יחסי החוץ של הונגריה
יחסי החוץ של הונגריה הם היחסים הדיפלומטיים והמסחריים בין הונגריה למדינות אחרות ברחבי העולם. להונגריה השפעה ניכרת במרכז אירופה ובמזרחה, והיא נחשבת למעצמת-ביניים בעניינים בינלאומיים.[1][2] מדיניות החוץ של הונגריה כוללת התחייבויות לפיתוח בינלאומי, משפט בינלאומי, אינטגרציה אירופית, שיתוף פעולה אטלנטי ושיתוף פעולה מוגבר בתוך המזרח הגלובלי. הכלכלה ההונגרית פתוחה למדי ונשענת במידה רבה על סחר בינלאומי.
שותפות בארגונים בינלאומיים
עריכההונגריה חברה באו"ם מאז דצמבר 1955 ומחזיקה כיום בחברות באיחוד האירופי, נאט"ו, ה-OECD, קבוצת וישגראד, ה-ארגון הסחר העולמי, הבנק העולמי, AIIB ו-קרן המטבע הבינלאומית. הונגריה שימשה כנשיאת מועצת האיחוד האירופי למשך חצי שנה ב-2011, ולאחר מכן ב-2024. ב-2015, הונגריה הייתה החמישית בגודלה מבין המדינות ב-OECD שאינן ב-DAC (אנ'), שתרמה לקרן הסיוע לפיתוח (אנ') כ-0.13% מההכנסה הלאומית הגולמית שלה (אנ').
שגרירויות ומשרדים של ארגונים בינלאומיים בבודפשט
עריכהעיר הבירה של הונגריה, בודפשט, היא ביתם של יותר מ-100 שגרירויות וגופים דיפלומטיים.[3] הונגריה מארחת גם את המטה הראשי והאזורי של ארגונים בינלאומיים רבים, כולל המכון האירופי לחדשנות וטכנולוגיה, מכללת המשטרה האירופית, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם, ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, המרכז הבינלאומי למעבר דמוקרטי, המכון לחינוך בינלאומי, ארגון העבודה הבינלאומי, הארגון הבינלאומי להגירה, הצלב האדום הבינלאומי, המרכז הסביבתי האזורי למרכז ומזרח אירופה, ועדת הדנובה (אנ') ועוד.[4]
מדיניות החוץ של הונגריה
עריכהמשנת 1989, המטרה העיקרית של מדיניות החוץ של הונגריה הייתה השגת השתלבות בארגונים כלכליים וביטחוניים מערביים. היא הצטרפה לתוכנית שותפות לשלום ב-1994 ותמכה באופן פעיל במשימות כוח האכיפה וכוח הייצוב בבוסניה. היא גם שיפרה את יחסי השכנות שלה על ידי חתימת הסכמים עם אוקראינה, סלובקיה ורומניה. אלה ויתרו על כל התביעות הטריטוריאליות הבולטות והניחו את הבסיס ליחסים בונים. עם זאת, סוגיית זכויות המיעוט ההונגרי ברומניה, סלובקיה ואוקראינה גורמת מעת לעת להתלקחות המתיחות ההדדית. הונגריה מאז 1989 חתמה על כל מסמכי OSCE, וכיהנה כיו"ר OSCE בשנת 1997. הרקורד של הונגריה ביישום הוראות החוק הסופי של הלסינקי של ה-CSCE, לרבות אלה נוגעות לאיחוד משפחות מפוצלות, נותר בין הטובים ביותר במרכז ומזרח אירופה.
הונגריה במלחמה הקרה
עריכהפרט לנייטרליות קצרת המועד שהוכרזה על ידי המנהיג האנטי-סובייטי אימרה נאגי בנובמבר 1956, מדיניות החוץ של הונגריה הלכה בדרך כלל אחרי ההנהגה הסובייטית מ-1947 עד 1989, עם נפילת ברית המועצות. במהלך התקופה הקומוניסטית, קיימה הונגריה עם המשטר הקומוניסטי הסכמי ידידות ושיתוף פעולה הדדי עם ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית, רומניה ובולגריה. היא הייתה אחת מהחברות המייסדות של ברית ורשה וקומקון בהנהגת ברית המועצות, והיא גם הייתה המדינה הראשונה שפרשה מארגונים אלו. לאחר 1989, היא החלה להתקרב למערב, והצטרפה לנאט"ו ב-1999 ולאיחוד האירופי ב-2004. ב-2010, הונגריה יזמה את מדיניות הפתיחה המזרחית שלה, מתוך מחויבות לשפר את יחסיה עם מדינות אחרות במזרח הגלובלי.[5]
ביקורת מבחוץ
עריכהבדצמבר 2010 אימצה ממשלת פידס חוק עיתונות ומדיה שאיים להטיל קנסות על כלי תקשורת שיעסקו ב"סיקור לא מאוזן".[6] החוק עורר ביקורת מצד האיחוד האירופי, בטענה שהוא עלול להוות "איום ישיר על הדמוקרטיה".[6]
ב-2013, הממשלה אימצה חוקה חדשה, ששינתה מספר מאפיינים של התשתית החוקית והמוסדית בהונגריה. שינויים אלו ספגו ביקורת ממועצת אירופה, האיחוד האירופי וארגוני זכויות אדם ככאלה שעלולים לשבש את שלטון החוק ואת ההגנה על זכויות האדם במדינה.[7]
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Solomon S (1997) South African Foreign Policy and Middle Power Leadership (Archived בארכיון Wayback Machine (אורכב 26.04.2015)), ISS
- ^ Higgott, Richard A.; Cooper, Andrew Fenton (1990). "Middle power leadership and coalition building: Canada, the Cairns Group, and the Uruguay Round of trade negotiations". International Organization. 44 (4): 589–632. doi:10.1017/S0020818300035414. JSTOR 2706854. S2CID 153563278.
- ^ "Embassies in Budapest". 123embassy.com. 2014. נבדק ב-20 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "International organizations in Hungary". Ministry of Foreign Affairs. אורכב מ-המקור ב-13 במרץ 2016. נבדק ב-20 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Péter, Dániel (2015). "The Eastern Opening - An Element of Hungary's Trade Policy". נבדק ב-20 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 ‘The New Press and Media Act in Hungary’ (concerning the December 2010 law), by Kai Ekholm and Tarja Svärd-Ylilehto. ifla.org, 5 October 2012. Retrieved 14 May 2015.
- ^ "Hungary: Constitutional Change Falls Short" hrw.org. 18 September 2013. Retrieved 17 May 2015.