יחסי גרמניה–פולין
| יחסי גרמניה–פולין | |
|---|---|
|
|
| |
| גרמניה | פולין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 357,022 | 312,685 |
| אוכלוסייה | |
| 83,262,861 | 40,414,054 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,072,192 | 688,177 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 48,908 | 17,028 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין רפובליקת פולין הם יחסים היסטוריים שתחילתם במהלך ימי הביניים, ובמהלך השנים ידעו עליות ומורדות. לאחר קריסת ברית המועצות ואיחוד גרמניה מחדש, התחזקו קשרי המדינות, וכיום שתי המדינות חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי, ומקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים, תוך שהם חולקות גבול משותף של 467 ק"מ.
היסטוריה עריכה
ימי הביניים עריכה
בשנת 960 הקים מיישקו הראשון משושלת פיאסט את המדינה הפולנית, ובהמשך הוא התנצר וכרת ברית עם אוטו הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מיישקו ויורשו בולסלאב הראשון, דוכס פולין שמרו על יחסים טובים עם האימפריה הרומית הקדושה, אולם לאחר עלייתו של היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לשלטון בשנת 1002 התדרדרו היחסים, ובעקבות כך פרצו המלחמות הגרמניות-פולניות (1002–1018), שהסתיימו לבסוף בשלום באוצן.
במהלך השנים שלאחר מכן החלה הגירה גדולה של גרמנים לשטחי פולין, ושליטי פולין אף ראו זאת בעין יפה. במהלך המאה ה-13 התנהל מסע הצלב הפרוסי, שבו הביאו האבירים הגרמנים לניצור השבטים הפרוסים הפגאנים. עם השנים התחזק כוחם של אבירי המסדר הטבטוני, אולם בשנת 1410 הם הובסו על ידי כוח פולני-ליטאי משולב בקרב גרונוולד. בעקבות המפלה נאלצו הטבטונים בסופו של דבר לוותר על מדינתם העצמאית ולהתמזג בנסיכות הבוחר מברנדנבורג. הקרב שינה את מאזן הכוחות במזרח אירופה, וסימל את עלייתו של האיחוד הפולני-ליטאי ככוח הדומיננטי מבחינה פוליטית וצבאית באזור. בשנת 1466 נחתמה האמנה השנייה של תורן, שסיימה את מלחמת שלוש עשרה השנים, והפכה את פרוסיה לשטח חסות פולני עד לשנת 1660.
במהלך המאה ה-17 בעקבות מלחמת שלושים השנים והקונטרה-רפורמציה, הפכה פולין למעוז קתולי מובהק, ובשנת 1683 סייעו כוחות פולנים בפיקודו של יאן סובייסקי לכוחות האימפריה הרומית הקדושה, בהסרת המצור בקרב וינה, ובכך הביאו לתחילת שקיעתה של האימפריה העות'מאנית.
ממלכת פרוסיה עריכה
בשנת 1701 הוקמה ממלכת פרוסיה, אשר סימלה את עצמאותה הסופית של פרוסיה מפולין. במחצית השנייה של המאה ה-18 נחלש כוחה של פולין, ובעקבות כך חילקו פרוסיה, אוסטריה ורוסיה את פולין ביניהן. באזורים שנמסרו לשליטה פרוסית, ניסו מלכי פרוסיה לגרמן את האזור, ואף אסרו את השימוש בשפה הפולנית.
הקמת פולין מחדש עריכה
לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקמה פולין מחדש, ובשלזיה עילית ובאזור פולין גדול ופוזן התנהלו קרבות בין פולנים לגרמנים, ולבסוף זכתה פולין כמעט בכל השטח.
בשנת 1934 חתמו גרמניה ופולין על הסכם אי-התקפה ל-10 שנים, אולם היטלר ביטל אותו בקיץ 1939.
מלחמת העולם השנייה עריכה
ב-23 באוגוסט 1939 נחתם הסכם ריבנטרופ–מולוטוב בין גרמניה הנאצית לברית המועצות, ובו הוסכם על חלוקת פולין ביניהן. ב-1 בספטמבר פלשה גרמניה לפולין, ובכך פרצה מלחמת העולם השנייה. עד מהרה הובסו הכוחות הפולנים, ופולין חולקה בין הגרמנים לסובייטים כפי ההסכם ביניהן. בשטח שנשלט על ידי הגרמנים החל עד מהרה מסע טרור וגל רציחות כנגד היהודים, במה שהיווה את תחילת השואה, אולם גם האוכלוסייה הפולנית סבלה רבות מידי הגרמנים. בקיץ 1941 החל מבצע ברברוסה, ובמהלכו כבשו הגרמנים גם את חלקה המזרחי של פולין. באביב 1943 פרץ מרד גטו ורשה, שהביא לחיסול הגטו, ולגירוש כמעט כל יהודי ורשה להשמדה בטרבלינקה. בקיץ 1944 פרץ מרד ורשה, אך על אף גילויי גבורה רבים מצד הפולנים ולחימתם הנואשת, הביאו הגרמנים לבסוף לחורבן העיר. בינואר 1945 נערך מבצע ויסלה-אודר, שבו שוחררה רוב פולין בידי כוחות הצבא האדום. במהלך המלחמה נהרגו כ-6 מיליון פולנים, מתוכם כ-3 מיליון יהודים.
המלחמה הקרה עריכה
לאחר המלחמה נקבע גבולה המזרחי של פולין כקו קרזון עם תיקונים קטנים, וכפיצוי קיבלה פולין את שטחי שלזיה, פומרניה, וחלקים מברנדנבורג ופרוסיה המזרחית שהשתייכו קודם לכן לגרמניה, וקו הגבול נקבע כקו אודר-נייסה. לקראת סוף המלחמה ומיד לאחריה, גורשו רוב הגרמנים מהשטחים שנמסרו לפולין.
במהלך המלחמה הקרה קיימה פולין יחסים טובים עם גרמניה המזרחית, שאף הכירה בגבול החדש בשנת 1950, אך יחסיה עם גרמניה המערבית היו מתוחים ברוב הזמן. בשנת 1970 החל וילי ברנדט בתוכנית האוסטפוליטיק, להרגעת המתיחות עם הגוש המזרחי, ובעקבות כך הפשירו יחסי גרמניה המערבית עם פולין, וגרמניה המערבית אף הכירה בקו האודר-נייסה באמנת ורשה.
פוסט-קומוניזם עריכה
לאחר קריסת ברית המועצות ואיחוד גרמניה מחדש השתפרו היחסים בין המדינות, על אף שעקב נושאים פוליטיים ישנה מתיחות לפעמים בין המדינות. במהלך תקופה זו המשיכו הגרמנים בתשלומי פיצויים לפולין על המלחמה, אשר חולקו בידי הקרן לפיוס הפולני-גרמני. בשנת 1999 הצטרפה פולין לנאט"ו, ובשנת 2004 התקבלה כחברה באיחוד האירופי. על אף שיפור היחסים בין המדינות, גרמו הצהרות של פוליטיקאים שמרנים משני הצדדים למתיחות ביחסי המדינות. במהלך תחילת המאה ה-21 דיפלומטית פולנייה יוליה אנה פשילבסקה בהיותה עובדת השגרירות פעלה רבות להחזרת הרכוש הפולני בשטח גרמניה ובתשלום פיצויים לפולנים שנפגעו במהלך מלחמת העולם השנייה.
ב-24 בספטמבר 2013 הציע לך ואלנסה להקים איחוד פוליטי בין הרפובליקה של פולין לבין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה; מכיוון שהגבולות באירופה הופכים בכל מקרה ללא רלוונטיים, ויש לשכוח מהעבר ולייצר עתיד טוב יותר[1].
פולין וגרמניה קיימו התייעצויות בין-ממשלתיות כדי לדון בשיתוף הפעולה הפוליטי והכלכלי בין שתי המדינות במספר הזדמנויות בעבר. בשנת 2018, שר החוץ הפולני יאצק צ'פוטוביץ' ומקבילו הגרמני הייקו מאס הסכימו להעביר הצהרה המפרטת את סדרי העדיפויות האסטרטגיים לשיתוף פעולה גרמני-פולני, שקבעה כי "שתי המדינות תומכות בסדר רב צדדי מבוסס כללים ודוגלות באירופה מאוחדת".
בשנת 2020, פולין עברה את איטליה והפכה לשותפת הסחר החמישית בגודלה של גרמניה, וכן לשותפת הסחר הגדולה ביותר שלה במזרח-מרכז אירופה.
ב-15 בספטמבר 2021 הכריז שר החוץ הגרמני הייקו מאס על פרויקט לבניית אנדרטה לזכר קורבנות מלחמת העולם השנייה בברלין, ש"תכבד את חייהם, את התנגדותם ואומץ ליבם". הוא גם חשף תוכניות להקים פורום זיכרון וחילופי דברים עם פולין, וקבע כי "הפורום העתידי יכול להפוך לאבן דרך לפיוס גרמני-פולני, כי ההתייחסות לעבר אינו משהו שאנו חייבים רק למתים. עבור גרמנים ופולנים זה נשאר הבסיס לדרך המשותפת שלנו לעבר העתיד".
יחסים דיפלומטיים עריכה
גרמניה מחזיקה בפולין שגרירות בוורשה, ו-13 קונסוליות בבידגושץ', גדנסק, גליוויצה, קיילצה, קרקוב, לודז', לובלין, אולשטיין, אופולה, פוזנאן, ז'שוב, שצ'צ'ין וורוצלב. מאידך, פולין מחזיקה בגרמניה שגרירות בברלין ו-9 קונסוליות בברמן, קלן, ארפורט, פרנקפורט, המבורג, לייפציג, ליבק, מינכן ושוורין[2].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^
Matthew Day, Poland and Germany should unite, says Lech Walesa, The Telegraph, 24 September 2013
- ^ אתר על יחסי מדינות
