שלמה אליעזר אלפנדרי

הרב שלמה אליעזר אלפנדַרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", ה'תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב – כ"ב באייר תר"ץ, 20 במאי 1930) היה פוסק ומקובל, החכם באשי של דמשק ולאחר מכן של צפת.

רבי שלמה אליעזר אלפנדרי

רבי שלמה אליעזר אלפנדרי
לידה	1826 ה'תקע"ה או ה'תקפ"ו או ה'תק"ץ בקירוב קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	20 במאי 1930 (בגיל 104 בערך) כ"ב באייר ה'תר"ץ ירושלים, פלשתינה (א"י)
כינוי	סבא קדישא, מירקאדו אלפנדרי
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מדינה	האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות	דמשק, וירושלים
תקופת הפעילות	?–1930
תחומי עיסוק	קבלה, הלכה
תפקידים נוספים	החכם באשי של דמשק, ורבה של צפת
תלמידיו	הרב חיים שאול הכהן דוויק, הרב יעקב חיים סופר, הרב מנחם מנשה
חיבוריו	שו"ת הסבא קדישא, אדעתא דרבנן

הבית בו התגורר הרב אלפנדרי בשכונת מקור ברוך בירושלים.

שלט רחוב בתחילת הרחוב שבו גר הרב בירושלים ונקרא על שמו לאחר פטירתו

תולדותיו

נולד באיסטנבול, אז בירת האימפריה העות'מאנית, לרבי יעקב אלפנדרי ולחוה צונצין (אחות הרב מנחם צונצין, אב בית דין בקושטא), כנצר למשפחת רבנים המיוחסת עד לבצלאל בן אורי משבט יהודה. מספר שנים לאחר נישואיו החל רבי שלמה אליעזר לאסוף אל ביתו יתומים צעירים ושימש להם כאומן.

בשנת ה'תרי"ב לערך, החל לשמש כר"מ בישיבת הנגיד אברהם פואה בקושטא, אך הוא סירב לקבל משכורת גבוהה יותר מהמלגה שניתנה לאברכי הישיבה. בשנת ה'תרנ"ה נבחר על ידי קהילת דמשק ובהסכמת הפחה כחכם באשי של דמשק, משרה שבה נשא במשך עשרים שנה, עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת ה'תרס"ח ביקר בארץ ישראל ובמקביל חכמי ורבני העיר צפת פנו אליו בבקשה שיכהן כרב עיר ושישכין שלום עקב מחלוקת שפרצה בקהילה היהודית בצפת. לאחר הסדר עם השלטון הטורקי על סמכויות רבנותו בצפת באופן שיכלול גם את עכו וחיפה (ולמעשה את הגליל כולו), בא הרב אלפנדרי לכהן בצפת בשנת תר"ע. לאחר שעלה לארץ ישראל החליט שלא לצאת יותר מגבולותיה. בתפקיד זה של רב בצפת שימש במשך שנים ספורות ובתחילת שנות ה-20 עלה להתיישב בירושלים, שם ישב בביתו בעיר החדשה ברחוב הקרוי כיום על שמו בשכונת מקור ברוך, עד לפטירתו.

הנהגתו

ה"סבא קדישא" נודע בחריפותו. דרכו בפסיקה היא לשלב את דברי הראשונים עם הכרעותיהם של בעלי הקבלה מבית מדרשם של האר"י והרש"ש. הוא לא היסס לחדש פסקים גם כנגד פסיקות הלכתיות של פוסקים שקדמו לו בשנים. בעת מגוריו בירושלים הייתה הכניסה לביתו מיועדת רק לקבוצה קטנה של תלמידי חכמים שנבחרו על ידו בקפידה^{[דרוש מקור]}.

בחג הסוכות, נהגו רבים מבני ירושלים לעלות לרגל לביתו. הדבר ביטלו מלימודו ולכן קבע שעה מסוימת בכל יום מימי חול המועד לקבל קהל, ומשהסתיימה נעל את דלת סוכתו והמשיך בלימודו. מסופר כי באחד המקרים הגיע הרב יוסף חיים זוננפלד לאחר שתמה שעת קבלת הקהל. הוא דפק על הדלת כמה פעמים, אך הרב אלפנדרי לא שמע את הדפיקות מאחר שהיה שקוע בלימוד. למחרת הגיע הרב זוננפלד בשעה היעודה, ושאל את הרב אלפנדרי: "מדוע לא ענה כבודו לדפיקותיי על דלת סוכתו?" - נענה ה"סבא קדישא" בתקיפות: "הלוא גם אני דופק ודופק לפעמים בכותל למען חולי ישראל ולא עונים לי!".

בליל פסח שינה ה"סבא קדישא" ממנהגו. הוא החל מוקדם בעריכת ליל הסדר וסיים אותו בזריזות, לאחר מכן הורה לפתוח את דלתות ביתו, על מנת שכל המעוניין לשאול שאלה הלכתית, יוכל להיכנס ללא חשש, ורק בשעת ליל מאוחרת המשיך לשבת ולעסוק בסיפור יציאת מצרים עד התפילה. הוא הסביר את מנהגו זה בכך, שרבים נמנעים מלשאול שאלות הלכתיות המתעוררות במהלך הלילה, מאחר שמורי ההוראה והרבנים טרודים במצוות החג, או נמנעים מלפסוק הלכה כיון ששתו יין, "לכן, פותח אני את דלתות ביתי בלילה זה, על מנת שכל מי שרוצה לשאול דבר הלכה יוכל לעשות זאת".

בהזדמנות כאשר שהה ה"סבא קדישא" בבית החולים שערי צדק, נכנס הרב חיים זוננפלד כדי לבקרו. בתום הביקור התיישב הרב זוננפלד על הרצפה על מנת שהרב אלפנדרי יוכל להניח את ידיו על ראשו ולברכו.

אף על פי שזכה לזקנה מופלגת, כושרו הגופני היה מצוין והוא צעד על רגליו ללא סיוע, עד זמן קצר לפני פטירתו. כמו כן מעולם לא נזקק למשקפי קריאה, אף על פי שלמד מספרים ישנים המודפסים בכתב קטן וכתב פסקי הלכות וחידושים עד יומו האחרון. נחשב לאחד האנשים היחידים בעולם שעברו את גיל 120 שכאמור הוא הגיל המקסימלי לחיי אדם.

השקפתו

הרב אלפנדרי התנגד לציונות, לתנועת המזרחי ולאגודת ישראל. הוא כתב מספר מכתבים כנגד התנועה הציונית וחתם על אגרות ומנשרים כנגד הוועד הלאומי וכנגד חילולי שבת ותחומים נוספים שבהם נוצרו פרצות בהלכה בארץ ישראל.

עם זאת, הוא העריך את הרב קוק כאחד מגדולי דורו והיה בידידות רבה עם תלמידו המובהק וממשיך דרכו של הרב קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, ועם הרב צבי פסח פרנק, מתומכיו של הרב קוק וממייסדי הרבנות הראשית. במכתב מתרפ"ד כינה את הרב קוק "הרב הגאון הגדול, חריף ובקי" ובמכתב אחר באותה שנה שמוען לרב חרל"פ כתב על הרב קוק "הכהן הגדול מוהרא"י קוק" והביע את מחאתו החריפה נגד מי שפגע בכבודו של הרב קוק.

אחרית ימיו

את ליל הסדר האחרון של חייו, ניהל ה"סבא קדישא" עד לתפילת "ותיקין", ואף קיבל קהל לשאלות הלכתיות כמנהגו כל השנים. ימים ספורים לאחר חג הפסח, החלו מקורביו להבחין בחולשתו, אולם הוא המשיך בסדר יומו הקבוע שכלל תיקון חצות, תפילת "ותיקין", לימוד יומי, מסירת שיעורים לתלמידיו בהלכה ובתורת הנסתר, וכתיבת תשובות להלכה לשואלים מרחבי העולם.

בליל כ"ב באייר ה'תר"ץ, לאחר אמירת "תיקון חצות", כתב את תשובתו ההלכתית האחרונה ואחת מהארוכות שבין תשובותיו. בבוקרו של יום, לאחר עלות השחר הניח הרב אלפנדרי תפילין וקרא קריאת שמע ומיד בסיומה, עוד בטרם הספיק להתחיל בתפילת שחרית, נפטר על כסאו.

ספריו

כתב ספרים רבים, אך רובם אבדו או נשארו בכתב יד.

חלק מפסיקותיו ההלכתיות בארבעת חלקי השולחן ערוך, נדפסו לאחר פטירתו בשו"ת מהרש"א אלפנדרי, המכונה גם "שו"ת הסבא קדישא" (ג' חלקים).

וכן כתב הספרים: ספר 'גדולי ארץ' - על כת הקראים,

'אשא עיני' - הגהות והוספות על ספר 'מערכות דברי אמת' לחכם יצחק בכר דוד,

קונטרס 'לימוד זכות' - על אתרוגים מורכבים. כתביו האחרים בקבלה ובסוגיות הש"ס, נותרו בכתב יד או נעלמו.

הגהותיו לשו"ת הרשב"א נדפסו בתוך ספר "אדעתא דרבנן".

מתלמידיו ומקורביו

• הרב ישראל בער אודסר
• הרב דוד ציון לניאדו
• הרב חיים חזקיהו מדיני מחבר הספר "שדי חמד"
• הרב חיים שאול הכהן דוויק
• רבי חיים אלעזר שפירא האדמו"ר ממונקאץ'
• הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית
• הרב יצחק נסים
• הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות, ממקובלי ירושלים
• רבי ישראל אביחצירא הבבא סאלי
• הרב חיים אליאשוילי, מרבני יהדות גאורגיה
• הרב מנחם מנשה
• הרב יצחק אקריש

לקריאה נוספת

• משה גולדשטיין, מאמר "חיות אש", תולדותיו ודברי תורתו, מונקאטש, תרצ"א
• 'אלפנדרי, שלמה אליעזר', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 529. (הספר בקטלוג ULI)
• גדעון גילקרוב, "האיר המזרח" - פרק ב', ירושלים תשס"ב
• משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', (עמ' 85–86)
• הרב משה צבי נריה, 'קשרי נגלה ונסתר: עם הגאון רבי שלמה-אליעזר אלפנדרי, בתוך: ליקוטי הראי"ה, כרך ג, ירושלים תשע"ה, עמ' 120–130
• נחום סילמן, הגדת מהרש"א אלפנדרי, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, 2018

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שלמה אליעזר אלפנדרי בוויקישיתוף

• זקן המקובלים והרב קוק: גילויים חדשים על קשרי הידידות בין זקן המקובלים רבי שלמה אליעזר אלפנדרי זצ"ל (תק"פ - תר"צ) ומרן הראי"ה קוק זצ"ל, מתוך האתר אור האורות
• ר' שלמה אליעזר אלפאנדרי - הסבא קדישא, באתר MyTzadik
• כרטיס הקבר של שלמה אליעזר אלפנדרי, באתר הר הזיתים
• בנימין בראון, 'חכמי המזרח והקנאות הדתית: נקודות לקראת בחינה מחודשת', אקדמות י (תשס"א), עמ' 324-289
• שלמה אליעזר אלפנדרי, באתר "החכם היומי"
• שלמה אליעזר מירקדו בן יעקב אלפנדרי (בערך 1826-1930), דף שער בספרייה הלאומית