יחיא הלוי

חכם מחכמי צנעא במאה ה-17 ודיין בבית הדין בצנעא

מארי יחיא (זכריה) בן אברהם אלשייך הלוי (נקרא גם: מהר"י הלוי, ה'שע"אה'תנ"ו, 16111696) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-17, דיין בבית הדין הגדול בצנעא, וראש הקהילה.[1]

מארי יחיא אלשייך הלוי
לידה 1611
ה'שע"א
צנעא, תימן
פטירה 1696 (בגיל 85 בערך)
ה'תנ"ו
צנעא, תימן
בני דורו מארי שלמה מנזלי
שם השושלת אלשייך
צאצאים מארי אברהם אלשייך, מארי יחיא אלשייך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מארי יחיא נולד בשנת ה'שע"א (1611), בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]

בשנת ה'תל"ט (1679) יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע, ולאחר שחזרו והשתכנו בקאע אל-יהוד התמנה כדיין בהרכב הראשון של בית הדין הקבוע בקאע אל-יהוד בראשות מארי שלמה מנזלי.[1]

נפטר בשנת ה'תנ"ו (1696).[1]

נכדו הוא הנגיד מארי אברהם אלשייך הלוי.[1]

פועלועריכה

היה נגיד הקהילה, ומשם הגיע כינויו "אלשייך". בתקופתו יהדות צנעא נדרשה לשיקום, לאחר הרס המוסדות בגלות מוזע.[1]

הוא הקים את בית הכנסת הראשון בקאע אל-יהוד בצנעא, בית כנסת מהר"י הלוי, שנקראה בשם בית אלשיך החל מתקופת נינו מארי אברהם אלשייך. אל בית הכנסת שהקים העביר ספרים ושרידים אחרים ששרדו את הגלות.[1]

השד"ר ר' יעקב ספיר כתב עליו:

כבר ספרתי מהמשפחה הנכבדה "בית הלוי אלשייך'" אשר בק"ק [=קהילה קדושה] צנעא בירת תימן, ולפני מאתים שנה חי שמה מארי יחיא הלוי אלשייך' ראש המשפחה הזאת, נשיא וראש גולה, אדם גדול בתורה ביראה בחכמה ובעושר, והוא החזיר גלות צנעא מן התִּהָאמָה אשר הוגלו שמה.

ר' יעקב ספיר, מסע לתימן

חיבוריועריכה

  • אגרת הבשורות – תקנות שתיקנו חכמי צנעא לאחר החזרה מגלות מוזע (פורסמו חלקים על ידי הרב יוסף צוברי).[1]

צאצאיועריכה

היה ראש שושלת של תלמידי חכמים ומנהיגים ליהדות תימן, משפחת "אלשייך", שנקראה על שם תפקידו של נינו, מארי אברהם אלשיך בקהילה, נגיד ("שייך'").[1]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 287–288
תקופת חייו של הרב יחיא הלוי אלשייך על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים