יצחק אלפייה

רב ודיין ירושלמי

הרב יצחק אלפייה (18781955) היה רב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, יליד דמשק שבסוריה.

הרב יצחק אלפייה
הרב יצחק אלפייה.jpg
לידה 1878
ה'תרל"ח
דמשק, סוריה
פטירה 13 בספטמבר 1955 (בגיל 77 בערך)
כ"ו באלול ה'תשט"ו
ירושלים
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים וראשון לציון
תחומי עיסוק קבלה
תפקידים נוספים שוחט ודיין
תלמידיו הרב עובדיה הדאיה, הרב מנחם מנשה
בת זוג רבקה לבית כהן
צאצאים אסתר, צלחה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בסביבות שנת 1878 (ה'תרל"ח) בדמשק שבסוריה, לרב יעקב חיים ישראל ולשרה (צלחה). בגיל 5 לערך התייתם מאמו, וסבו, הרב יצחק ישעיה אלפייה גידלו בביתו. בצעירותו עלה לישראל עם משפחת אביו וסבו, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים, שם החל ללמוד בישיבת המקובלים בית אל.

בתקופה זו הוסמך לשחיטה על ידי סבו, ומעבודה זו התפרנס בהמשך חייו. בשנת 1907 (ה'תרס"ז) מונה לשמש כחבר בית דין בירושלים, אך התפטר ממשרה זו לאחר תקופה קצרה והקים יחד עם רבנים נוספים את חברת "אור חדש וצמח צדיק" בבית הכנסת של בית החולים משגב לדך. מטרות החברה הייתה עריכת לימוד תורה משותף לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה.

בשנת 1911 (ה'תרע"א) התגורר בראשון לציון, שם ייסד את חברת "עולי רגלים" שמנתה כ-50 חברים שהיו עולים מדי חג לירושלים, כדי לקיים את מצוות עלייה לרגל. לאחר מכן שב לגור בעתיר העתיקה בירושלים.

בחודש יוני 1936 (סיוון ה'תרצ"ו) החל בהפצת לימוד "יאיר נתיב" שתיקן, הכולל סדר לימוד המשלב את רוב ספרי היסוד ביהדות. בהמשך איגד תלמידי חכמים שעסקו בקבלה בישיבת בית אל, ודאג למשכורתם מתרומות שאסף.

לפני חתימת הסכם הכניעה עם מפקד הלגיון הירדני על הרובע היהודי בשנת 1948 (ה'תש"ח), ניסה ללא הצלחה ליזום השארת 10 משפחות יהודיות ברובע תחת השלטון הירדני, והוא הוגלה לאחת משכונות ירושלים החדשה, יחד עם שאר משפחות הרובע. בתקופה זו איבד את כל כתביו, חוץ מאלו שהוצאו לאור.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נסע למצרים ברכבת צבאית לאחר שקיבל אישור מהמושל הצבאי, להתפלל על קברו של הרב יעקב אבוחצירא עם מספר יהודים מהקהילה היהודית במצרים, בעקבות חלום שחלם.

נודע בפעילותו למען קיום תעניות הדיבור והדגשת עדיפותן על תעניות צום, ויזם ימי תעניות דיבור ציבוריים המלוות בלימוד תורה.

הלך לעולמו ב-13 בספטמבר 1955 (כ"ו באלול ה'תשט"ו) לאחר מחלה, ונטמן בחלקת הרבנים שבהר המנוחות.

הרב מרדכי אליהו היה אומר על רבי יצחק אלפִייה, שהוא אחד מל"ו צדיקים (עדות בנו הרב שמואל אליהו.[1]) בשנים שלאחר פטירתו הוקמה קרן להוצאת ספריו, ושמו הונצח בקריאת רחוב על שמו בשכונת בית וגן בירושלים. תלמידו היה הרב עובדיה הדאיה.

חיבוריועריכה

  • הקונטרס היחיאלי - "בית השם" - הנהגות בבית הכנסת, הודפס בשנת ה'תרפ"ח בעילום שמו, אך נרמז במילת "היחיאלי", ירושלים ה'תרפ"ח
  • הקונטרס היחיאלי - "בית עולמים" - ענייני פטירת האדם עד קבורתו, הודפס בשנת ה'תרפ"ח בעילום שמו, אך נרמז במילת "היחיאלי", ירושלים ה'תרפ"ח
  • הקונטרס היחיאלי - "בית האדם" - בעניין ההודאה לה' יחד עם סדר "חנוכת הבית" ודיני מזוזה ומעקה, על כל פרטיהם ודיניהם, הודפס בשנת ה'תרפ"ח בעילום שמו, אך נרמז במילת ״היחיאלי״, ירושלים ה'תרפ"ח
  • יאיר נתיב - מעלות וסדר לימוד שתיקן, הכולל שילוב של לימוד תנ"ך, משנה, עין יעקב, מדרשים, שולחן ערוך, רמב״ם, זוהר, עץ חיים, שמונה שערים וספר הליקוטים, כולל לוח הלימוד ואורך זמן הלימוד, ירושלים ה'תרצ"ו
  • שיח יצחק - חלק א', תפילות ותיקונים, ירושלים ה'תרפ"ג
  • שיח יצחק - חלק ב', חידושי תורה ודרשות, ירושלים ה'תרפ"ג
  • ריח ליצחק - אוסף דברי קבלה, כולל דרשות ופסקים של אביו, ירושלים ה'תרצ"ד
  • אהבת השם - איסור שינוי מנהגי ישראל והאיסור ללכת במנהגי עכו"ם
  • אור חדש וצמח צדיק - סדר ומעלת תענית הדיבור, דרשות, סדר תפילות למקומות הקדושים ומכתבי שו״ת, הובא לדפוס על ידי הרב דוד יהודיוף בשנת ה'תשכ"ט[2]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה