פתיחת התפריט הראשי

הרב יצחק זונדל ריף (ד' בתשרי תרס"ד, ספטמבר 1903 - ט' בתשרי תש"ב, 30 בספטמבר 1941) היה רבה של "זאגר ישן" בליטא. נספה בשואה עם קהילתו.

תוכן עניינים

תולדות חייועריכה

נולד בוולוז'ין לרב ישראל ריף[1] ולמירל, בת הרב רפאל שפירא שהיה חתנו של הנצי"ב מוולוז'ין. נקרא על שם הרב יצחק מוולוז'ין ועל שם הרב מנחם זונדל שפירא שהיה אחי סבו. אחיו הוא הרב נפתלי צבי יהודה ריף.

למד אצל אחיו ולאחר מכן בישיבת כנסת ישראל בסלבודקה. עלה לארץ בתרפ"ג (1923) עם חבריו שלום נתן רענן וצמח גרין, והיה מעשרת התלמידים הראשונים של ישיבת מרכז הרב. ראש הישיבה הראי"ה קוק היה מכבדו בקימה עוד בהיותו צעיר לימים. הרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, חברו לספסל הלימודים, אמר עליו שהיה מיחידי הסגולה של הישיבה. היה הכותב העיקרי של שיעורי הרב אברהם אהרן בורשטיין שהוכנסו לאחר פטירתו הפתאומית לספר "נר אהרן" שיצא לאור לזכרו. הרב ריף נהג לציין את יום השנה של רבו זה באמירת דברי תורה.

הרב ריף למד במרכז הרב כשבע שנים. הוא נסמך לרבנות בידי הראי"ה ולאחר מכן שב לליטא. נישא ללאה, בת הרב טודרוס הלוי לוקשצאן, רבה של זאגר ישן. בתרצ"ו נבחר לרבנות עיירה זו במקום חותנו. כהונתו כרב ב"זאגר ישן" לצד אביו שכיהן כרב ב"זאגר חדש" סיימה את המחלוקת בין שתי הקהילות[2].

נודע גם כדרשן. רבים היו באים לדרשותיו עוד כשהיה תלמיד ב"מרכז הרב" ודרש מפעם לפעם בבתי כנסת בירושלים.

נספה בשואה יחד עם קהילתו ומשפחתו, בערב יום הכיפורים תש"ב (1941). דברים עליו ודברי תורה שלו הובאו בספר "נר יצחק".

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב משה צבי נריה, בשדה הראי"ה, כפר הרא"ה תשנ"א, 'נר לאחד', עמ' 458-449
  • הרב משה צבי נריה (עורך), נר יצחק: חדושי תורה וברורי-הלכה ממשנתו של הרב ... יצחק-זונדל ריף הי"ד, תל אביב תשי"ז, עמ' 20-7 (מאמרים על דמותו מחבריו לישיבה)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ על האב ראו: 'אלה אזכרה: אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה', בעריכת הרב יצחק לוין), ניו יורק תשט"ז, כרך ראשון, עמ' 322-318.
  2. ^ שם, עמ' 322-321.