יחסי איסלנד – ארצות הברית
| יחסי איסלנד – ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| איסלנד | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 103,000 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 395,030 | 346,048,636 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 31,020 | 27,360,935 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 78,526 | 79,067 |
| משטר | |
| רפובליקה פרלמנטרית | רפובליקה נשיאותית פדרלית |
יחסי איסלנד–ארצות הברית הם היחסים דו-צדדיים בין הרפובליקה של איסלנד לארצות הברית של אמריקה. גם איסלנד וגם ארצות הברית חברות בארגון האמנה הצפון אטלנטית.
על פי דו"ח המנהיגות הגלובלית של ארצות הברית לשנת 2012, 17% מהאיסלנדים בוטחים בהנהגת ארצות הברית, בעוד 25% לא בוטחים ו-58% לא סומכים על ההנהגה[1].
שגריר איסלנד בארצות הברית, נכון ל-2017, הוא ראש ממשלת איסלנד לשעבר גייר הארדה.
היסטוריה
עריכהלארצות הברית אינטרסים באיסלנד מאז אמצע המאה השמונה עשרה. ב-1868 כתבה מחלקת המדינה של ארצות הברית, בשם ויליאם סיוארד, דו"ח שהרהר על רכישת איסלנד מדנמרק[2].
צבא ארצות הברית נכח באיסלנד ובסביבות מימיה לאחר הכיבוש הנאצי של דנמרק (עוד לפני שארצות הברית הצטרפה למלחמת העולם השנייה), על מנת למנוע את גישתה של גרמניה הנאצית למיקומה האסטרטגי החשוב.
ארצות-הברית הייתה המדינה הראשונה שהכירה בעצמאות האיסלנדית מדנמרק ביוני 1944. איסלנד חברה בארגון האמנה הצפון אטלנטית (נאט"ו), אך אין לה צבא קבע משלה (ראו הכוחות המזוינים של איסלנד). ארצות הברית ואיסלנד חתמו על הסכם הגנה בילטרלי ב-1951, שקבע כי ארצות הברית תבצע הסדרות עבור ביטחון לאומי באיסלנד בשם נאט"ו ותיתן זכויות ביסוס לכוחות צבאיים אמריקאים באיסלנד; ההסכם נשאר בתוקף, אם כי הכוחות המזוינים של ארצות הברית כבר לא מוצבים לצמיתות באיסלנד.
ב-2006 הודיעה ארצות הברית כי היא תמשיך לספק הגנה אזרחית לאיסלנד, אך מבלי לבסס כוחות צבאיים במדינה. באותה שנה נסגר בסיס של כוחות צבא ארצות הברית בקפלאוויק, ושתי המדינות חתמו על הסכם טכני בנושאי סגירת בסיס ו"הבנה משותפת" בנושא שיתוף פעולה ביטחוני דו-צדדי עתידי (תוך התמקדות בהגנה על איסלנד ועל צפון האוקיינוס האטלנטי נגד איומים חדשים כגון טרור וסחר בלתי-חוקי).
יחסי איסלנד-ארצות הברית מבוססים על שיתוף פעולה ותמיכה הדדית. שתי המדינות חולקות מחויבות לחירות הפרט, לזכויות האדם ולדמוקרטיה. המדיניות האמריקנית נועדה לשמור על יחסי שיתוף פעולה הדוקים עם איסלנד, הן כבעלת ברית שחברה בנאט"ו המעוניינת במטרות המשותפות של קידום השלום העולמי: כיבוד זכויות האדם, פיתוח כלכלי, בקרת נשק ושיתוף הפעולה בתחום אכיפת החוק. ארצות הברית ואיסלנד פועלות יחדיו במגוון רחב של נושאים הנוגעים להגברת השלום והיציבות באפגניסטן (איסלנד היא חלק מכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי).
יחסים כלכליים
עריכהאיסלנד וארצות הברית הן מדינות החברות באומות המאוחדות. ארצות הברית מבקשת לחזק את היחסים הכלכליים והמסחריים עם איסלנד. רוב הייצוא של איסלנד מגיע אל האיחוד האירופי ולמדינותיו במסגרת סחר חופשי, והשאר לארצות הברית ויפן. ארצות הברית היא אחת המשקיעים הזרים הגדולים ביותר באיסלנד, בעיקר במגזר האלומיניום. ארצות הברית ואיסלנד חתמו על הסכם מסגרת למסחר ולהשקעות בשנת 2008[3].
ביקורים דיפלומטיים מטעם שתי המדינות
עריכה.jpg)
רק שניים מנשיאי ארצות הברית ביקרו באיסלנד בתקופת כהונתם: הראשון היה ריצ'רד ניקסון מ-31 במאי עד 1 ביוני 1973 ורונלד רייגן, מ-9 עד 12 באוקטובר 1986. רייגן נכח בועידת פסגה שנערכה ברייקיאוויק.
מכובדים אחרים רבים מארצות הברית ביקרו באיסלנד. הגברת הראשונה, הילרי קלינטון, נאמה בכנס על נשים ודמוקרטיה ברייקיאוויק באוקטובר 1999. היא שבה לאיסלנד כחברת הסנאט של ארצות הברית באוגוסט 2004, במסגרת ביקור של שכלל גם את בעלה, הנשיא לשעבר ביל קלינטון והסנאטור ג'ון מקיין. מזכיר המדינה של ארצות הברית, קולין פאוול, השתתף בכינוס נאט"ו שנערך במדינה במאי 2002, ויורשתו, קונדוליזה רייס, ביקרה באיסלנד במאי 2008.
ארצות הברית מחזיקה בשגרירות בבירת איסלנד, רייקיאוויק.
דיפלומטים איסלנדים ביקרו גם בארצות הברית בכמה הזדמנויות. נשיא איסלנד אולפור רגנר גרימסון נכח בפסגת טכנולוגיה בהנחיית מושלת אלסקה שרה פיילין באוקטובר 2007. הוא גם נועד גם עם מושל מיין פול לה-פייג' בפסגה הסחר הבינלאומי בפורטלנד במאי 2013.
ב-13 במאי 2016, הנשיא ברק אובמה אירח בארצו ועידת פסגה וארוחת ערב ממלכתית למנהיגים סקנדינבים מאיסלנד, נורווגיה, שוודיה, פינלנד ודנמרק. בין המשתתפים מהמשלחת האיסלנדית נמנו ראש הממשלה סיגורדור אינגי יוהנסון והשגריר האיסלנדי בארצות הברית, ראש הממשלה לשעבר גייר הארדה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- היסטוריה של היחסים, באתר "Office of the Historian" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2012
- ^ אנה אנדרסן, That Time The United States Was Thinking Of Buying Iceland, באתר The Reykjavík Grapevine, 20 באפריל 2015
- ^ U.S. Relations With Iceland, באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית, 16 באוקטובר 2017