ילקוט המכירי

מדרש אגדה מאת רבי מכיר בן אבא מרי

יַלְקוּט הַמָּכִירִי הוא ילקוט מדרשי חז"ל המבארים את ספרי הנביאים וכמה מספרי הכתובים, אשר ליקט רבי מכיר בן אבא מרי. המחבר מציין את מקורו של כל מדרש. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14. בפתיחה לילקוט מתעד רבי מכיר את שושלתו.[1]

ילקוט המכירי
המהדורה הראשונה של הספר
המהדורה הראשונה של הספר
מידע כללי
מאת מכיר בן אבא מרי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדרש, ספר אוסף של מדרשים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי מכיר מסביר במבוא מדוע קרא לאוסף המדרשים 'ילקוט' וזאת כי ליקט את מדרשיו מהמשנה, התוספתא והירושלמי.[2]

רבי מכיר ציטט את מדרשי הילקוט מן המקורות שהונחו לפניו. שפת הילקוט היא כלשון ציטוטיו ארמית גלילית, ארמית בבלית ועברית. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14 וזאת על פי שטר מכירה בכתב יד ליידן[3] של פירוש ילקוט המכירי לספר ישעיהו משנת 1415.[2]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
טקסט המדרש
תיאור המדרש

הערות שוליים

עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.