אורי אורלב

אורי אורלב
	אורלב בשנת 2011
לידה	24 בפברואר 1931; ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	25 ביולי 2022 (בגיל 91); ירושלים
מדינה	ישראל, פולין
שפות היצירה	עברית, פולנית
סוגה	רומן
יצירות בולטות	סבתא סורגת
תקופת הפעילות	1944–2022 (כ־78 שנים)
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2006); פרס אנדרסן (1996); חרט הכסף (1986); פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1978) ;

אוּרי אוֹרְלֵב (24 בפברואר 1929 – 25 ביולי 2022) היה סופר, משורר ומתרגם ישראלי. כתב בעיקר ספרות ילדים ונוער. הידועים שבספריו עסקו בילדותו בשואה או בשנותיו הראשונות בארץ ישראל. זכה בפרסים ישראליים ובינלאומיים, ובהם החשוב ביותר בתחום ספרות הילדים - פרס אנדרסן^[1].

ביוגרפיה

אורלב נולד בוורשה, בירת פולין, בשם יז'י הנריק אורלובסקי, אך היה ידוע בכינוי החיבה יורק^[2]. אביו היה רופא. בילדותו הוא גדל בבית מתבולל, הספוג פטריוטיות פולנית. הוא סיפר שכילד כלל לא ידע שהוא יהודי ואף נהג ללכת עם האומנת שלו לכנסייה בכל יום ראשון^[2].

כשפרצה מלחמת העולם השנייה גויס אביו לצבא הפולני. בשנת 1940 נשלח עם משפחתו לגטו ורשה. בשנת 1943 חלתה אמו ונרצחה על ידי הגרמנים בבית החולים בגטו. דודתו היא שטיפלה בו ובאחיו קז'יק. בפברואר 1943 הבריחה אותם לאזור הפולני של ורשה והם הסתתרו באחד הבניינים. לאחר מכן הועברו לבית מבודד בכפר, והוחבאו בו במרתף חשוך עד קיץ 1943. משם הועברו עם דודתם למחנה הריכוז ברגן-בלזן, שם שהו עד ששוחררו כעבור שנתיים, באפריל 1945, על ידי הצבא הבריטי. לאחר המלחמה השיגה בעבורם דודתם אישורי כניסה לארץ ישראל, הם הגיעו באוניה 'מטרואה' בספטמבר 1945 ואורלב אומץ על ידי קיבוץ גניגר, שם עבד כרפתן.

בישראל שינה את שמו לאורי. אביו אותר, ועלה לארץ בשנת 1954. את שם משפחתו שינה מאוחר יותר, כאשר את ספרו הראשון, "חיילי עופרת", פרסם אורלב בשנת 1956, תחת השם א. אורולובסקי^[3]. בהמשך עבר לגור בקיבוץ רמת יוחנן, אחר כך במעלה החמישה וב–1967 עבר לירושלים. למד באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב תוכניות ילדים לרדיו ולטלוויזיה^[4].

קריירה

סופר

אורלב החל את דרכו כסופר למבוגרים, את ספרו הראשון "חיילי עופרת" כתב בגיל 23, במשך שנה, שתוך כדי כתיבה שיפר את ידיעתו בעברית, אך הוא הצליח לפרסם אותו רק כעבור שנתיים^[5]. הספר הוא האוטוביוגרפיה שלו בזמן השואה, כאשר אורי הוא הילד יורק^[6]. אורלב סיפר כי בזכות אמנותו עלה בידו לכתוב את ספריו בגיל צעיר בלי להינזק מכך. הוא כתב את הדברים כסופר-אמן היוצר מתוך ריחוק מסוים מהדמויות, ובחשיפה לא מלאה. במשך כל חייו, טען כי הוא מסוגל להסתכל על השואה בעיני ילד בלבד, וכל ראייה אחרת מסוכנת עבורו^[7].

את ספרו השני הנובלה "עד למחר", פרסם בשנת 1958. עלילת הספר הספר עוקבת אחר ניצול שואה מילדותו ועד שהגיע לישראל התחתן והקים משפחה^[8]. לאחר הפסקה של עשר שנים, פרסם ב-1968 את ספרו השלישי, קובץ הסיפורים "חופשת הקיץ האחרונה"^[9].

החל מ-1976 התמקד אורלב בכתיבת ספרות ילדים ונוער^[10]. הידועים שבספריו עסקו בילדותו בשואה ("האי ברחוב הציפורים" ו"רוץ ילד, רוץ") או בשנותיו הראשונות בארץ ("רחוקי משפחה", וכן סיפוריו המוקדמים^[11]), והציגו את הדברים מנקודת מבט נגישה לילדים ולנוער.

ב-2005 פרסם אסופת שירים דו-לשונית (במקור נכתבו בפולנית ותרגמו על ידי אורלב לעברית) שכתב בהיותו ילד כבן 12–13 בברגן-בלזן, לקראת סוף המלחמה, בהוצאת יד ושם^[12].

מתרגם

אורלב עסק גם בתרגום מפולנית לעברית. בין היתר תרגם את "קוו ודיס" מאת הסופר הפולני הנריק סנקביץ', ו"המלך מתיא הראשון".

פרסים והוקרה

1966 - פרס עליית הנוער לספרות^[13]
1978 - פרס זאב, עבור ספרו חיית החושך
1982 - עיטור אנדרסן, עבור ספרו האי ברחוב הציפורים^[10]
1986 - פרס חרט הכסף
1990 - פרס יאנוש קורצ'אק לספרות (מטעם IBBY בפולניה)
1996 - פרס אנדרסן
2002 - פרס זאב לספרות ילדים ונוער^[14]
2003 - פרס יד ושם לספרות ילדים ונוער
2003 - פרס אנדרסן
2003 - פרמיו סנטו.
2003 - Mildred L. Batchelder award
2006 - פרס ביאליק
2011 - יקיר ירושלים
2014 - פרס דבורה עומר, עבור ספרו האי ברחוב הציפורים^[15]
2016 - פרס דבורה עומר על מפעל חיים

חיים אישיים

אורלב התגורר בשכונת ימין משה בירושלים. היה נשוי ליערה, ולהם ארבעה ילדים. אחד מהם הוא איתמר אורלב, מחבר הספר "בנדיט", הוצאת עם עובד, 2015.

אורלב נפטר ב-25 ביולי 2022 בגיל 91^[16]. ארכיונו נמצא במכון גנזים בספריית בית אריאלה בתל אביב.

מספריו

עד מחר, הוצאת עם עובד, 1958
חופשת הקיץ האחרונה, סיפורים, דגה, תל אביב, 1968
חיית החושך, איירה מילכה צ'יזיק, עם עובד, תל אביב, 1976. זכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער
משגעת פילים ירושלים: כתר, 1977
סיאמינה והחתולים של ימין משה, עם עובד, תל אביב, 1979
מוצץ המזל תל אביב: עם עובד, 1980^[17]
סבתא סורגת, 1981
האי ברחוב הציפורים, כתר, 1981 (עיטור אנדרסן לשנת 1982)^[18] (מהדורה חדשה ב-2011 לכבוד 30 שנה ליציאת הספר)^[19]
ראש העיר תן לשיר, 1981, הוצאת מסדה, צייר: יפתח אלון
אח בוגר, לראשית הקריאה, כתר, ירושלים, 1983
כתר הדרקון, ציורים אבנר כץ, כתר, 1984
חפיפת ראש, ציירה אלישבע געש, כתר, 1986
האיש מן הצד האחר, ציורים אבי כץ, ספרי כותרת, סדרת ספרים מקוריים לבני הנעורים, כתר, 1988^[20]
הגברת עם המגבעת, ציורים אהרן שבו, ספרי כותרת, סדרת ספרים מקוריים לבני הנעורים, כתר, 1989
לידיה מלכת ארץ ישראל כתר, ירושלים, 1991
רחוקי משפחה, 1996
סיפור על מלך, מלכה ותרנגול, מהדורה ביבליופילית עם הדפסי-רשת מאת דוד בן-שאול בהוצאת סדנת ההדפס ירושלים, 1996
חולצת האריה, צייר מישל קישקה, כתר, 2000
חיילי עופרת, כתר, 2001 (יצא לראשונה ב-1956 בהוצאת פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, בשם מחבר: אורי אורלובסקי, מהדורה שנייה ומוגהת מחדש יצאה ב-1967) - סיפורם של הילדים יורק וקאזיק, שני אחים יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, בפולין הנתונה לשליטת הנאצים.
רוץ ילד, רוץ, 2001
שירים מברגן-בלזן, 1944, יד ושם, 2005
הביתה מערבות השמש, הוצאת כתר, 2010 (הספר בקטלוג ULI)^[21]
מחשבות צימאון, ציירה ענבל לייטנר, הוצאת צלטנר, 2013^[22]
משחק החול - סיפור אוטוביוגרפי על ילדותו של המחבר בתקופת השואה^[23].
מסע לגיל ארבע, איורים: אורה איל. הוצאת זמורה ביתן, 2005^[24]
המשפחה הנודדת
קטנה גדולה
קציצה מהצהריים
אורי אורלב הגדול
קשה להיות אריה
שירת הלווייתנים

מתרגומיו

המלך מתיא הראשון, מאת יאנוש קורצ'אק, הוצאת כתר 1979. בשנת 2012 יצא הספר בהוצאה מחודשת לרגל “שנת יאנוש קורצ'אק”, לציון 70 שנה למותו^[25].
קאיטוש המכשף מאת יאנוש קורצ'אק (עיטור אנדרסן לשנת 1988)^[26]
עדן, מאת סטניסלב לם, מסדה, 1980
קוו ואדיס, מאת הנריק סנקביץ', איורי פנים הספר - אלכסנדר לויטס, זמורה ביתן, 2003
השד מהשביעית, מאת קורנל מקושינסקי, איורים - זביגניב פיוטרובסקי, "מרגנית", ספרי מופת לילדים ולנוער, זמורה ביתן, 1990
התפקיד העצוב של התיעוד, יומן מחבוא, צאלק פרחודניק, כתר, 1993
טייס החלל פירקס, מאת סטניסלב לם, שוקן, 1982
סיירת החלל ניצחון, מאת סטניסלב לם, שוקן, תל אביב, 1981
בישימון ובערבה, מאת הנריק סנקביץ’, תרגם מהמקור אורי אור-לב, איורים ז’ניה שור, ירושלים, 1970
חזרה מהכוכבים, מאת סטניסלב לם, כתר, 1988
יומני כוכבים, מאת סטניסלב לם, כתר, 1990.
חנויות קינמון, בית-המרפא בסימן שעון החול, מאת ברונו שולץ, תרגמו מפולנית - אורי אורלב, רחל קליימן, יורם ברונובסקי, אחרית-דבר - יורם ברונובסקי.

מחזות

ינוש קורצ'ק - יומן מן הגטו, הוצג בתיאטרון חיפה.

לקריאה נוספת

מנחם רגב, 'רובינזון קרוזו בין חורבות הגיטו: הערות והארות על "האי ברחוב הציפורים" מאת אורי אורלב', בדבריו תחושתו של אדם המתגנב אל ילדותו, תשס"ב.
דרורה פריאור, 'מלאכת מחשבת, מעשה חושב - "סבתא סורגת" מאת אורי אורלב: ללמוד על השואה - באיזה גיל? האם וכיצד ובמה להתחיל?', מסד, 2, תשס"ד-2004.
מנחם רגב, "כאילו אני חי בתוך איזה סיפור": ספרי אורי אורלב על תקופת השואה, מתוך הספר תחושתו של אדם המתגנב אל ילדותו הוצאת כרמל תשס"ב-2002, עמודים 279–299.
דינה שטרן, 'נושא השואה בסיפורי אורי אורלב: מציאות ומיבדה', ספרות ילדים ונוער, 14, 1988.
לאה חובב, 'חוויית ילדות ביצירה אוטוביוגרפית וביצירה לילדים': על "חיית החושך" לאורי אורלב, ספרות ילדים ונוער, 5, 1979.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אורי אורלב בוויקישיתוף

אורי אורלב, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אורי אורלב, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
אורי אורלב, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
רשימת הפרסומים של אורי אורלב, בקטלוג הספרייה הלאומית
אורי אורלב, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
הספרים של אורי אורלב, באתר "סימניה"
אורי אורלב, באתר "דףדף"
מידע על אורי אורלב בקטלוג הספרייה הלאומית
אורי אורלב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אורי אורלב, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אורי אורלב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אורי אורלב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אורי אורלב, באתר AllMovie (באנגלית)
אורי אורלב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אורי אורלב, דף שער בספרייה הלאומית
אורי אורלב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
אורי אורלב, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל
יואב גינאי משוחח עם אורי אורלב בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
אורי אורלב, באתר יד ושם
תמונות ילדות וקטעים מ"משחק החול", באתר יד ושם
איתמר אורלב, "הסיפור האמיתי הוא על החיים", באתר ynet, 15 באפריל 2007
אורי אורלב, צריך לכתוב 60 אלף מלה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008

עם מותו

רות אלמוג, עם מותו של סופר הילדים אורי אורלב, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2022
רונן סוניס, על תרגום של אורי אורלב לסיפור קצר של סטניסלב לם, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2022
פרידה מאורי אורלב, בפודקאסט "גם כן תרבות".
כרמית ספיר ויץ, ‏מילדותו ועד הפיכתו לאחד מסופרי הילדים והנוער החשובים: פרידה מאורי אורלב, באתר מעריב אונליין, 27 ביולי 2022
גלילה רון פדר, באמצעות אורי אורלב הכרתי את מעמקיה של התמימות החמימה והעוטפת | טור, באתר ynet, 27 ביולי 2022

הערות שוליים

^ עמית אטיאס, ‏הסופר אורי אורלב הלך לעולמו בגיל 93, באתר ‏מאקו‏, 26 ביולי 2022
^ ¹ ² מיה סלע, שואה עם תקווה: אורי אורלב כותב לילדים ולנוער, באתר הארץ, 12 באפריל 2010
^ משה שרת, לדרכה של "עם עובד", דבר, 28 בספטמבר 1958
^ הוענק פרם על תסכית לילדים מטעם קול ישראל, הארץ, 7 בנובמבר 1966
^ חן זורע, "הלוואי שהיה אלוהים": בגובה העיניים עם אורי אורלב, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2012
^ ספרית פועלים - ספרים חדשים - אורי אורלדבםקי / חיילי עופרת, על המשמר, 3 בפברואר 1956
^ יניב מגל, ‏"הגרמנים באו לביה"ח ומי שלא קם נורה במיטה, כולל אמא", באתר גלובס, 27 באפריל 2014
^ גרשון שקד, "עד מחר" לאורי אורלב, למרחב, 19 בדצמבר 1958
מיכאל הרסגור, עד איזה מחר?, קול העם, 11 בספטמבר 1959
^ יונה בחור, סיפורי אורי אורלב, על המשמר, 14 ביוני 1968
חיים שוהם, "חופשת הקיץ האחרונה" לאורי אורלב, הארץ, 22 בנובמבר 1968
אפרת פאיאנס, "חופשת הקיץ האחרונה' - 11 סיפורים של אורי אורלב, מעריב, 3 במאי 1968
^ ¹ ² ירון אביטוב, הספר הזה הוא אני, כל העיר, 17 באוגוסט 1984 - ריאיון
^ יצחק בצלאל, שני מספרים צעירים על רקע הקיבוץ, למרחב, 13 באוגוסט 1965
^ יעל דר, תהום טרגית נפערת בין שם לכאן, בין אז לעכשיו, באתר הארץ, 9 בינואר 2006
^ הוענק פרס "עליית הנוער" לספרות, למרחב, 5 בדצמבר 1966
^ אורי אורלב זכה בפרס זאב לספרות ילדים על מפעל חיים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2002
^ רותה קופפר, ארבע סופרות וסופר זכו בפרס דבורה עומר לילדים ונוער שהוענק לראשונה, באתר הארץ, 22 במאי 2014
^ גילי איזיקוביץ, הסופר אורי אורלב מת בגיל 93, באתר הארץ, 26 ביולי 2022
^ יעל דר, מומלץ גם למי שאין לו מוצץ, באתר הארץ, 18 בפברואר 2003
^ IBBY, IBBY Honour List (1982), 1982, p.5 (e-book pages).
^ שהם סמיט, האי ברחוב הציפורים מאת אורי אורלב | אי של שפיות, באתר הארץ, 27 באפריל 2011
^ דוד רפ, אורי אורלב ממיס את חומות גטו ורשה, באתר הארץ, 18 במרץ 2019
^ עמרי הרצוג, "הביתה מערבות השמש" מאת אורי אורלב | לא ניצול, ילד, באתר הארץ, 8 באפריל 2010
^ מיה וינשטוק, "מחשבות צימאון": אל תוך הנפש פנימה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2013
דוד רפ, ספר שכתב אורי אורלב בצעירותו רואה אור לראשונה, באתר הארץ, 7 ביולי 2013
שלומית כהן-אסיף, ספר על צימאון שירווה את הצמא לספרות טובה, באתר הארץ, 28 ביולי 2013
^ ישראלה וייס, ‏ייצוגי השעשוע, המשחק והקריאה בספריו האוטוביוגרפיים של אורי אורלב "חיילי עופרת" ו"משחק החול", ספרות ילדים ונוער 142, מרץ 2021
^ יעל דר, "אפשר להיות בת ארבע בבת אחת", באתר הארץ, 4 ביולי 2005
^ שלומית כהן-אסיף, "המלך מתיא הראשון" של קורצ'אק: הממלכה הקטנה, באתר הארץ, 30 במאי 2012
מאשה צור-גלוזמן, מאשה צור-גלוזמן על "קיצור תולדות האנושות" ו"המלך מתיא הראשון", באתר הארץ, 5 ביוני 2012
^ פנינה בסכס, קריאות - אהבה בלי קסמים - "קאיטוש המכשף", יאנוש קזרצ'אק, מפולנית: אורי אורלב; עם־עובד, כל העיר, 31 ביולי 1987
מיכל אלפון, הסיפור האמיתי - קאיטוש המכשף מאת: יאנוש קורצ'ק; תרגום: אורי אורלב; עם־עובד, כותרת ראשית, 13 במאי 1987

הקודם: דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב	פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם רות אלמוג, רחל חלפי 2006	הבא: ישעיהו קורן, ישראל אלירז, עודד בורלא

[1] עמית אטיאס, ‏הסופר אורי אורלב הלך לעולמו בגיל 93, באתר ‏מאקו‏, 26 ביולי 2022

[סלע-2] ¹ ² מיה סלע, שואה עם תקווה: אורי אורלב כותב לילדים ולנוער, באתר הארץ, 12 באפריל 2010

[3] משה שרת, לדרכה של "עם עובד", דבר, 28 בספטמבר 1958

[4] הוענק פרם על תסכית לילדים מטעם קול ישראל, הארץ, 7 בנובמבר 1966

[5] חן זורע, "הלוואי שהיה אלוהים": בגובה העיניים עם אורי אורלב, באתר nrg‏, 29 באוגוסט 2012

[6] ספרית פועלים - ספרים חדשים - אורי אורלדבםקי / חיילי עופרת, על המשמר, 3 בפברואר 1956

[7] יניב מגל, ‏"הגרמנים באו לביה"ח ומי שלא קם נורה במיטה, כולל אמא", באתר גלובס, 27 באפריל 2014

[8] גרשון שקד, "עד מחר" לאורי אורלב, למרחב, 19 בדצמבר 1958
מיכאל הרסגור, עד איזה מחר?, קול העם, 11 בספטמבר 1959

[9] יונה בחור, סיפורי אורי אורלב, על המשמר, 14 ביוני 1968
חיים שוהם, "חופשת הקיץ האחרונה" לאורי אורלב, הארץ, 22 בנובמבר 1968
אפרת פאיאנס, "חופשת הקיץ האחרונה' - 11 סיפורים של אורי אורלב, מעריב, 3 במאי 1968

[אביטוב-10] ¹ ² ירון אביטוב, הספר הזה הוא אני, כל העיר, 17 באוגוסט 1984 - ריאיון

[11] יצחק בצלאל, שני מספרים צעירים על רקע הקיבוץ, למרחב, 13 באוגוסט 1965

[12] יעל דר, תהום טרגית נפערת בין שם לכאן, בין אז לעכשיו, באתר הארץ, 9 בינואר 2006

[13] הוענק פרס "עליית הנוער" לספרות, למרחב, 5 בדצמבר 1966

[14] אורי אורלב זכה בפרס זאב לספרות ילדים על מפעל חיים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2002

[15] רותה קופפר, ארבע סופרות וסופר זכו בפרס דבורה עומר לילדים ונוער שהוענק לראשונה, באתר הארץ, 22 במאי 2014

[16] גילי איזיקוביץ, הסופר אורי אורלב מת בגיל 93, באתר הארץ, 26 ביולי 2022

[17] יעל דר, מומלץ גם למי שאין לו מוצץ, באתר הארץ, 18 בפברואר 2003

[18] IBBY, IBBY Honour List (1982), 1982, p.5 (e-book pages).

[19] שהם סמיט, האי ברחוב הציפורים מאת אורי אורלב | אי של שפיות, באתר הארץ, 27 באפריל 2011

[20] דוד רפ, אורי אורלב ממיס את חומות גטו ורשה, באתר הארץ, 18 במרץ 2019

[21] עמרי הרצוג, "הביתה מערבות השמש" מאת אורי אורלב | לא ניצול, ילד, באתר הארץ, 8 באפריל 2010

[22] מיה וינשטוק, "מחשבות צימאון": אל תוך הנפש פנימה, באתר ynet, 23 בספטמבר 2013
דוד רפ, ספר שכתב אורי אורלב בצעירותו רואה אור לראשונה, באתר הארץ, 7 ביולי 2013
שלומית כהן-אסיף, ספר על צימאון שירווה את הצמא לספרות טובה, באתר הארץ, 28 ביולי 2013

[23] ישראלה וייס, ‏ייצוגי השעשוע, המשחק והקריאה בספריו האוטוביוגרפיים של אורי אורלב "חיילי עופרת" ו"משחק החול", ספרות ילדים ונוער 142, מרץ 2021

[24] יעל דר, "אפשר להיות בת ארבע בבת אחת", באתר הארץ, 4 ביולי 2005

[25] שלומית כהן-אסיף, "המלך מתיא הראשון" של קורצ'אק: הממלכה הקטנה, באתר הארץ, 30 במאי 2012
מאשה צור-גלוזמן, מאשה צור-גלוזמן על "קיצור תולדות האנושות" ו"המלך מתיא הראשון", באתר הארץ, 5 ביוני 2012

[26] פנינה בסכס, קריאות - אהבה בלי קסמים - "קאיטוש המכשף", יאנוש קזרצ'אק, מפולנית: אורי אורלב; עם־עובד, כל העיר, 31 ביולי 1987
מיכל אלפון, הסיפור האמיתי - קאיטוש המכשף מאת: יאנוש קורצ'ק; תרגום: אורי אורלב; עם־עובד, כותרת ראשית, 13 במאי 1987

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]


אורלב בשנת 2011
לידה	24 בפברואר 1931 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	25 ביולי 2022 (בגיל 91) ירושלים
מדינה	ישראל, פולין
שפות היצירה	עברית, פולנית
סוגה	רומן
יצירות בולטות	סבתא סורגת
תקופת הפעילות	1944–2022 (כ־78 שנים)
פרסים והוקרה	פרס ביאליק (2006) פרס אנדרסן (1996) חרט הכסף (1986) פרס זאב לספרות ילדים ונוער (1978)