יצחק בן ישראל
ערך זה עוסק בחבר כנסת. אם התכוונתם לסופר ומשורר בשם זה, ראו יצחק אריה בן ישראל (נולד ב-26 ביולי 1949, בתל אביב) הוא אלוף בצה"ל במיל. שכיהן כחבר הכנסת בכנסת השבע עשרה מטעם מפלגת קדימה. פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, ראש סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, ראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב, ויושב ראש סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע והטכנולוגיה.
 | |||||||||||||||
| לידה |
26 ביולי 1949 (בן 71) תמוז ה'תש"ט תל אביב,  ישראל | ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב  | ||||||||||||||
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל | ||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1967–2002 (כ־35 שנים) | ||||||||||||||
| דרגה |
 אלוף | ||||||||||||||
| תפקידים בשירות | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
| עיטורים | |||||||||||||||
 פרס ביטחון ישראל (שניים) | |||||||||||||||
| תפקידים אזרחיים | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
ביוגרפיהעריכה
בן ישראל נולד בתל אביב ב־1949. אביו, חיים בן-ישראל (גולדברג), היה לוחם הלח"י וסגן-אלוף בחיל האוויר,[1] ואמו שרה לבית בביוף הייתה גם היא חברה בלח"י.[2] בשנת 1967 סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה והתגייס לעתודה האקדמאית, במסגרתה השלים תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה. במקביל לשירותו הצבאי למד באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1985 קיבל תואר שני בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "ה'אנליטי' והפילוסופיה האנליטית" בהנחיית גרשון ויילר, וב-1988 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה, על עבודה שכותרתה "הסינתטי אפריורי ביישומו - פתרון לבעיית נתוני החוש".
עד שנת 2002 שירת בצה"ל, בעיקר בחיל האוויר. במהלך שירותו בחיל מילא תפקידים במערך המבצעים, המודיעין והפיתוח. היה חבר בצוות בראשות אביאם סלע שזכה בפרס חיל האוויר על הצלחת פיתוח "פריסקופ", מערכת ממוכנת לשליטה ובקרה.[3] בהמשך היה ראש ענף חקר ביצועים (חק"ב) בחיל האוויר, והיה שותף בתכנון מבצע אופרה להשמדת הכור הגרעיני בעיראק.[4] תפקידו האחרון בחיל היה ראש מחלקת המחקר בלהק המודיעין (למד"ן). ב־1992 מונה לראש מחלקת מחקר ופיתוח במטכ"ל, וב־1998 הוכרה תרומתו לבניית שדרתו הטכנולוגית של צה"ל, כאשר הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. פעמיים הוענק לו פרס ביטחון ישראל, ב־1972 על פיתוח שיטת הפצצה קלע למטוסי הפנטום, וב־2001 על פרויקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי.
עם פרישתו מצה"ל הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת תל אביב, וכיום מכהן כראש התוכנית ללימודי ביטחון בבית-הספר לממשל. במקביל הצטרף לוועדות שונות במוסדות אקדמיים נוספים, בהם הטכניון, ובגופים לאומיים שונים. היה חבר בוועדת המחקר והפיתוח של חברת טבע תעשיות פרמצבטיות, חבר בדירקטוריון החברה לישראל הקים חברת ייעוץ ביטחוני בשם Ray-Top.
בן-ישראל הוא יושב ראש סוכנות החלל הישראלית משנת 2005, וכיהן כיושב ראש המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בין השנים 2010–2017, שני גופים השייכים למשרד המדע והטכנולוגיה. במאי 2011 מונה על ידי רה"מ נתניהו לראש המיזם הקיברנטי שבמסגרתו הוקם מטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה. מכהן גם כחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל,[5] ובדירקטוריון מכון פישר למחקר אסטרטגי וחלל.
בבחירות לכנסת השבע עשרה היה מועמד במקום ה־31 ברשימת קדימה ולא נבחר לכנסת. עם היבחרו של שמעון פרס לתפקיד הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, ב־13 ביוני 2007, החליפו בן ישראל בתפקידו כחבר הכנסת, לאחר שקודם לכן פרש מתפקידו כחבר כנסת הפרופסור אוריאל רייכמן. בן ישראל הושבע לכנסת ב־25 ביוני 2007.
בבחירות המקדימות לרשימת קדימה לקראת הבחירות לכנסת ה-18 נבחר בן ישראל במקום ה-31, ובעקבות התוצאה המאכזבת החליט לפרוש מן החיים הפוליטיים, תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על המערכת הפוליטית ועל התקשורת.[4]
בשנת 2012 נבחר כחבר לכל החיים לאקדמיה הבינלאומית של מדעני החלל (IAF) וכחבר במועצה הלאומית למחקר, חדשנות ויזמות (RIEC) בסינגפור.
בספטמבר 2017 הוארכה כהונתו של בן ישראל כיו"ר סוכנות החלל הישראלית.[6]
בן ישראל מתגורר ברמת השרון, נשוי ואב לשלושה.
גישתו בתחום המודיעיןעריכה
בן ישראל פרס את שיטתו בתחום המודיעין בספרים דיאלוגים על מדע ומודיעין, והפילוסופיה של המודיעין. תוך השענות על הגותו של קרל פופר טוען בן ישראל כי המודיעין, כמו המדע, אינו יכול להגיע לעולם לאמת אובייקטיבית וחלוטה. על כן, יש לדבוק בגישת האלימינציה לפיה כל האפשרויות מוצגות, וחלקן נשללות, עד אשר נותרות אלו שלא ניתן להפריכן. גישה זו לא הגיעה מעולם ליישום נרחב בעבודת המודיעין, ואף ספגה ביקורת בשל אי הישימות שלה ועל כך שהיא איננה פותרת את בעיות היסוד של המודיעין.[7]
פרסים בהם זכהעריכה
- פרס ביטחון ישראל לשנת 1972 על פיתוח מערכת הפצצה למטוס הפנטום
- פרס חיל האוויר לשנת 1976 על מערכת שליטה ובקרה ממוחשבת
- פרס ראש אגף המודיעין לחשיבה יוצרת לשנת 1984
- פרס ביטחון ישראל לשנת 2001 עבור פרויקט המהווה ביטוי לתפיסה חדשנית של שדה הקרב העתידי
- אות הצטיינות מטעם משרד הביטחון הסינגפורי על תרומותו לפיתוח הקשר הביטחוני בין ישראל לסינגפור
מספריועריכה
- דיאלוגים על מדע ומודיעין, הוצאת מערכות, 1989 (זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית)
- הפילוסופיה של המודיעין, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, בסדרת אוניברסיטה משודרת, 1999
- מדע, טכנולוגיה וביטחון: מהאדם בקרב ועד לחלל החיצון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006
- תפיסת הביטחון של ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, בסדרת אוניברסיטה משודרת, 2013
קישורים חיצונייםעריכה
- הבלוג של יצחק בן ישראל
יצחק בן ישראל, באתר הכנסת - יצחק בן ישראל, באתר כנסת פתוחה
- יצחק בן ישראל, באתר אוניברסיטת תל אביב
- אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יצחק בן ישראל: "למרות מעמדה כמעצמת חלל, ישראל כמעט שאינה פועלת בשוק המסחרי המגלגל למעלה מ-150 מיליארד ד' בשנה", באתר "הידען", 2 בנובמבר 2009
- יהונתן מרוז ודנה רוסו, מעצמת חלל, באתר חיל האוויר הישראלי
- גל גולדשטיין, ראש הסוכנות לחקר החלל: "נבדקת אפשרות שאסטרונאוט ישראלי יצטרף למעבורת רוסית", אתר חיל האוויר
- קובי מרנקו, יצחק בן ישראל: "הסיכוי לשימוש בנשק גרעיני בין הודו לפקיסטן גבוה יחסית", אתר חיל האוויר.
- נעם ויטמן, ”המגמה ברורה: להקטין למינימום הפגיעה בבלתי מעורבים“, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 בפברואר 2013
- חגי עמית, "לאזרח הפשוט אין מה לפחד מהלוויינים - לא רוצים לבזבז עליו דלק", באתר TheMarker, 11 באפריל 2014
- יובל הירשהורן, "הרוסים מובילים במרוץ החימוש במרחב הסייבר", באתר "פורבס ישראל", 13 ביוני 2016
- אורי ברקוביץ', טל שחף, "נהפוך את ישראל לאחת ממדינות הבינה המלאכותית המובילות", באתר גלובס, 11 באוגוסט 2018
ממאמריו והרצאותיו:
- כל המאמרים של יצחק בן ישראל באתר ynet
- מזמור למנצח בנקודות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2006
מדע, טכנולוגיה וביטחון, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 27 במרץ 2007- מלהב החרב למחשב: ביטחון לאומי וחישוב, הרצאה מצולמת מכנס 'חישוב על' של אוניברסיטת תל אביב, באתר "אוניברסיטה מצולמת"
- על חוקי הפיסיקה ועל מערכות משו"ב, מערכות 326, ספטמבר 1992
- בחזרה לעתיד, מערכות 329, אפריל 1993
- לקחים טכנולוגיים, מערכות 332, אוקטובר 1993
- על החתירה לשלמות ועל תוצאותיה הלא-צפויות, מערכות 335, מאי 1994
- חיזוי התנהגות במציאות כמדע מדויק, מערכות 341, יוני 1995
- תורת היחסות של בניין הכוח, מערכות 352-353, אוגוסט 1997
- תורת הביטחון והלוגיקה של בניין הכח - חלק ב', מערכות 354, נובמבר 1997
- נשק אל-הרג, מערכות 363, מרץ 1999
- לוחמת מידע, מערכות 369, פברואר 2000
- טכנולוגיה והכרעה - הרהורים על צה"ל בעקבות קוסובו, מערכות 371, יולי 2000
- יצחק בן ישראל, דידי בן יואש, ירון ליבנת, מרכבה-חוד הפלדה-חשיפה בלעדית, מערכות 366-367, אוקטובר 1999
- הוכחות לקיום עולם חיצון, באתר הארץ, 26 בינואר 2014
- אבי בליזובסקי, פרופ' יצחק בן ישראל: ממשלות מחכות להתממשות האיום עד יתחילו לפעול, כמו בטרור האיסלאמי הפונדמנטליסטי, כך גם בסייבר, באתר "הידען", 15 במרץ 2015
- אבי בליזובסקי, תפיסת הבטחון צריכה להשתנות כך שנוכל לנהל במקביל לקרב גם מערכה מדינית משפטית כלכלית ותקשורתית, באתר "הידען", 15 באפריל 2015
הערות שולייםעריכה
- ^ חיים בן-ישראל: בלח"י, בצה"ל ואחר כך, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2003
- ^ ציון מאה שנה להולדתו של אברהם "יאיר" שטרן, זיכרונו לברכה, אתר הכנסת
- ^ דן סלע, ישיבה בבור, בטאון חיל האוויר 100, דצמבר 1994 (הקישור אינו פעיל, 14.7.2019)
- ^ 1 2 ארי שביט, אחרי שהודח מרשימת קדימה, יצחק בן ישראל מדבר: האיום האסטרטגי על ישראל הוא לא איראן אלא המערכת הפוליטית, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2008
- ^ הבלוג של יצחק בן ישראל(הקישור אינו פעיל, 14.7.2019)
- ^ הוארכה כהונתו של יו"ר סוכנות החלל הישראלית פרופ' יצחק בן ישראל משרד המדע והטכנולוגיה, 27 בספטמבר 2017
- ^ ר' למשל - הבעיתיות בתפישת המודיעין מבית מדרשו של יצחק בן ישראל, באתר "המקהל"