יעקב פריימן
הרב יעקב פריימן (נכתב גם פריימאן או פריימאנן; כ"ב בתשרי ה'תרכ"ז, 1 באוקטובר 1866 – י"ט בטבת ה'תרצ"ח, 23 בדצמבר 1937) היה רב וחוקר תורני איש חכמת ישראל. כיהן כמרא דאתרא ואב"ד בהלישוי, פוזנא וברלין, ועסק בחקר ספרות ההלכה בתקופת הראשונים. לימד בבית המדרש לרבנים בברלין, והיה חבר בחברת מקיצי נרדמים.
.jpg) | |
| לידה |
1 באוקטובר 1866 קרקוב, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בדצמבר 1937 (בגיל 71) שפינדלרוב מלין, צ'כיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהולשוב |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, צ'כוסלובקיה |
| תקופת הפעילות |
? – 23 בדצמבר 1937 |
  | |
התפרסם בשל מהדורותיו ללקט יושר, סידור רש"י, ספר המחכים, ועוד, ובמבואות שכתב לספרים אלה.
ביוגרפיה
עריכהנולד בקרקוב, לר' אברהם חיים פריימאן, רב בית הכנסת הרמ"א בעיר. בילדותו למד אצל רבה של העיר, רבי שמעון סופר, ולאחר מכן נסע להונגריה ולמד בישיבה של רבי אברהם יהודה שוורץ, מתלמידי החתם סופר. בשנת ה'תרל"ה (1875) התייתם מאמו, ובשנת ה'תרמ"ב (1882) נפטר גם אביו, הוא עבר להתגורר בבית דודו הרב ישראל מאיר פריימן באוסטרוב וללמוד מפיו.[1] במקביל, למד בגימנסיה באוסטרוב. עם סיום לימודיו התיכוניים נסע לברלין ולמד בבית המדרש לרבנים בברלין, ובמקביל למד שפות שמיות באוניברסיטת ברלין. את לימודי הדוקטור עשה באוניברסיטת טיבינגן (1890), ועבודת הדוקטורט שלו עסקה בפירוש סורי לספר דניאל.[1]
לאחר שהשלים את לימודיו קבל משרת רבנות בקוניץ (אנ') שבמורביה. בל' בשבט ה'תרנ"א (1891) נשא לאשה באוסטרוב את בת דודו רגינה (רעכל) פריימן, ולאחר מכן נסע לקוניץ. לאחר שנים ספורות התמנה בשנת ה'תרנ"ד לאב"ד בהלישוי, וכיהן שם כעשרים שנה, עד ה'תרע"ד.[1] בעת הפרעות שפרצו ביהדות צ'כיה ב-1899, נודע לו שהפורעים מחפשים להורגו, והוא נמלט לברסלאו.[2]
בקיץ ה'תרע"ד התמנה לרבה של פוזנא. זמן קצר לאחר הגעתו פרצה מלחמת העולם הראשונה, שבסיומה עברה פוזנא משלטון הקיסרות הגרמנית לפולין. בתקופה זו כיהן בוועד הלאומי ליהודי פוזנא,[3] ודאג להשבת נכסיהם של היהודים שנפגעו במעבר למשטר החדש.[4]
כשהוחלט בקהילת יהודי ברלין למנות מרא דאתרא (לאחר שמאז רבי צבי הירש לוין לא מונה רב רשמי בעיר), הוזמן לכהן כרבה של ברלין.
נפטר בעיירה שפינדלרמיהלה בצ'כוסלובקיה על גבול גרמניה, בעת נסיעה לביקור משפחתי. נקבר בבית הקברות היהודי בהלישוי, עיר רבנותו לשעבר.[3]
משפחתו
עריכהנשא לאשה את רגינה (רעכל) בת דודו הרב ישראל מאיר פריימן, ונכדת רבי יעקב אטלינגר (ה"ערוך לנר"). גיסו ובן דודו היה הביבליוגרף אהרן פריימן. בנו, אברהם חיים פריימן היה חוקר המשפט העברי, ונהרג בשיירת הדסה במלחמת העצמאות. נכדו, בן בנו ישראל מאיר, היה הרב חיים פריימן, רב בבני ברק ומהדיר התוספתא.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רבי יעקב פריימן, בלקסיקון 'אישי ישראל'
- ספרים שהוציא
- לקט יושר - או"ח, ברלין תרס"ג; יו"ד, ברלין תרס"ד, באתר היברובוקס
- רבי נתן בן יהודה, ספר מחכים, קרקוב תרס"ט, באתר היברובוקס
- סדור רש"י, ברלין תרע"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 הרב יעקב פריימאן, ספר תהילים עם ביאור תהילות יעקב, ירושלים תשע"ב, "תולדות המחבר", עמ' 2–4.
- ^ ש. מארקוס, הפרעות בבעהמין, הצפירה, 30 באוקטובר 1899.
- ^ 1 2 הרב יעקב פריימן ז"ל, הארץ, 2 בינואר 1938.
- ^ הרב עקיבא ברוך פוזנר, לקורות קהלת רביטש, ירושלים תשכ"ב, עמ' 47.