יחסי ג'מייקה–ישראל

יחסי חוץ
(הופנה מהדף יחסי ג'מייקה-ישראל)
יחסי ג'מייקה–ישראל
ג'מייקהג'מייקה ישראלישראל
Israel–Jamaica Locator.svg
ג'מייקה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
10,991 22,072
אוכלוסייה
2,987,986 9,568,233
תמ"ג (במיליוני דולרים)
25,890 353,390
תמ"ג לנפש (בדולרים)
8,665 36,934
משטר
מונרכיה פרלמנטרית דמוקרטיה פרלמנטרית
שגרירים
קונסוליה בתל אביב (נכון ל-2018) קונסול כבוד בקינגסטון (נכון ל-2018)

יחסי ג'מייקה–ישראל הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שמתקיימים בין ג'מייקה לבין מדינת ישראל.

ישראל מיוצגת בג'מייקה על ידי קונסול כבוד בקינגסטון, כאשר שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית אמון גם על יחסי ישראל–ג'מייקה[1]. ג'מייקה מיוצגת בישראל על ידי קונסוליה, הממוקמת בתל אביב.

היסטוריהעריכה

תחילת היחסים בין המדינותעריכה

לאחר שג'מייקה הכריזה על עצמאותה מהממלכה המאוחדת בשנת 1962, הודיע משרד החוץ הישראלי כי בכוונתו לפתוח בה שגרירות[2]. היחסים בין 2 המדינות מוסדו רשמית בינואר אותה שנה.

בשנת 1963 נערך ביקור רשמי של משלחת כלכלית ישראלית בג'מייקה, ובמהלכו עסקו הצדדים בהידוק הקשרים הכלכליים בין המדינות[3], כן יצאה הודעה כי שר הפיתוח של ג'מייקה עתיד לבקר בישראל[4].

בשנת 1964 שלחה ג'מייקה נבחרת למהדורת תחרות הספורט המכביה השביעית שנערכה בישראל באצטדיון רמת גן, תל אביב[5].

בשיאה, מנתה הקהילה היהודית בג'מייקה כ-2,400 איש, אשר כללה בשנת 2008 כ-200 יהודים בלבד לאור עלייה לארץ ישראל לאורך השנים של חבריה.

המאה ה-21עריכה

בזמן מבצע צוק איתן ביולי 2014, ממשלת ג'מייקה הביעה ביקורת על התקפות ישראל ברצועת עזה[6].

בינואר 2017, נערך הביקור הראשון אי פעם של ראש ממשלת ג'מייקה בישראל. במהלך ביקור זה, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הודה למקבילו, אנדרו הולנס, על בחירתה של ג'מייקה להיעדר מההצבעה על החלטת אונסקו, שלפיה אין לישראל קשר היסטורי עם הר הבית[7]. במהלך הביקור הביע ראש ממשלת ג'מייקה את הערכתו להתקדמותה של ישראל בתחומי הטכנולוגיה, אבטחת מידע, חקלאות ותחומים נוספים, וכמו כן נדונו אפשרויות לשיתוף פעולה בנושאי מים, חקלאות וביטחון פנים[8]. כביטוי לכך, נערך סיור למשלחת הג'מייקנית במתקני המים בירושלים, תואר בפניהם משק המים בישראל, ומכך הובע רצון לשיתוף פעולה לשדרוג מערכת המים בבירה קינגסטון[9].

בדצמבר 2017, ג'מייקה נכללה בין 35 המדינות שנמנעו בהחלטה שאומצה על ידי העצרת הכללית של האו"ם בגנות הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל[10]. ב-4 ביולי באותה שנה, ג'מייקה, לצד בורקינה פאסו והפיליפינים, התנגדה להצעה שאישרה ועדת המורשת של אונסק"ו אשר נוסחה על ידי מדינות ערב הקובעת שישראל אינה הריבון בירושלים ומגנה את ישראל על החפירות הארכאולוגיות בעיר העתיקה[11].

בספטמבר 2018 אנדרו הולנס שב על רצונו לשתף פעולה עם ישראל בתחום אבטחת המידע, והגדיר את ישראל כאחת המדינות המובילות בתחום זה[12].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jamaica, Embajada de Israel en la Republica Dominicana, Israeli Ministry of Foreign Affairs
  2. ^ "שינויים נרחבים במשרד החוץ?" - הצפה, 31 באוגוסט 1962
  3. ^ "סיכויים להגברת הקשרים הכלכליים עם ג'מייקה", הצפה, 18 באוגוסט 1963
  4. ^ "שר הפיתוח מג'מייקה יבקר בישראל", למרחב, 18 באוגוסט 1963.
  5. ^ "חדשות המכביה ה-7", עיתון חרות, 1 ביולי 1964
  6. ^ David Rowe, Op-Ed: The Jamaica-Israel Relationship, Carribean Journal, July 30th, 2014
  7. ^ JTA, Israel thanks Jamaica for skipping controversial UNESCO vote, The Times of Israel, January 15th, 2017
  8. ^ Jamaica and Israel Discuss Cooperation Agreements, Jamaica Information Service, January 16th, 2017
  9. ^ ישראל תלמד את ג'מייקה על מערך ניהול המים, טלנירי, 19 בינואר 2017
  10. ^ "How did your country vote on the Jerusalem resolution?". BBC News (באנגלית בריטית). 2017-12-22. נבדק ב-2022-07-29.
  11. ^ אייכנר, איתמר (2017-07-04). "אונסק"ו: ישראל היא לא הריבון בירושלים". Ynet. נבדק ב-2022-07-30.
  12. ^ Holness Looks To Israel - PM Says Cooperating With Other Countries Part Of National Security Plan, The Gleaner, September 20th, 2018