שלמה מנזלי
הראב"ד הקבוע הראשון של בית דין צנעא בתימן
מארי שלמה בן סעדיה מנזלי (ה'ש"ע – ה'ת"ן, 1610 – 1690) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-17, ראב"ד בבית הדין הגדול בצנעא, וראש הישיבה הגדולה.[1]
| לידה |
1610 ה'ש"ע צנעא, תימן | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1690 (בגיל 80 בערך) ה'ת"ן צנעא, תימן | ||||||
| תקופת הפעילות |
?–1690  | ||||||
| |||||||
  | |||||||
ביוגרפיה עריכה
מארי שלמה נולד בשנת ה'ש"ע (1610) בערך, בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]
שימש כדיין בבית הדין של הקהילה, והיה ראש הישיבה הגדולה שהתקיימה בכניסת אלעלמא.[1]
בשנת ה'תל"ט (1679) יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע, ולאחר שחזרו והשתכנו בקאע אל-יהוד התמנה כראב"ד, וכך היה הראב"ד הראשון בבתי הדין הקבועים בקאע אל-יהוד.[1]
מהרי"ץ והרב עמרם קורח ציינו שטרות שראו עם חתימתו, ודברי תורה מפיו.[1]
חיבוריו עריכה
לקריאה נוספת עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
| תקופת חייו של הרב שלמה מנזלי על ציר הזמן |
|---|
 |