יורם פרידמן

מחנך ומורה ישראלי
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 26.07.2024).

יורם פרידמן (נולד כשרוליק פרידמן; 1934 – 2023) היה ניצול השואה, מחנך ומורה ישראלי. סיפור הישרדותו בשואה במהלך מלחמת העולם השנייה היווה בסיס לספר "רוץ ילד, רוץ" מאת אורי אורלב ולסרט באותו השם.[1] נבחר להדליק משואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1997.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ביוגרפיה

עריכה

יורם פרידמן נולד בעיירה בלוניה שבפולין בשם שרוליק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הועברה משפחתו לגטו ורשה. במהלך המלחמה ניסו להימלט מהגטו, אך נתפסו ואביו נעלם. לאחר מכן נעלמה גם אמו, ופרידמן מצא את עצמו לבד מתגורר ברחוב. הוא חבר לחבורת יתומים וביחד איתם הצליח לברוח ליערות, שם העביר את שנות המלחמה מאז היה בן שמונה.[1]

באחת מהפעמים שברח מחיילי גרמניה הנאצית, פגש פרידמן באביו, שעד לאותו הרגע חשב למת. אביו הדריך אותו לשנות את שמו לשם פולני, אך להמשיך לשמור על זהותו כיהודי. כדי לאפשר לפרידמן לברוח, אביו הסגיר את עצמו לידי הנאצים והסיח את דעתם.[1]

פרידמן למד לחיות כפולני, עבד בעבודות מזדמנות, לן ביער ואכל פירות וחיות קטנות.[2] באחת מעבודותיו עבר תאונה וידו הימנית התרסקה. בבית החולים התגלה סודו שהוא יהודי, והרופא לא הסכים לטפל בו משום שהיה יהודי. לאחר שהתפתח נמק בידו, נאלץ רופא אחר לכרות אותה.[1]

פרידמן שרד את המלחמה ועלה לישראל. הוא עיברת את שמו ליורם והחל לעבוד כמחנך ומורה. בסוף שנות התשעים מסר את עדותו ל"יד ושם",[3] ובעקבותיה הדליק משואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1997. סיפור הישרדותו היווה בסיס לספר "רוץ ילד, רוץ" מאת אורי אורלב, שיצא לאור בשנת 2001 והועבד לסרט בהפקה גרמנית-צרפתית.[1][2]

מותו ומורשתו

עריכה

יורם פרידמן נפטר בשנתו, בגיל 82, ונטמן למחרת. הוא הותיר אחריו אישה, סוניה, שני ילדים, מיכל וצביקה, ושישה נכדים.[1]

בתו, מיכל שפרנסקי פרידמן, סיפרה כי אביה היה אהוב על רבים והיה איש של אנשים. לדבריה, הוא היה צלול עד הרגע האחרון, והתנגד בכל תוקף לעבור כריתה ברגלו בשל בעיות של זרימת דם.[1]

פרידמן נחשף לציבור הרחב בזכות עובדת "בית ווהלין" בגבעתיים, ששמעה את סיפורו לפני כ-20 שנה, והחליטה שעליו להפוך לספר. הספר "רוץ ילד, רוץ" נכתב על ידי אורי אורלב בעקבות המפגשים עמו. אף על פי שהסרט המבוסס על הספר לא הצליח בישראל, חש פרידמן שזו שליחות, והמשיך לספר את סיפורו בבתי ספר ובבסיסי צה"ל.[1]

פרידמן נהג לספר את סיפורו גם במסגרת הפרויקט "זיכרון בסלון". לאחר מותו, ממשיכה משפחתו להעביר את סיפורו ומורשתו.[1]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה