פתיחת התפריט הראשי

הרב יעקב יצחק דן לנדא (תרמ"ב, 1882 - חשוון תש"ד, 1943) היה האדמו"ר השלישי של חסידות סטריקוב. נספה בשואה במחנה טרבניקי.

הרבי/האדמו"ר מסטריקוב
ר' יעקב יצחק דן לנדא
אין תמונה חופשית
לידה 1882
תרמ"ב
זאלושין עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 30 באוקטובר 1943 (בגיל 61 בערך)
חשוון תש"ד
מחנה טרווניקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בוורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
חסידות סטריקוב
מקום מגורים זגיירז', קינוב, זגיירז'
מקום פעילות קינוב, זגיירז'
מספר בשושלת שלישי
הקודם אביו ר' אלימלך מנחם מנדל לנדא
הבא בנו, ר' אברהם אביגדור נחום לנדא
תחילת כהונה תרצ"ו
סיום כהונה חשוון תש"ד
רבותיו אביו
נושאים בהם עסק חסידות
אב ר' אלימלך מנחם מנדל
ילדים ר' טוביה, ר' אברהם אביגדור נחום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

לפני השואהעריכה

נולד בזאלושין, בדרום פולין, לרבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, הרבי השני מסטריקוב. משפחתו התגוררה בעיירה זגיירז' הסמוכה ללודז'. דודו, שייסד את חסידות סטריקוב, היה רבי אהרן צבי לנדא, בנו של רבי דוב בריש מביאלה, תלמידו וממלא מקומו של רבי מנחם מנדל קאליש מוורקה.

בתרע"ב מונה רבי יעקב יצחק דן לכהן כרבה של קינוב, על מקום אחיו רבי אברהם אביגדור שנפטר בחטף, ובה שימש ברבנות כעשר שנים. בעשור שבין תר"פ לתר"ץשנות ה-20 של המאה ה-20)[דרושה הבהרה] נחרבה קינוב בשרפה ורבי יעקב יצחק דן חזר לבית הוריו בזגיירז' וסייע לאביו בהנהגת החסידות. הוא ייסד את ישיבת "בית אהרן" שהוציאה לאור ירחון באותו שם.

לאחר פטירת אביו בתרצ"ו מונה לאדמו"ר. היה בקי בהוויות העולם. נהג בתקיפות בכל הקשור לשמירת הדת. היה פעיל בתנועת אגודת ישראל: השתתף בכנסייה הגדולה השלישית של אגו"י ופעל נגד ביטול השחיטה.

בימי השואהעריכה

מספר ימים לאחר תחילת המלחמה כבשו הנאצים את זגיירז' והחרימו את בית הרבי, בית המדרש ובניין ישיבת "בית אהרן". הם חיפשו את הרב לנדא וחסידיו הצליחו להבריחו לפני כן לוורשה. המשיך לסייע שם לחסידיו ולפליטים אחרים ופעל בארגון "עזרת תורה" שהקימו הרבנים בגטו ורשה.

בעת המשלוחים הראשונים להשמדה עבד הרבי בבית חרושת לייצור מדים לחיילים הגרמניים. בהמשך הסתתר בבונקר, אך יצא לעיתים כדי לעשות מעשי חסד. הקים יחד עם אדמו"רים נוספים את ארגון "הלוויית המת" בגלל התמותה הרבה שגרמה את ביזוי כבודם של המתים.

בפסח תש"ג, האחרון לחייו, אכל הרבי רק אבקת סוכר, וקרא בתורה ליושבי הבונקר מספר תורה קטן שהבריח עמו. בשביעי של פסח התגלה הבונקר בידי הנאצים שהושיבו את הרבי במכונית צבאית כשהוא עטוף בטלית. פיאותיו וזקנו גזוזים בחלקם והם הכריחוהו להחזיק שלט שבו כתוב: "היהודים רצו את המלחמה ולכן חייבים לשלם על כך". הרבי נשלח עם יהודים אחרים ללובלין. לאחר זמן לא רב נשלח שוב למחנה טרבניקי. בחשוון תש"ד רצחו אנשי הס"ס שקיבלו לידיהם את השליטה על המחנה אלפי יהודים וביניהם את הרבי מסטריקוב. כן נספו בשואה בנו ר' טוביה (חתנו של רבי אברהם ויינברג מסלונים). בן אחר, רבי אברהם אביגדור נחום לנדא, ניצל וכיהן כרבי מסטריקוב בתל אביב ובבני ברק.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה