יצחק זייד

יצחק זייד (1 ביולי 1928 - 9 באפריל 2013) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף, שירת כראש הג"א וקצין חיל ראשי להג"א והגמ"ר הראשון.

יצחק זייד
A P 136835 0.jpg
יצחק זייד, 1947
לידה 1 ביולי 1928
חיפה, ישראל
פטירה 9 באפריל 2013 (בגיל 84)
כינוי משי
השתייכות Palmach.jpg  פלמ"ח
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
שנות הפעילות 19441980 (כ־36 שנים)
דרגה תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים

קורות חייועריכה

ראשית חייו והצטרפות לפלמ"חעריכה

זייד נולד וגדל בחיפה. אביו זאב הגיע מארצות הברית לשם ברח בעקבות הפוגרומים ברוסיה ואמו עלתה עם משפחתה מרוסיה. למד בבית הספר יסודי עממי א', בגיל 14 הצטרף לגדנ"ע ובשנת 1944 התגייס לפלמ"ח, כחלק מקבוצת נערים שקיבלה אישור מיוחד מיגאל אלון, לאור גילם הצעיר. עבר אימונים בקיבוץ איילת השחר ואחר כך הוצב בגבעת חיים כחלק מפלוגה ה' של הגדוד השני של הפלמ"ח, סיים קורס מ"כים בג'וערה בפיקודו של יצחק רבין והשתתף בפעולות הורדת מעפילים בחוף שפיים ובקיסריה, בפיצוץ תחנת הרדאר על הכרמל ובתפקידי הדרכה. ב-1946 עבר לפלוגה ו' מהגדוד השלישי, והשתתף בפיצוץ גשר מטולה צפון מערב. בפעולה זו נקבע לו הכינוי "משי".

שירות כקציןעריכה

לאחר קורס מפקדי מחלקות מונה למ"מ במחלקת דגניה ב' בפלוגה ג' של הגדוד השלישי ועסק באבטחת יישובים וצירים בגליל העליון ובהגנה על משגב עם במלחמת העצמאות. עם הקמת חטיבת עודד הצטרף אליה והשתתף במבצע חירם.

לאחר המלחמה עבר לשרת כמפקד פלוגה בגדוד 12 בחטיבת גולני ונטל חלק בקרב תל מוטילה. פיקד על יחידה בנח"ל והדריך בקורס מפקדי פלוגות בשנים 1954‏-1955. במלחמת סיני היה סגן מפקד גדוד חי"ר, ואחר כך קצין אג"ם חטיבתי. בשנים 1962-1963 פיקד על בסיס ההדרכה המרכזי לטירונים. בהמשך הדריך במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה. במלחמת ששת הימים היה סגן מפקד חטיבת יפתח והשתתף בקרבות כיבוש רצועת עזה. יצא בשליחות מערכת הביטחון לסינגפור וסייע בהקמת חיל הרגלים של הצבא המקומי. בשובו מונה לסגן מפקד חטיבת הבקעה ובהמשך שירת כמפקד מחוז חיפה[1].

ביולי 1974 מונה לראש הג"א[2] וב-1977 היה לראשון קציני חיל ראשיים להג"א והגמ"ר (קחל"ר), חיל שהוקם ואיחד את מערך ההגנה האזרחית עם מערך ההגנה המרחבית. בספטמבר 1979 סיים את תפקידו ויצא ללימודים[3] וב-1980 השתחרר משירות הקבע.

לאחר שחרורו מצה"לעריכה

לאחר שחרורו עבד כראש מטה מערך מל"ח (משק לשעת חירום) בפיקוד המרכז. בעקבות השרפה בכרמל (1989) מונה על ידי שר הפנים, אריה דרעי, לעמוד בראש ועדה שתחקור את הנסיבות לפרוץ הדליקה והתנהלות כוחות כיבוי האש. הוועדה בראשותו חקרה את הכשלים בשיתוף הפעולה בין כוחות הכיבוי השונים, וקבעה שעל משטרת ישראל, כאחראית לאירועים מסוג זה, להקים מפקדת שליטה שתכלול את כל הגופים המטפלים באירוע, מפקדה שתצויד באמצעים מתאימים לפיקוד ולשליטה[4].

במשך השנים היה חבר הנהלה ב"צוות", אגודת גמלאי שירות הקבע בצה"ל, ובשנת 2000 מונה ליו"ר ועדת ההתנדבות בהנהלת הארגון, תפקיד בו כיהן במשך 8 שנים. ב-1987 יזם יחד עם אריה בירו את הקמת העמותה לטיפוח מורשת חיל העורף לדורותיו.

היה נשוי לדינה, התגורר בנתניה והיה יקיר העיר.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יצחק זייד בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה