוגדן מתווה לראשונה תשתית מקצועית לתפקיד, מגדיר את דרכי העבודה והכלים שבידי היועצת, ממפה את הגורמים הפנים והחוץ רשותיים עמם על היועצת לעמוד בקשר ולעבוד ומרכז מידע חשוב. האוגדן פורסם בשנת 2008, חולק לכל היועצות ולכל יועצת חדשה שנכנסה לתפקיד.
  2. בשנת 2008 וועד הפעולה של היועצות מחליט להקים עמותה שתיקרא, איגוד היועצות לקידום מעמד האישה, ברשויות המקומיות"
  3. בפברואר 2008 פונה וועד הפעולה של היועצות למנכ"ל משרד הפנים בבקשה להוציא חוזר מנכ"ל חדש התואם את שינויי החקיקה של החוק. משרד הפנים מוציא חוזר מנכ"ל חדש, בשנת 2009,[29] אולם חלקים נרחבים מן החוק המתוקן אינם באים לידי ביטוי בחוזר ומותירים על קנם את ההנחיות משנת 2005.
  4. במהלך השנים לאחר תיקון החקיקה, נערכות מספר ישיבות נוספות בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת[30] ונעשים ניסיונות שונים, על ידי איגוד היועצות, להידבר עם משרד הפנים,[31] מרכז השלטון המקומי והרשות לקידום מעמד האישה, במטרה להביא לידי תיקון והסדרה של הבעיות, שנותרו.

תפקיד היועצת עריכה

מינוי והעברה מתפקיד. עריכה

החוק מחייב מינוי של יועצת בכל רשות מקומית. (סעיף 2 (א))[32]

המינוי יהיה "... בדרך של מכרז ומינויה יוצג בפני מועצת הרשות המקומית" (סעיף 2 (4) (ב)), כלומר תפקיד היועצת אינו תפקיד אמון, המכרז מאפשר פתיחה בפני מועמדות העומדות בקריטריונים המופיעים בחוק. הצגת המינוי בפני המועצה של הרשות הוא מעשה של פומביות פנים רשותי, המתכתב עם הוראת החוק לגבי העברת היועצת מן התפקיד, כפי שמופיע בסעיף 6.(א) " לא תועבר היועצת לקידום מעמד האישה מתפקידה, אלא על פי החלטת מועצת הרשות המקומית, לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי המועצה שדבר העברתה מהתפקיד יידון באותה ישיבה ולאחר שניתנה לה הזדמנות לטעון את טענותיה בפני המועצה."

המינוי והן העברתה מהתפקיד, חייבים בדווח חיצוני לרשות לקידום מעמד האישה ולשר הפנים סעיף 2 (ב); סעיף 6 (ב).

אי מינוי יועצת ברשות מקומית אינה אפשרית כפי שמופיע בסעיף 2 (ב3) "חדלה יועצת לקידום מעמד האישה ברשות מקומית למלא את תפקידה דרך קבע, תפעל אותה רשות מקומית בלא דיחוי למינוי יועצת חדשה."

ובסעיף 2 (ג) "לא מינתה רשות מקומית יועצת חדשה לקידום מעמד האישה בתוך שלושה חודשים מיום שהיועצת הקודמת חדלה למלא את תפקידה, יורה השר לאותה רשות מקומית למנות יועצת לקידום מעמד האישה בתוך שלושה חודשים; לא מונתה יועצת כאמור, ימנה השר בלא דיחוי יועצת לקידום מעמד האישה לאותה רשות מקומית, אשר מתקיימים בה תנאי הכשירות לפי סעיף 3; היועצת לקידום מעמד האישה שמינה השר תכהן עד למינוי יועצת לקידום מעמד האישה בידי הרשות המקומית לפי הוראות סעיף זה."

חשוב להדגיש כי חובת המכרז לתפקיד מאפשרת מינוי מרצון לתפקיד בניגוד לתהליך העבר שהמינוי לא חייב מכרז ונעשה לרוב באמצעות פנייה ישירה של ראש הרשות למועמדת למלא את התפקיד.[33]

הקריטריונים למינוי שצוינו בחוק:

3. (א) לא תמונה ליועצת לקידום מעמד האישה אלא מי שנתקיימו בה כל אלה:

(1) היא בעלת תואר אקדמי מוכר מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל, כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או תואר אקדמי שהוא שווה ערך לתואר אקדמי בישראל מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהוא מוסד מוכר במדינתו או תעודה המעידה על סיום לימודים אחרים המוכרים בישראל כשווי ערך לעניין דרגת שכר אקדמית;

(2) היא בעלת ניסיון מקצועי או מעשי מוכח של שלוש שנים בתפקיד ניהולי או ציבורי או בעיסוק בתחומים הנוגעים למעמד האישה.

תחומי פעילות היועצת עריכה

ראשית הוגדרו גבולות גזרת הפעילות של היועצת, סעיף 3 (א) "...לפעול בתחום הרשות המקומית, בקרב אוכלוסיית הרשות המקומית ועובדיה...". להגדרה זו חשיבות רבה לגבי נפח הפעילות כיוון שרשויות מקומיות שונות מבחינת מספר תושבי/ות הרשות וכן מבחינת גיוון האוכלוסייה (יהודים, ערבים, צעירים וקשישים, עולים וותיקים וכו') ההגדרה לגבי פעילות בקרב עובדי/ות הרשות המקומית כאוכלוסייה מובחנת, מאפשרת לראות את תפקיד היועצת כמי שמובילה שינוי פנים ארגוני, לצד שינוי חוץ ארגוני.[34]

עוד ניתן להסיק מהגדרה זו כי אוכלוסיית היעד היא נשים וגברים כאחד וזו הרחבה משמעותית לגבי תפיסת התפקיד.

מעבר לציון גזרת הפעילות הרחבה, יש אזכור לעבודה שנעשית עם מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות - סעיף 4 (ג) "היועצת לקידום מעמד האישה תפעל בתיאום עם ראש הרשות המקומית, להתוויית מדיניות לקידום מעמד האישה בתחום הרשות, לביצועה ולהקצאת משאבים לשם כך" ; סעיף 5 (א) "היועצת לקידום מעמד האישה תוזמן לכל ישיבה של מועצת הרשות המקומית ושל כל ועדה מוועדותיה ותינתן לה הזדמנות להביע את עמדתה בעל פה או בכתב לפני קבלת כל החלטה הנוגעת לתחומי הפעולה של התפקיד, לתושבות הרשות המקומית או לעובדות הרשות המקומית." ; (ג) " ביקש חבר מועצת הרשות המקומית שהיועצת לקידום מעמד האישה תחווה את דעתה בנושא העומד על סדר יומה של מועצת הרשות המקומית, תינתן ליועצת לקידום מעמד האישה הזדמנות לחוות את דעתה בעניין."

דגש מיוחד בעבודתה מתייחס לנושא כוח אדם ולכן סעיף 5 (ב) מציין כי " היועצת לקידום מעמד האישה או עובד הרשות המקומית שהסמיכה לכך זכאים להשתתף בישיבות מועצת הרשות המקומית ובישיבות הוועדות שבהן מתקבלות החלטות הנוגעות למצבת כוח האדם ברשות המקומית, לרבות בוועדות מכרזים. "

בשנת 2008 חוקקו שני תיקוני חקיקה חשובים - תיקון לפקודת הסטטיסטיקה המחייב התייחסות מגדרית לנתונים סטטיסטיים[35] וחוק השלכות מגדריות [36] שני כלים משמעותיים בדרך לקביעת מדיניות שהוטלה על היועצת וכן מתן חוות דעת כמתבקש מסעיף 5 לחוק.

בתיקון החוק משנת 2008 מצוינים במפורש נושאים ספציפיים שבהם על היועצת לעסוק סעיף 3 א. (א) "...קידום מעמד האישה והשוויון בין המינים, לביעור ההפליה נגד נשים ולמניעת אלימות נגד נשים (בחוק זה – תחומי הפעולה של התפקיד)." בהמשך אותו סעיף (ב) לשם ביצוע תפקידיה תנקוט היועצת לקידום מעמד האישה, בין השאר, פעולות אלה:

(1) מעורבות בהתוויית המדיניות של הרשות המקומית, בתיאום עם ראש הרשות המקומית ומועצת הרשות המקומית, לשם קידום תחומי הפעולה של התפקיד;

(2) פיקוח על ביצוע המדיניות כאמור בפסקה (1) ועל הקצאת המשאבים לשם כך, לרבות לשם יישום הוראות הדין המחייבות מתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים בקרב עובדי הרשות המקומית ועובדי חברה עירונית; בפסקה זו, "חברה עירונית" – חברה עירונית כהגדרתה בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, שאמצעי השליטה בה כאמור בהגדרה הם בידי אותה רשות מקומית;

(3) בחינת ההשלכות של החלטות הרשות המקומית הנוגעות לתחומי הפעולה של התפקיד על השוויון בין המינים, והגשת חוות דעת בדבר ההשלכות האמורות;

(4) איתור צרכים וקבוצות אוכלוסייה ברשות המקומית בתחומי הפעולה של התפקיד לשם הכנת תוכניות המתאימות להם;

(5) הרחבה ושיפור של שירותים קיימים בתחומי הפעולה של התפקיד;

(6) שיתוף פעולה עם אנשים, גופים וארגונים הפועלים בתחום הרשות המקומית בתחומי הפעולה של התפקיד;

(7) איסוף מידע ונתונים הנוגעים לתחומי הפעולה של התפקיד, לרבות בכל הנוגע לתנאי התעסוקה והשכר של נשים;

(8) טיפוח תודעה ציבורית בתחומי הפעולה של התפקיד באמצעות חינוך, הדרכה והסברה.

למעשה תחומי הפעולה של היועצת נפרשים על פני שלושה תחומים מרכזיים ורחבים:

תחום תודעתי, תחום תכנוני ותחום ביצועי.

מועצת נשים עריכה

בנוסף לקהלי היעד - אוכלוסיית היישוב ועובדות ועובדי הרשות המקומית, מוזכר גוף - "מועצת הנשים", שעמו על היועצת לעבוד - סעיף 4 (ב). "מועצת נשים" - מועצה, ועדה או גוף אחר המייצגים את מי שפועלים לקידום מעמד האישה בתחום הרשות המקומית או הפועלים לקידום מעמד האישה בתחום הרשות המקומית" סעיף 1 הגדרות.

המושג נולד בשנות ה-80 של המאה ה-20. אילנה צ'רנוברודה ז"ל, הגתה את הרעיון בהיותה יועצת לקידום מעמד האישה בעיר חיפה,[37]עוד טרם חקיקת החוק. בשנת 1995, התמנתה אילנה צ'רנוברודה, לשמש כיועצת לקידום מעמד האישה במרכז השלטון המקומי והעבירה את הרעיון להקמת מועצות נשים לרשויות נוספות. חלק מהפעילות בשטח, עד לחקיקת חוק היועצות התמקדה בקבוצות של נשים פעילות מסקטורים שונים, אשר דחפו לשינוי במצב של העדר ייצוג לנשים, דחפו להשגת תקציבים עבור נשים ועוד, כפי שמעידה על כך ח"כ יעל דיין בעצמה בישיבת הוועדה מיולי 2001. כמי שהתנסתה בדגם עבודה זה ואף ראתה בו ברכה והצלחה הכניסה ח"כ יעל דיין את נושא מועצת הנשים כחלק אינטגרלי לתוך החוק וכדבריה "...אנחנו מעודדים כל מקום שתהיה בו מועצת נשים..."[8]

בהיעדר הגדרה ברורה, מועצות הנשים פעלו באופנים שונים, לעיתים הוקמו על ידי אשת ראש הרשות שאף עמדה ברש המועצה, לעיתים הוקמו על ידי סגנית ראש הרשות או חברות מועצה/ פעילות פוליטיות, או על ידי פעילות קהילתיות שונות שעמדו בראש המועצה. אופי הפעילות היה תלוי מקום והאישיות של העומדת בראש הגוף. בחלק מהישובים המועצה לא פעלה ברציפות ואין תיעוד מסודר של פעילויות אלה. חברות המועצה הגיעו מרקעים שונים ועל כן פעלו בדרכים שונות, החל מארגון אירועי תרבות ועד הובלת מאבקים חברתיים הקשורים לנשים, לאפליה כלפי נשים ולהשגת תקציבים או משאבים לפעילויות אלה.

עם חקיקת חוק הרשויות המקומיות ומינוי יועצות, נוצרו בשטח מאבקי כוח בין יו"ר המועצה לבין היועצת, בגלל כפילות בפעילות ומאבק על 'טריטוריה'. בראשית הדרך, יועצות הבינו שעליהן להקים מועצת נשים, בהסתמך על אזכורה בחוק, במקומות אלה מינתה היועצת את עצמה כיו"ר המועצה במטרה למנוע מאבק, אך המאבק בין היועצת לחברות מועצה נותר בעינו.

מדווח שנמסר לרשות לקידום מעמד האישה בשנת 2017, פועלות מועצות נשים ב-19 רשויות מקומיות מ-45 הרשויות שמסרו דיווח והיועצות פעילות בה. בחמש רשויות נוספות ציינו היועצות שהן פועלות להקמת מועצה כזו.[28]

לאחר מינוין של היועצות, ברשויות אחדות הוקמה ועדת רשות לתחום מעמד האישה, אשר בראשה עמדה חברת מועצה/סגנית ראש רשות, הוועדה הורכבה מנשים לרוב בהרכב כמו של מועצות הנשים. הוועדות הללו זכו לעיתים לתקצוב מעצם כוחה של חברת המועצה ובכך היוו לעיתים מקור לפעילות מקבילה לזו של היועצת.

תהליך נוסף שהתרחש היה כניסתן של יותר נשים לפעילות פוליטית, אשר הובילה אותן להיבחר למועצת הרשות המקומית וכן עלה מספרן של הנשים שרצו לראשות היישוב מתוכן זכו 14 נשים להיבחר למשרה בשנת 2018.[38] מהלכים ושינויים אלה שינו את המצב בו לא היה ייצוג לנשים והיה צורך בהקמת גוף ייחודי כמו מועצת הנשים.

בחלק מן היישובים, היועצות הפעילו קורסי מנהיגות והעצמה אשר סייעו להצמיח מנהיגות מקומית, בעלת אוריינטציה מגדרית. קבוצות אלה הובילו מהלכים בשטח בחלקם פיתוח והפעלת פעילויות ברמת שינוי תודעה והסברה וכן ברמת פתרון בעיות ומענה לצרכים מקומיים. בחלק מן הרשויות נעשו שיתופי פעולה בין היועצת לארגונים הפועלים בשטח הרשות או לארגוניים ארציים והוקמו צוותי היגוי שפעלו לטווחי זמן קצרים או ארוכים, בחלק מהמקרים הפעילות מוקדה ליצירת תשתיות ביישוב לטובת נשים, השגת משאבים וגיבוש מדיניות.

בעולם קיימת מועצת נשים בינלאומית ( InternationalCouncil of Women )

מיצוב התפקיד עריכה

המיצוב הארגוני של התפקיד מורכב משתי רמות: הרמה הפורמלית, הנסמכת על מדרג המורכב מדרגות בסדר עולה (היררכי), כאשר ככל שעולים בסולם הדרגות משתנים גם סמלי הסטטוס הנלווים - מקום העבודה, מספר העובדות/ים הכפיפים, היקף הסמכות והאחריות, משאבים וכו' וכל אלה מקנים מרכיב חשוב - כוח השפעה.

הרמה השנייה היא זו הלא פורמלית - רמה הנסמכת על אופיו/ה של האדם/אישה הממלאים את התפקיד, רמת הידע והמקצועיות או רמת הקשרים שטווה/טוותה, המספקים גם הם כוח והשפעה. לעיתים הרמה הלא פורמלית עומדת ביחס הפוך למדרג הפורמלי ולכן פקיד/ה זוטרים יכולים להזיק יותר.

מבנה הארגון של הרשות המקומית הוא מבנה קלאסי בעל מבנה ההירארכי (מבנה הפירמידה). במקור, חוק היועצות התייחס לסוג מבנה זה, לכן הגדיר את דרגותיה של היועצת כ"אחת מארבע הדרגות הבכירות הנהוגות...",[39]סעיף שנוהל עליו מאבק בעת שינוי החקיקה, מאבק שלא צלח. דרך נוספת להבטיח את המיקום הגבוה נעשה באמצעות הגדרת הכפיפות של היועצת - סעיף 4 (א) " במילוי תפקידיה כיועצת לקידום מעמד האישה, תהיה היועצת כפופה במישרין לראש הרשות המקומית." [40] כפיפות זו היא לדרג פוליטי, דבר העלול להוות מקור התנגשות עם אינטרסים שונים בין הראייה הפוליטית לבין זו המקצועית.

למרות הכוונה של המחוקקות, בפועל, נוצרו קשיים לא מעטים בגלל סתירות בין המציאות לחוק והיועצות מצאו עצמן משוללות כוח ומיצובן היה מאוד נמוך. המאבק על מיצוב התפקיד נחלק למספר רמות:

כל יועצת נלחמה לבד בתוך הרשות שבה עבדה למצב עצמה ואת התפקיד. המאבק התבסס על מציאת דרכים אלטרנטיביות להשגת משאבים, עבודה על אירועים מעוררי מודעות ובעלי פוטנציאל אלקטוראלי, על מנת לחשוף את ראש הרשות ליתרונות הגלומים בתפקיד, טוויית קשרים מערכתיים וחוץ רשותיים ועוד.

במקביל נעשתה עבודה על ידי יועצות אחדות שהתאגדו ואחר כך על ידי האיגוד, אשר פעלו, מול הגופים המוסמכים כמו: מרכז השלטון המקומי, הוועדה למעמד האישה בכנסת וארגוני נשים למיניהם. פעילות זו נועדה להגיע להבנות בדבר הצורך בעריכת שינויים בחוק או בתקנות שהוצאו על ידי משרד הפנים (חוזרי המנכ"ל).

תפקיד היועצות זכה לפירוט תחומי הפעילות אך לא הוגדרו לו בחוק או בתקנות סמכויות. היועצת נדרשת לפעול במגוון מישורים כפי שציינו לעיל - תחום תודעתי, תכנוני וביצועי, אולם ללא כלים וסמכויות מוגדרות, לצד העדר כוח פורמלי של דרגה וכ"א, פעילותה הייתה כמעט בלתי אפשרית.

אחת הדרכים להשגת מיצוב היה הפיכת התפקיד למקצוע ולהגדרה מחודשת של חשיבות התפקיד לא כחלק מארגון היררכי אלא כתפקיד ניהולי רוחבי.

תפקיד או מקצוע? עריכה

המציאות בשטח, הצביעה על העדר ידע מספיק ומגובש דיו לשם מילוי התפקיד. שני הגופים הקשורים לעבודת היועצת - הרשות לקידום מעמד האישה ומשרד הפנים לא היוו מקור הכוונה והובלה של תהליך כניסת התפקיד לשטח.[41] הידע והניסיון בתחום היה מפוזר, לא תמיד מתועד והתבסס על פעילות ומתנדבות בעיקר. תפקידים נוספים שכבר החלו לפעול בגופים ומוסדות נוספים, היו גם הם בראשית דרכם ופעלו ליצור נתיב פעולה.

כניסתן של יועצות אל המרחב המוניציפלי, העמידה את השאלה בדבר הגדרת התפקיד ולא רק מהיבט מנהלתי. ברשות לקידום מעמד האישה, התגבשה החלטה לקיים קורס הכשרה לתפקיד. נושא ההכשרה לתפקיד, כפי שכבר נערך גם לתפקיד הממונות במשרדי הממשלה, היווה למעשה את אבן היסוד להגדרה מקצועית של התפקיד.

בעלות התפקיד, שהתמנו הגיעו מתחומי ידע שונים אך בעיקר מתחום העבודה הסוציאלית, החינוך, עריכת דין ועוד תחומים. מאידך, ריבוי תחומי העיסוק; מגוון הצרכים ;זיהוי האוכלוסיות; הכרת השטח הייחודי של הרשות המדוברת; ההתמודדות במקביל, עם מספר זירות, פנים וחוץ ארגוניות; מיצוב התפקיד וארגון הסדרי עבודה; בנייה של תשתיות, דרכי תקשורת ושיתופי פעולה ועוד, היוו הוכחה כי יש צורך בהגדרת התפקיד מהיבט מקצועי.

הגדרת התפקיד כתפקיד מקצועי, נבנתה בתהליך ארוך וכלל ניסיון לגיבוש תהליך הכשרה מסודר[42]; ימי עיון מקצועיים וכן עריכת כנס שנתי, בו הושם דגש על הרחבת הידע, למידת עמיתות, שיתופי פעולה בין יועצות ובין גופים וא/נשים ועוד; קיום הסברה מקיפה לגבי הנדרש ממלאות התפקיד; הגדרת תחומי הדעת המזינים את התפקיד; זיהוי ובניית כלים ושיטות עבודה מתאימות; ליווי (מנטורינג) של יועצות חדשות על ידי יועצות ותיקות; הוצאת אוגדן היועצת; בניית אתר ייעודי ועוד.

כיון שהגדרת התפקיד לקתה בחסר בחוק הבסיסי משנת 2000,התיקון בחוק משנת 2008 ניסה להתמודד עם סוגיה זו והניח יסודות מסוימים להמשך פיתוח ההגדרה המקצועית:

סעיף 2 (ד) מנתק את הזיקה שהתפקיד הוא משרת אמון של ראש הרשות ומציג את התפקיד כבעל חשיבות.

סעיף 3 (א) מפרט את הקריטריונים למינוי באופן מודגש.

סעיף 3 (ב) "יועצת לקידום מעמד האישה תקבל, בתוך זמן סביר מתחילת כהונתה, הכשרה מקצועית בתחומי הפעולה של התפקיד..." מבסס את נושא ההכשרה המקצועית של התפקיד. סעיף 3 א. מפרט את תחומי פעילותה באופן מפורט ורחב.

סעיף 4 (ד), (ה) דורשים דיווח שנתי על פעילותה לגורמי פנים ולגורמי חוץ, דיווח זה יועבר לוועדה בכנסת על ידי הרשות לקידום מעמד האישה. הסיכום יכלול התייחסות לדוחות מגדריים שהגישה, שזהו כלי מאוד משמעותי ובעל השפעה.

סעיף 5 מציב את היועצת כתפקיד בעל חשיבות בכלל הנושאים הנידונים והמתקבלים בוועדות השונות ובכלל זה בוועדת מכרזי כ"א וישיבות המועצה.

כל אלה הניחו תשתית מקצועית לתפקיד שהוא פרופסיונאלי לחלוטין - מובילת שינוי חברתי, פנים וחוץ ארגוני.

תפקיד בכיר או תפקיד ניהולי? עריכה

הרשות המקומית היא גוף היררכי. תפקידים על פי הגדרה זו מתחלקים לשלוש רמות: תפקידים זוטרים, דרג ביניים ודרג בכיר. לכל רמה יש מאפיינים הבאים לידי ביטוי בסממנים חיצוניים של סטטוס, הכוללים, תחום אחריות, הגדרת סמכויות, מוטת השפעה וסממני תגמול כגון שכר, תנאי עבודה, תנאי רווחה נוספים (רכב, טלפון נייד וכו'). בהתאם למדרג כך גם ההשתתפות בפורומים שונים, החל מפורום לצורכי ידע ופורומים לקבלת החלטות וקביעת מדיניות.

החוק ומשרד הפנים, הציבו את היועצת מבחינת דרגה מקצועית בתפקיד ביניים, בתנאי כפיפות פרדוקסליים - הן לראש הפירמידה - ראש הרשות והן למנהל/ת יחידה ניהולית מקצועית הגבוה בדרגה מהיועצת. בגלל דרגת הביניים ההנחיה לזימון לישיבות מועצה ולכל הוועדות עמדה בסתירה לאי הזמנתה לפורומים אחרים שלא צוינו בחוק בהם התקבלו החלטות תכנון וביצוע, כולל הגדרת מדיניות, כמו פורום ראשי/ות אגפים או כל פורום דומה ברשויות. הדואליות הזו והפער בין המציאות והוראת החוק יצרו קשיים ומנעו מהתפקיד להיות אכן תפקיד בכיר ככוונת המחוקקות.

מכשול נוסף הוא הגדרת התפקיד כתפקיד ניהולי. הגדרת תפקיד ניהולי לצורך קבלת תוספת ניהול, בשכר, היא כי יש להיות ממונה לפחות על עובד./ת בשכר אחד./ת. זוהי הגדרת ניהול מצמצמת. באחרונה הכירו בעובדה שיש תפקידים המהווים תפקיד ניהולי  ללא כפיפים./ות ישירים, אלא עובדות./ים בצורות העסקה שונות אחרות, וגם תפקידים אלה זוכים לתוספת הניהול. למרות הכרה זו היועצת לא זכתה להיכלל בה.

בהגדרת הניהול, אין עדיין התייחסות לניהול על פי תכנים, משימות ותחומי פעולה כנדרש ב "ניהול רוחבי", דהיינו, מדובר בתפקיד שאינו מתייחס למבנה הפירמידלי, המסורתי, של הארגון הפטריארכלי. הייחוד של תפקידי ניהול אלה, היא בעובדה שהם חולשים על אנשים רבים ועל מערכות רבות מבלי שאותם אנשים ומערכות יהיו מסונפים אליהם ישירות, כלומר הם מנהלים תהליך או משימה, אשר בהם יש עובדות ועובדים בשכר, או מתנדבים ומתנדבות.

תפקידי הרוחב התפתחו בעקבות היווצרות ארגונים, בעיקר בהייטק, שאימצו גישות עבודה וניהול חדשות, בעלות יותר גמישות, הרואות במושג הניהול כר למנעד רחב של סגנונות ואפשרויות.

הדגש בתפקידי הרוחב הוא בראייה מערכתית רחבה והפעלתה כך שתושג מטרת הנושא/המיזם, או התחום. פירוט תפקיד היועצת, הכולל  מעורבות בקביעת מדיניות, פיקוח על ביצוע כולל תקציב, כמו גם היקפי האוכלוסייה, נשים וגברים, שעל היועצת להפעיל (סעיף 3), מצביעים ומחזקים את התפיסה, שמדובר בתפקיד ניהולי רוחבי. אך אם לא די בכך, כדי לשכנע ולהשתכנע, המחקרים מציינים כי לאלו שמובילות או מובילים תהליך של שינוי, כמו היועצת, יש אפיונים ויכולות, כגון: היכולת לנהל מיזמים והיכולת להניע אנשים, כלומר לנהל תהליך.

מכאן, שתפקיד היועצת הוא תפקיד ניהולי רוחבי, זהו תפקיד בכיר בשפה ההירארכית או בעל השפעה בשפה השל הארגון השטוח.

איגוד היועצות עריכה

האיגוד הוקם בשנת 2007, כעמותה רשומה[43] והחליף את הפעילות שנעשתה קודם לכן באופן לא פורמלי על ידי קבוצת יועצות, שהתגבשה ופעלה יחד עם נדיה חילו ז"ל, יועצת לקידום מעמד האישה במרכז השלטון המקומי.[44]

בשנת 2010 נערכו הבחירות הראשונות למוסדות העמותה , בהן נבחרה ד"ר אורנה מגר, היועצת ממודיעין - מכבים-רעות ולצידה נבחר צוות הנהלה. בשנת 2014 נערכו בחירות בפעם השנייה ובהן נבחרה כיו"רית ענת לבנת, היועצת של בת - ים, היא שבה ונבחרה פעם נוספת בשנת 2017. בשנת 2021 בבחירות שהתקיימו, נבחרה היו"רית השלישית של האיגוד - ורד ששון היועצת מבאר שבע.

האיגוד פועל במספר תחומים וביניהם:

  • ייצוג ושדלנות בפורומים שונים כגון - בכנסת, במרכז השלטון המקומי, בכנסים שונים ועוד. לצורך כך פעל האיגוד לטוויית רשת ענפה של קשרים עם גופים, מוסדות וארגונים;
  • מיצוב התפקיד - על ידי פנייה לגורמים שונים לתיקון והבהרה לגבי הנושאים שבמחלוקת - דרגת היועצת, היקף המשרה ועוד. פעילות זו הניבה תוצאות מסוימות למשל מציאת מנגנון למתן כפל דרגה לנושאות משרה נוספת בדירוג עובדי/ות ההוראה. שינוי חוזר מנכ"ל הפנים והכנסת הבהרות ותיקונים בסוגיות שונות נכתב אך טרם פורסם.
  • הדרכות וימי עיון - בהיעדר קורס הכשרה ליועצות כמתבקש מהחוק, חבר האיגוד למרכז השלטון המקומי ובצירוף מספר יועצות ותיקות, בנה והעביר שלושה קורסי הכשרה. בנוסף להכשרה הבסיסית מארגן האיגוד השתלמויות מקצועיות וימי עיון על פי חלוקה אזורית.
  • כנס שנתי - מדי שנה מתקיים כנס מקצועי בהובלת האיגוד ומרכז השלטון המקומי. הכנס נערך במקומות שונים בארץ ובאמצעותו מתקיים מפגש עמיתות ופעילות מן השטח.
  • מידע, שיווק ופרסום - אתר האינטרנט ודף הפייסבוק שהאיגוד פתח, משמש כמוקד להפצת ידע ומידע.
  • שייכות וגיבוש - כתפקיד יחיד בכל רשות מקומית, ללא צוות אחר לרוב הצורך בהשתייכות מקצועית ופיתוח זהות, הוא משמעותי וחשוב.
  • סיוע וליווי יועצות חדשות וותיקות על פי צורך ועניין.

מן הנעשה בעולם עריכה

ההתבוננות בנעשה בעולם מלמדת כי יש דרכים מספר להתמודד עם שינוי בתחום מעמד הנשים. במדינות שונות אימצו את הגישה של הקמת יחידה ארגונית ברמה הארצית לאומית; בחלקן מופעלות שלוחות ארגוניות ברמה האזורית או המחוזית. יש מקומות אחרים שבהם קיימת ירידה לרובד נוסף, כאשר מוגדר גוף או בעל/ת תפקיד הפועל/ת ברמה המוניציפלית.

מאחר שלשפה יש תפקיד בכינון תפיסת עולמנו, יש לשים לב לכינוי התפקיד, דרכו ניתן ללמוד על המטרות, הכלים או המיצוב של התפקיד. במדינות פועלים בעלי/ות תפקידים,(Municipal Officers) ברמה המקומית האחראים על תחום השוויון המגדרי.[45] בכתב הכוונות האירופי מדברים על מתאמים ומתאמות ארציים (National Coordinators) הפועלים להפצת שוויון מגדרי ומסייעים למדריכות ומדריכים העוסקים בתחום. בשתי הדוגמאות, שהבאתי, מדובר בתפקידי שטח ,ביצועיים בפעילות ישירה עם קהלי היעד. ניתן להבחין בכך שבעלי ובעלות התפקידים הוכשרו לתפקיד או מקבלים סיוע מקצועי.

באו"ם משתמשים במונחים הדומים לתפקיד היועצות בארץ: "יועצת מיוחדת למזכיר הכללי לענייני מגדר וקידום נשים".[46]מינוי יועצת לדמות בכירה בעלת סמכות, מפנה את המבט לפעולה ברובד המדיניות, לצד ייחוס חשיבות לנושא ומקצועיות של בעלת התפקיד.

בארץ התפקיד הוגדר בראשיתו עבור נשים וע"י נשים, בעוד שבעולם אלו תפקידים שגם גברים וגם נשים ממלאים אותם.

כנהוג בעולם, שם בעלי/ות התפקיד נקראים מתאמים/יועצים/ממונים על שוויון מגדרי. בארץ, המושג "שוויון מגדרי" התווסף לכינוי הראשוני אך לא שונה בחוק הבסיסי.

המוסדות הבינלאומיים העוסקים בתחום הם בראש ובראשונה האו"ם ומוסדותיו. נושא המגדר הועלה ועולה בכנסים של הרשויות המקומיות- U N Habitat ועם הקמת השותפות האירופית – OECD הצטרפה גם היא להתוויית הדרך בתחום מעמד האישה.[47]

בתהליך הדרגתי, נערכו בפורומים הללו דיונים ונכתבו אמנות שהניחו יסודות להכרה בתחום המוניציפלי כתחום משמעותי לשינוי. כבר בשנת 1994 התכנס פורום ה-OECD אשר דן בחיי הנשים בעיר[48] בשנת 1996 התכנסה באיסטנבול ועידת הביטאת (אנ')השנייה, בה נחתמה אמנה על ידי למעלה מ-500 ראשי רשויות שקראה "לאפשר בכל דרך את הנגישות המלאה להשתתפותן של נשים בפורומים של קבלת החלטות בזירה המוניציפלית באמצעות הבטחת החלוקה השוויונית של סמכויות וכוח".

שנתיים אחר כך, בשנת 1998, הכריז ארגון הגג של הרשויות המקומיות, IULA, על תמיכה בשוויון המגדרי ברשויות המקומיות.[49]

דיונים ואמנות אלו יצרו שיח, וציירו מתווה שיסייע להתמקד בנושאים וכיווני עשייה במרחב המוניציפלי.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 חוק הרשויות המקומיות(יועצת לקידום מעמד האישה) התש"ס,2000
  2. ^ הרשויות המקומיות בישראל - קובצי נתונים לעיבוד 1999 - 2019, באתר www.cbs.gov.il
  3. ^ המלצה מס' 218, עמ' 116,117 בדו"ח נמיר, ארכיון המדינה, תת-חטיבה - מועצת ארגוני הנשים, מזהה לוגי 143.3/1/150,מזהה פיזי גל־2657/13
  4. ^ ממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך (1971); יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן); יועצת למעמד האישה במרכז השלטון המקומי (1995)
  5. ^ ממונות על מעמד האישה בחברות הממשלתיות (2010)
  6. ^ משרדי ממשלה ויחידות סמך; משרד החינוך אשר מקים יחידה לשוויון בין המינים (1999); מרכז השלטון המקומי; הצבא ועוד.
  7. ^ בהמלצות של ד"ח נמיר (המלצה 218) מוזכר מינוי ברשויות המקומיות יחד עם הקמת הרשות.
  8. ^ 1 2 3 כפי שנאמר בישיבת הוועדה למעמד האישה, בדברי הפתיחה של יו"ר הוועדה יעל דיין. פרוטוקול מס' 131, יום שני, י"א בתמוז התשס"א, 02.07.2001
  9. ^ נדיר למצוא את המסמך הראשוני של החוק ובו הכיתוב המופיע בגוף הטקסט, כיוון שהשם שונה בתיקון החוק משנת 2008, אולם יש עוד מקומות שזה מופיע כגון בעיריית ערד, בשם התפקיד, כמופיע באתרhttps://www.arad.muni.il//
  10. ^ חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי),תשל"ו 1975
  11. ^ חיפש אחרון ביום 26/2/21 https://www.gov.il/he/Departments/DynamicCollectors/role-descriptions
  12. ^ התפקידים המשמשים כשומרי סף הם: מנהל כללי/מזכיר; מהנדס; רופא וטרינר; יועץ משפטי; מנהל מחלקת החינוך; מבקר; גזבר. תיקון מס' 95 תשס"ה תוספת חמישית סעיף 167 https://www.nevo.co.il/law_html/law01/p182_001.htm
  13. ^ יועץ משפטי
  14. ^ משרת אמון - בשירות הציבורי מתייחסת לעובדות/ים שמתמנים על פי שיקול דעת של בעל/ת תפקיד בכיר, על פי הכרות אישית ומידת האמון שהם רוכשים לאנשים שמינו. בין התפקידים שממלאים אנשי האמון: יועץ/יועצת; עוזר/ת; ראש/ת מטה או משרד ועוד. במשרות האמון לא חובה שאלו יהיו עובדים/ות מן המניין וניתן להביאם מבחוץ, לכן בתום תקופת כהונת בעל התפקיד הבכיר נהוג להחליפם. תפקיד היועצת לקידום מעמד האישה איננו תפקיד אמון כגון זה למרות הצורך ביחסי אמון עם בעלי התפקידים הבכירים למיניהם ועם ראש הרשות. בגלל תפיסה מוטעית זו היו רשויות מקומיות שראש הרשות מינה לתפקיד מישהי המקורבת לו פוליטית, רעיונית ואף מחוץ למערכת.
  15. ^ קושי זה עמד בבסיס התביעה המשפטית של היועצת מעיריית טמרה. כנעאן נ' עיריית טמרה מיום 28/7/2016, פ"ה - 59915-01-13. https://www.ruling.co.il/ במשפט זה קבע בית המשפט חד משמעית שתפקיד היועצת אינו תפקיד פוליטי אלא תפקיד מקצועי. דרישה זו לניתוק הקשר בין משרת אמון לתפקיד מקצועי, היה חלק מן המאבק המתמיד של איגוד היועצות ושל חלק משינויי החקיקה שנעשו בחוק משנת 2008, כגון חובת המכרז למינוי לתפקיד וכן חובת הדיווח החיצונית למקרה של הדחה, כמו גם הצגת המינוי וההדחה בפני מועצת הרשות ולא כמעשה יחיד ללא בקרה.
  16. ^ מושג זה הופיע גם בשם התפקיד בצבא, יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים או בקיצור יוהל"ן (2001).
  17. ^ פנינה שטינברג, [http://din-online.info/pdf/vn14.pdf מקידום נשים להטמעת חשיבה מגדרית: תמורות בתפקיד הממונה על קידום מעמד האשה במשרדי הממשלה], ישראל: מכון ון ליר בירושלים, מרכז שוות, 2012, עמ' עמ' 14
  18. ^ כך נקבע שיועצות לקידום מעמד האישה או ממונות במשרדי ממשלה צריכות להיות אך ורק נשים; כאשר התמנה גבר כיו"ר הוועדה למעמד האישה בכנסת, גדעון סער, יצרה העובדה תהיות ושאלות של חוסר הבנה ואמון; בוועדות שונות שעסקו בנושא נשים ניתן היה לראות רוב של משתתפות ללא ייצוג של גברים כמעט.
  19. ^ כמשפט הרווח לכי והתעסקי בעניינייך, כי אותי הם לא מעניינים
  20. ^ חוזר מנכ"ל משרד הפנים2/2002 - חובת מינוי ודווח של יועצות.https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/notice-02-2002/he/file_notice_notice-02-2002.pdf עמוד אחרון מס' 39
  21. ^ פרוטוקול מס' 131 מישיבת הוועדה למעמד האישה, יום שני, י"א בתמוז התשס"א, 02.07.2001 י שיבה מיום 12/3/02; פרוטוקול מס' 20 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה יום שני, ט"ז בסיוון התשס"ג (16.06.2003 פרוטוקול מס' 150, מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה יום שלישי, ט"ז בטבת התשס"ה (28.12.2004), אז גם הוגש דו"ח על מצב היועצות בחברה הערבית
  22. ^ חוזר מנכ"ל משרד הפנים, עמ' 23–25 https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/notice-p1-08-2005/he/file_notice_notice-p1-08-2005.pdf
  23. ^ תפקיד היועצת ראוי שיהיה מוגדר כ"שומרת סף" בגלל חשיבותו ועיסוקו בכל תחומי החיים, בהיקף אוכלוסייה גדול ומגוון ובגלל ערכו כמשנה סדרי חברה.
  24. ^ במספר קטן של רשויות מקומיות נתנה ליועצת משרה מלאה כיועצת, וביותר רשויות הוקצו ליועצת חלקיות מסרה גדולה מחצי משרה. דרך נוספת הייתה לתת ליועצת משרה יחידה ולא כפל תפקידים אולם השילוב של משרה מלאה ויחידה היה נדיר ביותר. יתרה מכך, גם במקומות שלמספר שנים נתנה משרה מלאה היא הוחלפה בכפל תפקידים לאחר מכן. עניין כפל התפקידים הוא נושא מורכב כיוון שקיימת חשיבות לסוג התפקידים אותה ממלאת היועצת. ככל שהתפקידים יועצת ועוד תפקיד יהיו בעלי הקשר ונושאים מקורבים יכולה להתקיים דווקא הזנה חיובית ביניהם, לדוגמה עבודה קהילתית ויועצת; חינוך לא פורמלי ויועצת, בעוד תפקידים בעלי זיקה רחוקה עלולים ליצור פגיעה בתפקוד.
  25. ^ מנהלת מחלקה אינה עונה על ההגדרה בחוק של אחת מארבע הדרגות הגבוהות ביישובים מסוימים - ביישובים גדולים זו דרגת ניהול ביניים ולא דרגה בכירה.
  26. ^ חברות הוועדה היו כ־14 יועצות מרשויות שונות, שנפגשו בסיוע היועצת למעמד האישה במרכז השלטון המקומי, נאדיה חילו
  27. ^ https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300629.pdf ספר החוקים 2165, ז' בתמוז התשס"ח, 2008.7.10 עמ' 631 היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות כתיבה: ד"ר אילה אליהו, 6 בינואר 2019, מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  28. ^ 1 2 http://fs.knesset.gov.il/23/Committees/23_cs_bg_586095.pdf יועצת לקידום מעמד האישה
  29. ^ עמוד 7,8 https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/notice-08-2009/he/file_notice_notice-08-2009.pdf
  30. ^ בישיבה בשנת 2012 נערך סיכום פעילות שהיווה תשתית לדיוןhttps://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/.pdf פרוטוקול מס' 13 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי יום שני, ד' באב התשע"ה (20 ביולי 2015)
  31. ^ משרד הפנים מרץ 2012, אגף לשוויון הזדמנויות בעבודה 2012 וכו'
  32. ^ חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה), התש"ס 2000, תיקון משנת 2008
  33. ^ יועצות שנתמנו בתחילת הדרך ציינו כי הרגישו לא בנוח לסרב, חשו מוחמאות מעצם הפנייה וכהיו בתפקיד חשו מאוכזבות מן המציאות, הרגישו לכודות בתפקיד שלא ביקשו ופעלו מתוך נאמנות לראש הרשות שמינה אותן ולא לפי קווים מקצועיים.
  34. ^ נקודה זו חשובה לבחינת זהות התפקידים בין יועצות לממונות במשרדי הממשלה, השוואה שנעשית לא פעם ואינה מדויקת כלל, למרות חלקים זהים בעיקר בנושאים תכניים אחדים וכן בסוג קשיים מערכתיים ומיצוב של התפקיד.
  35. ^ תיקון סעיף 7 (א) https://www.nevo.co.il/law_html/law01/323_001.htm#Seif26 ותיקון חוק שיווי זכויות האישה - מס' 7 "איסוף, עיבוד ופרסום של מידע לפי מין על ידי גוף ציבורי" הוספת סעיף 6ג3, עמ' 532, ספר החוקים 2155, ח' בסיוון התשס"ח, 2008.6.11
  36. ^ חוק השלכות מגדריות בחקיקה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2007 1 1. (שולב בחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 2. (שולב בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998) ___________________________ 1 ס"ח תשס"ח, 35.https://www.nevo.co.il/law_html/law16/knesset-173.pdf
  37. ^ אין חומר מסודר על אילנה צ'רנוברודה ומידע על פועלה נמצא במקומות שונים, מובא כאן מראה מקום המצרף כתבה מן העיתונות המספר את סיפור פעילותה https://www.facebook.com/isralifeministjournalism/posts/521527571616479
  38. ^ ד"ר אסף שפירא ופרופ' עופר קניג, ייצוג נשים ברשויות המקומיות, ‏26/12/2018
  39. ^ סעיף 2 (א) בחוק משנת 2000 לפני התיקון
  40. ^ הוראה זו מתנגשת עם הוראת החוק לגבי היקף משרת היועצת, שהיא חלקית ברוב הרשויות המקומיות וכך נוצר מצב בו היועצת כפופה בתפקידה האחר למנהל/ת אחר/ת, דבר שיוצר בעיות לא מעטות.
  41. ^ היה סיוע מצד מרכז השלטון המקומי ברמה מסוימת.
  42. ^ הקורס הראשון התקיים בשנת 2001, כשיתוף פעולה בין הרשות לקידום מעמד האישה, בראשות רונית לב ארי, מנהלת הרשות ומחלקת ההדרכה במרכז השלטון המקומי, בראשות סוני בנט מנהלת המחלקה. קורס הכשרה נוסף נערך בשנת 2004 ובשנת 2006, עם אותן שותפות. בשנת 2006 נערך קורס ליועצות בכירות שחנכו את היועצות מקורס ההכשרה הבסיסי. במשך כעשר שנים לא התקיימו קורסי הכשרה נוספים. בשנת 2016 התקיים קורס הכשרה במתכונת חדשה, על ידי שותפות בין איגוד היועצות למחלקת ההדרכה והיועצת לקידום מעמד האישה, במרכז השלטון המקומי (התקיימו שלושה קורסים במתכונת זו)
  43. ^ מייסדות העמותה היו היועצות מ: ראשון לציון, פתח תקווה, הרצליה, טמרה, תל אביב, חיפה
  44. ^ איגודים דומים קיימים גם למקצועות ותפקידים נוספים: איגוד הגיזברים/יות; איגוד מנהלי מחלקות חינוך ועוד. הקמת האיגוד היה עוד צעד לקראת הפיכת התפקיד והמקצוע לתפקיד מן המניין כמו שאר התפקידים.
  45. ^ Municipal Officer in charge of Gender Equality,למושג "קידום נשים" או "נשים" אין כל זכר. המושג Officer,מלמד על תפקיד, ככל שאר התפקידים המוניציפליים הרגילים, בדיוק כמו Youth Officer למשל. ראו לקריאה נוספת פריטים 2,3
  46. ^ Special Adviser to the Secretary-General on Gender Issues and Advancement of Women
  47. ^ ארגון ה-OECD, הוא ארגון גג אירופי. מדינת ישראל הצטרפה אליו כחברה בשנת 2010. הארגון מבצע מדידות, כולל בהיבט מגדרי, מפרסם ניירות עמדה, תוכניות עבודה וחומרי הדרכה חשובים ביותר.
  48. ^ Women in the City: Housing, Services and the Urban Environment 1995, ראו גם בקריאה נוספת מסמך הסבר
  49. ^ IULA (1998) / Worldwide Declaration on Women in Local Government, The Hague: International Union of Local Authorities, https://mirror.unhabitat.org/downloads/docs/2112_86354_women_and_urban_governance_policy_paper.pdf
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יועצת_לקידום_מעמד_האישה_ברשויות_המקומיות&oldid=37345591"