גדעון סער

פוליטיקאי ישראלי

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז) הוא פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ויו"ר מפלגת "תקווה חדשה - אחדות לישראל". קודם לכן, כיהן כשר החינוך, שר הפנים וכחבר הכנסת מטעם הליכוד. סער הוא עורך דין במקצועו.

גדעון סער
גדעון סער
גדעון סער
לידה 9 בדצמבר 1966 (בן 54)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, עיתונאי, פרקליט, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה
בת זוג גאולה אבן-סער (16 במאי 2013)
שר הפנים ה־20
18 במרץ 20135 בנובמבר 2014
(שנה ו־33 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר החינוך ה־19
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
17 בפברואר 20035 בנובמבר 2014
(11 שנים)
30 באפריל 201911 בדצמבר 2020
(שנה ו־32 שבועות)
6 באפריל 2021–מכהן
(6 ימים)
כנסות ה־1619, 2124
מזכיר הממשלה ה־12
ינואר 1999יולי 1999
(כ־26 שבועות)
מרץ 200113 בנובמבר 2002
(כשנה ו־36 שבועות)
אהרון לישנסקי (בפועל) ←
תפקידים בולטים נוספים
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • מסדר המופת האזרחי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בשם גדעון משה סרצ'נסקי[1] בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה (לבית צופיוף), מחנכת ממוצא בוכרי, ושל ד"ר שמואל סרצ'נסקי (במקור: Зареченский, זריצ'נסקי), רופא ילדים שעלה לישראל מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. ב-1968, כשהיה בן שנתיים, עברה משפחתו למצפה רמון למשך שנתיים, ואחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, ולאחר מכן חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר, שימש אביו כרופא הקיבוץ. הוריו של סער התגרשו ב-1982, כשהיה בן 16.

בעת שלמד בבית הספר התיכון "תיכון חדש" היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה"[2]. שימש גם כיושב ראש מועצת התלמידים בבית ספרו (החליף בתפקיד זה את גיא זהר). ב-1984 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת גולני[3] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי, וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין. אחר כך חזר לשרת בגולני, ושירת כחייל מילואים עד גיל 36[4].

לאחר שחרורו מצה"ל, סיים סער תוך שנתיים תואר ראשון בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.

תוך כדי לימודיו ולמרות דעותיו הימניות, שהיו ידועות לאורי אבנרי, התקבל לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה", והיה בעל טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות". ב-1993 היה כתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2.

סער סיים תואר ראשון נוסף במשפטים (LL.B) באוניברסיטת תל אביב והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בשנים 19951997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לאחר מכן עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה. הוא כיהן בתפקיד במשך כחצי שנה, עד להפסדו של בנימין נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה שוב למזכיר הממשלה, הפעם בממשלת שרון הראשונה[5], ושימש בתפקיד במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן. במסגרת תפקידו טיפל, בין היתר, בוועדת מיטשל, ובמאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינלאומית בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם, והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל גם בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

פעילות פוליטיתעריכה

ב-17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יושב ראש סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים, בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון[6]. היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם ועדת החוקה.

סער היה סגן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לקראת הכנסת ה-17. הוא נבחר ב-12 בינואר 2006 למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17. בעקבות זאת נבחר לכנסת זו, למרות כישלון הליכוד בבחירות (שירד ל-12 מושבים בלבד). לאחר מכן היה יו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה סגן יושב ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, מועד שבו החליפה אותו חברת הכנסת ליה שמטוב.

 
גדעון סער נואם בפני תומכי ליכוד, 2010

חקיקהעריכה

סער יזם למעלה מ-30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה-16 וה-17. בין החוקים שיזם ואושרו:

בכנסת השש עשרהעריכה

[דרושה הבהרה]

בכנסת השבע עשרהעריכה

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.

כשר החינוךעריכה

ב-9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים[12]. לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו, מינה נתניהו את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.

עם הקמת הממשלה ה-32 מונה סער לשר החינוך. היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הקבינט הכלכלי-חברתי.

בגרות והישגי תלמידיםעריכה

בתקופת כהונתו חלה עלייה בזכאים לתעודת בגרות[13] עלייה בניגשים למבחני הבגרות ועלייה במבחני המיצ"ב[14], חדשות 2 (אתר מאקו), 21 באוקטובר 2010}}.

במבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS בשנת 2011 עלתה ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה-24 בעולם לשנת 2007, למקום ה-7. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה-25 למקום ה-13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה-31 למקום ה-18[15]. עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007[16].

הרחבת התקציב והיקף הפעילותעריכה

בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה[17]. הורחבו גילאי הזכאים לחוק לימוד חובה חינם גם לגילאי שלוש עד ארבע; שונתה שיטת התקצוב והועדפו בתי ספר ביישובים מרוחקים[18]; נקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות ביישובים מרוחקים[18]; הורחב הסיוע הכלכלי לתוכנית השאלת ספרי לימוד לפי המלצות ועדת טרכטנברג[19].; הוקמו מרכזי מצוינות במחקר במוסדות להשכלה גבוהה; הוחל בהנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לחרדים ולערבים והורחבו לימודי ההעשרה בבתי הספר.

סער חתם על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב-51% בממוצע)[20], הוארך שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים[21]. בנוסף קודמה רפורמה לשיפור הליך הכשרת המורים[22].

בתחום מורשת ישראל ניתנה תמיכה כלכלית להפחתת מחירי המסע לפולין; הופעלו תוכניות חדשות לחיזוק ערכי המורשת היהודית; הוחל במהלך לעידוד השירות בצה"ל; חוּדש חידון התנ"ך למבוגרים. סער הוביל את המהלך להכרה באוניברסיטת אריאל בשומרון כאוניברסיטה השמינית בישראל.

סיורים באתרי המורשת והביקורת עליהםעריכה

סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד וסיורים. במסגרת תוכנית הלימודים "נעלה לירושלים" ביקרו חצי מיליון תלמידים בשנה בירושלים ובאתרי המורשת. בתוכנית הלימודים "ביקורים בארץ האבות", הוטמע מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל". בין היתר הוחל בסיורים למערת המכפלה בחברון[23]. כנגד התוכנית הובעה מחאה שמדובר בסיורים פוליטיים[24].

כשר הפניםעריכה

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב-18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים[25] ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.

עם כניסתו לתפקיד פעל להארכת שעון הקיץ בישראל בחודש ימים לערך, עד לסוף חודש אוקטובר. החוק אושר בכנסת ברוב גדול. הוביל רפורמה בחוק תכנון ובנייה ("רפורמת הפרגולות") במסגרתה הוצאו מחובת היתר פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון[26].

בתגובה לפסיקת בג"ץ, יזם חוק שלפיו ראשי ערים הנאשמים בפלילים יעמדו בפני ועדה במשרד הפנים, שתשקול האם להשעותם מכהונתם עד לתום משפטם[27].

סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל, דבר שהוביל למחאה ולהפגנות המוניות מצדם בדצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן חולות ועוגן בחקיקה[28]. בג"ץ פסל שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער - לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת[29].

באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה, כסייפה, ערערה-בנגב ושגב שלום)[30]. בעקבות זאת העניקה מועצת ירוחם אזרחות כבוד לסער.

ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת[31]. סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים[32] ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר, בנימוק שאינם יכולים לעמוד במעמסה הנפשית והכלכלית הכרוכה בכך והם רוצים לנוח יום בשבוע[33]. בעקבות זאת אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד[34].

בספטמבר 2014 הכיר סער בכ-13 אלף נוצרים דוברי-ערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות שלהם[35].

במהלך מבצע צוק איתן מתח סער ביקורת על ניהול המבצע והתנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני בעניינו וקרא לראש הממשלה לדון בנושא במליאת הממשלה. לימים הגדיר את המבצע ככושל[36].

בשנת 2013 דווח בתקשורת על תלונה לראש הממשלה בנושא וניצול אסור של יחסי מרות מצד סער עם עובדת המשרד. חקירת משטרה שנפתחה בעניין העלתה שמדובר בזיוף והתיק נסגר[37][38].

פרישה מהפוליטיקהעריכה

ב-17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי[39]. ב-3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת[40]. עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים[41] וקרא להצביע לליכוד.

בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער[42]. בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט[43]. בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.

במאי 2015 הצטרף סער כעמית בכיר למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות, לרבות בעיתונות הכללית. כמו כן, הצטרף לסגל המרצים של הקריה האקדמית אונו והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני[44].

באפריל 2016 החל לעמוד בראש ועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח שהקימה לשכת סוכני הביטוח[45]. כמו כן שימש יועץ לארגונים.

חזרה לפוליטיקהעריכה

באפריל 2017 הודיע גדעון סער שפרישתו מהפוליטיקה תמה וכי בכוונתו לחזור לפעילות בליכוד[46].

באוגוסט 2017 הוביל ועידת חינוך בקריה האקדמית אונו שבה פרש תוכנית לשינוי מעמד המורה בחברה הישראלית כדרך המרכזית לחולל שינוי עמוק בחינוך[47]

באוקטובר 2018 רמז בנימין נתניהו שסער רקם מזימה עם הנשיא ראובן ריבלין, שבמסגרתה לאחר הניצחון הצפוי של הליכוד בראשות נתניהו בבחירות יטיל הנשיא על סער להקים את הממשלה. סער וריבלין דחו טענה זו, וסער ציין כי "זאת חציית קו אדום, קרה פה דבר חמור"[48]. בפברואר 2019 לקראת הבחירות לכנסת ה-21, סער התמודד שוב בפריימריז בליכוד ונבחר למקום החמישי ברשימה לכנסת[49] ולאחר הבחירות כיהן כחבר בוועדת חוץ וביטחון עד פיזור הכנסת ויו״ר ועדת המשנה (של ועדת החוץ והביטחון) למדיניות חוץ.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב סער במקום השישי ברשימת הליכוד. באוקטובר 2019, לאחר פרסום כי הליכוד מעוניין לקיים פריימריז בזק[50], כתב גדעון סער בטוויטר: "אני מוכן."[51] בהמשך ביקש ממרכז הליכוד להקדים את הפריימריז. ב-26 בנובמבר, אמר כי על יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו, להתפטר בעקבות אי יכולתו להרכיב ממשלה, מצב שלדבריו לא צפוי להשתנות גם אם ייערכו בחירות נוספות[52]. בבחירות שנערכו ב-26 בדצמבר 2019 לראשות הליכוד הפסיד לנתניהו בתוצאה של 27.5% מול 72.5% מקולות המתפקדים[53]. ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-23 הוצב סער במקום ה-5.

בכנסת ה-23עריכה

 
סער ועופר ברקוביץ בסיור בחירות במרכז ירושלים. מרץ 2021

עם הקמת הממשלה ה-35 העדיף נתניהו לא למנות את סער לשר בממשלה למרות מקומו הגבוה ברשימת הליכוד. הוא הציע לסער לכהן כשגריר באו"ם, אך סער סירב[54]. התפטר באוקטובר 2020 מועדת החוקה, חוק ומשפט[55]. (ונשאר חבר בוועדות: חוץ וביטחון, וכן בוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים[56]).

סער הציע לראש הממשלה נתניהו להחיל מערך של בדיקות קורונה חובה בכל המדינה[57]. בוועדת הקורונה, הציע לחלק את המדינה ל-20 אזורים שיוגבלו ל-24 שעות, שבהן ייבדקו כלל התושבים באזור[58].

ב-8 בדצמבר 2020 הודיע על פרישתו מהליכוד ומהכנסת ועל הקמת מפלגה חדשה בראשותו בשם "תקווה חדשה - אחדות לישראל". הוא מתח ביקורת על ממשלת ישראל השלושים וחמש והעומד בראשה והודיע כי יתמודד על ראשות הממשלה בבחירות לכנסת ה-24[59]. הציג את מפלגתו כ"מפלגת מרכז-ימין ליברלית".[60]

בכנסת ה-24עריכה

בבחירות לכנסת ה-24 השיגה מפלגת תקווה חדשה 6 מנדטים. סער העדיף לא להמליץ על אף מועמד בפני הנשיא ראובן ריבלין.

אותות ופרסיםעריכה

  • בשנת 2004 הוענק לסער עיטור הכבוד האיטלקי Ufficiale[61]
  • בשנת 2009 הוענק לו אות אומ"ץ, על "היותו פוליטיקאי שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולתו לביצור שלטון החוק ועמידתו הנחרצת נגד מינויים פוליטיים[62].
  • בשנת 2011 הוענק לו[63]תואר הכבוד היוקרתי מטעם נשיא איטליה – אות Commendatore (נאמן) על ידי שגריר איטליה בישראל, לואיגי מאטיולו, כהוקרה על תרומתו לחיזוק הקשר בין איטליה לישראל.
  • ב-17 באפריל 2012 קיבל סער את עיטור הכבוד Orden del Merito Civil (אנ'), אות כבוד מן המדרגה הראשונה שהוענק על ידי מלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, על תרומתו ליחסים בין ישראל לספרד.
  • ב-5 באפריל 2020 קיבל סער באופן לא רשמי מאת ישראלים יוצאי ארגנטינה לדורותיהם את כינוי הכבוד El Boludo השמור לפוליטיקאים שלמרות מצפן ערכי מקולקל ממשיכים לנווט את המדינה לתהום.

חיים אישייםעריכה

בשנים 1990–2012 היה נשוי לשלי דנציגר. בגיל 24, מעט לפני החתונה עברת את שם משפחתו מ"סרצ'נסקי" ל"סער"[1]. להם שתי בנות משותפות. הצעירה בהן היא השחקנית אלונה סער[64].

ב-16 במאי 2013 נישא בשנית, למגישת החדשות גאולה אבן[65]. נולדו להם בן ובת משותפים והם מתגוררים בתל אביב.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

כתבותעריכה

ראיונותעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 לירון שמם, ‏שר בלי תיק, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בספטמבר 2012‏
  2. ^ אלי קמיר, לישכת שרון, שלום, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2001
  3. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet, 13 במרץ 2003.
  4. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / גדעון סער, באתר גלובס, 24 באפריל 2012.
  5. ^ בן כספית, סודות מהלשכה: הרגעים הקריטיים והמכריעים בכהונת אריאל שרון(הקישור אינו פעיל, 27.12.2020), סופהשבוע, 11 בפברואר 2014.
  6. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, ההסדר: הצעת משאל עם בתמורה לתקציב, באתר ynet, 22 במרץ 2005
  7. ^ צבי זרחיה, 26 חוקים לקידום נשים: ח"כ גדעון סער מצליח להוכיח שהוא מחובר לצד הנשי של הבוחרות שלו, באתר TheMarker‏, 7 במרץ 2008
  8. ^ חוק הכנסת (תיקון מס' 25), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  9. ^ חוק בתי המשפט (תיקון מס' 55), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  10. ^ חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 8), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  11. ^ חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11), התשס"ח-2008, באתר הכנסת
  12. ^ יוסי ורטרהמודל החדש של בנימין נתניהו: יצחק רבין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
  13. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חינוך והשכלה, עמ' 19.
  14. ^ עזרי עמרם, מיצ"ב: שיפור בהישגי התלמידים, חדשות 12, ‏21 באוקטובר 2010
  15. ^ Population Coverage and Sample Participation Rates אתר TIMMS
  16. ^ אור קשתי, מומחים במש' החינוך: הדיבור על זינוק בהישגי התלמידים - מופרך, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
  17. ^ יעל ברנובסקי, הרפורמה בהשכלה הגבוהה: עוד 30% לתקציב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
  18. ^ 1 2 פרוטוקול מס' 281 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 11 באוקטובר 2010
  19. ^ תוכנית השאלת ספרי לימוד, (אתר משרד החינוך)
  20. ^ עוז לתמורה(הקישור אינו פעיל, 27.12.2020) (אתר משרד החינוך)
  21. ^ פינות תומכות למידה למורים (אתר עוז לתמורה במשרד החינוד)
  22. ^ "גלנט מעכב את המהלך לשיפור הכשרת המורים - ואת איחוד מכללות וינגייט ולוינסקי". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-22 במרץ 2021. 
  23. ^ שר החינוך גדעון סער: "תלמידי ישראל יבקרו בחברון" (על תוכנית "נעלה לחברון") י"ב אדר תשע"א (2011), אתר חב"ד אונליין
  24. ^ גדעון סער: הסיורים בחברון אינם פוליטיים 6 בפברואר 2012, אתר חדשות נענע 10
  25. ^ מתי טוכפלד וזאב קליין, ‏יום של מינויים: גדעון סער מונה לשר הפנים, באתר ישראל היום, 17 במרץ 2013
  26. ^ "רפורמת הפרגולות" עברה: מה תוכלו לבנות בלי היתר?, באתר וואלה!‏, 25 ביוני 2014
  27. ^ יועז, יובל (18 בדצמבר 2013). "חוק ההשעיה של ראשי ערים הנאשמים בפלילים עבר בכנסת". Globes. בדיקה אחרונה ב-11 בדצמבר 2020. 
  28. ^ אושר: מסתננים ייכלאו לשנה במתקן כליאה פתוח, באתר וואלה!‏, 10 בדצמבר 2013
  29. ^ יובל יועז, ‏בג"ץ פסל את חוק המסתננים, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2013
  30. ^ שלומית צור, ‏שר הפנים גדעון סער מציג: מהפכת הארנונה בנגב, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2014
  31. ^ עומרי אפרים, סער נגד עיריית ת"א: ביטל פתיחת מרכולים בשבת, באתר ynet, 29 ביוני 2014
  32. ^ "החלטת שר הפנים בנושא פעילות המרכולים בשבת בתל אביב.(הקישור אינו פעיל, 27.12.2020)", מתוך האתר הרשמי של סער.
    יורי ילון, ‏השר סער החליט: "לא ייפתחו מרכולים בתל אביב בשבת", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2014
  33. ^ עדי דברת-מזריץ, המאבק על השבת בת"א עולה מדרגה: על הכוונת - החנויות בנמלים ובמתחם התחנה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2014
  34. ^ דנה ירקצי‏, עיריית תל אביב אישרה פתיחת מאות מרכולים בשבת, באתר וואלה!‏, 10 באוגוסט 2014
  35. ^ אריק גרינשטיין, הבשורה על-פי סער: הכרה רשמית בעדה הארמית-נוצרית, באתר מידה, 16 בספטמבר 2014.
  36. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל חוזר לתקוף בעזה; סער: הפסקת האש היא פארסה, באתר וואלה!‏, 27 ביולי 2014
    כתבי "הארץ", הותר לפרסום: חמישה חיילים נהרגו בתקרית החדירה בנחל עוז, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
    עוזי ברוךגדעון סער: מבצע "צוק איתן" היה כושל, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2016
  37. ^ סער: "פרשת המכתב גרמה פגיעה קשה", חדשות ערוץ 2 (אתר מאקו), 27 בפברואר 2017
  38. ^ בועז פיילר, המפכ"ל דנינו: "מסמך סער מזויף בוודאות", באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2013
  39. ^ מורן אזולאי, פצצה פוליטית: גדעון סער לוקח פסק זמן מהחיים הציבוריים, באתר ynet, 17 בספטמבר 2014
  40. ^ יהונתן ליסגדעון סער הגיש את התפטרותו מהכנסת: "תמיד יש מחר", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  41. ^ מתי טוכפלד, ‏גדעון סער חזר לפעילות בשטח: "תנועה לא עוזבים", באתר ישראל היום, 3 במרץ 2015
  42. ^ למרות התנגדותו: עיריית אור יהודה קראה רחוב על שם גדעון סער, באתר וואלה!‏, 2 בדצמבר 2014
  43. ^ דנה ירקצי‏, למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה, באתר וואלה!‏, 3 בפברואר 2015
  44. ^ ליאור דטל, הג'ובים החדשים של גדעון סער ושי פירון, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2015
  45. ^ רחלי בינדמן, גדעון סער מגייס לטובתו 4,500 סוכני ביטוח, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2017
  46. ^ אחיה ראב"ד, גדעון סער הכריז על חזרה לפוליטיקה: "תם פסק הזמן, מתכוון לחזק את הליכוד", באתר ynet, 3 באפריל 2017.
  47. ^ סער בוועידת "חינוך עכשיו" בקריה האקדמית אונו: "הממשלה צריכה לקבוע את מעמד המורה", באתר בחדרי חרדים, 28 באוגוסט 2017
  48. ^ מורן אזולאי, סער מגיב: "נתניהו מוקף בחורשי מזימות, עליתי לדרגת איום", באתר ynet, 25 באוקטובר 2018.
  49. ^ טל שלו‏, מתקרבים לסיום הספירה: קרב צמוד על המקום הראשון ברשימת הליכוד, באתר וואלה!‏, 6 בפברואר 2019.
  50. ^ נתניהו: שוקל פריימריז בזק. סער בציוץ: "אני מוכן", ynet, ‏2019-10-03
  51. ^ גדעון סער, אני מוכן., @gidonsaar, ‏2019T3:39
  52. ^ טל שלו‏, סער קרא לנתניהו להתפטר: עליו לקבל אחריות על המצב שבו תקועה המדינה, באתר וואלה!‏, 26 בנובמבר 2019
  53. ^ הליכוד שלו: נתניהו הביס את סער בפריימריז, באתר ynet, 27 בדצמבר 2019
  54. ^ יוני גבאי, ‏גדעון סער: נתניהו לא מינה אותי לשר; "לא אתרפס, יש לי עמוד שדרה", באתר כיכר השבת, 23 במאי 2020
  55. ^ , Haaretz הארץ
  56. ^ חבר הכנסת גדעון סער באתר הכנסת
  57. ^ , N12, 2020-11-17
  58. ^ , N12, 2020-11-29
  59. ^ עטרה גרמן, ‏"צו השעה": גדעון סער פורש מהליכוד ויתמודד מול נתניהו, בעיתון מקור ראשון, 8 בדצמבר 2020
  60. ^ יקי אדמקר‏, סער פרסם מצע לקהילה הגאה, גורמים ביהדות התורה: "אי אפשר לסמוך עליו", באתר וואלה!‏, 4 במרץ 2021
  61. ^ Ufficiale Ordine al Merito della Repubblica Italiana, ‏2014
  62. ^ הנימוקים לפרס, אתר אומ"ץ
  63. ^ מסדר הצטיינות של הרפובליקה האיטלקית, ‏2011
  64. ^ מערכת תכניות קשת, ‏אלונה סער: "אנשים בורים, זה לא מעניין אותי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 במאי 2019‏
  65. ^ איי דו: גדעון סער וגאולה אבן נשואים, באתר וואלה!‏, 16 במאי 2013
  66. ^ גיל טבת, שיעמומון שמפיל תרדמה על הקוראים, באתר הארץ, 16 במרץ 2021
גדעון סער - תבניות ניווט