יצחק זילבר

רב ישראלי

הרב יצחק יוסף זילבר (ג' באב ה'תרע"ז, 22 באוגוסט 1917 - ח' באב ה'תשס"ד, 26 ביולי 2004) היה מחנך, פעיל למען קירוב יוצאי ברית המועצות אל הדת היהודית.

יצחק יוסף זילבר
לידה 22 באוגוסט 1917
ג' באב ה'תרע"ז
קאזאן, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביולי 2004 (בגיל 86)
ח' באב ה'תשס"ד
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ברית המועצות, ישראל
תקופת הפעילות ?–2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בקאזאן, בירת הרפובליקה הטטרית שברוסיה, לרב בן-ציון חיים זילבר, רב העיר, וללאה גיטל בת הרב משה מישל שמואל שפירא, רב העיר רוגובה שבליטא, מחבר הספר "תבואות שמש" ועוד. אביו התגלגל לקאזאן, שבחלקים הפנימיים של האימפריה הרוסית, בעקבות העברת האוכלוסייה מהאזורים הקרובים לקו החזית במלחמת העולם הראשונה. אביו לא שלח אותו לבית הספר, כדי להימנע מחילול שבת, אלא לימדו בעצמו את מקצועות החול בנוסף לתנ"ך, למשנה ולתלמוד. מגיל ארבע עשרה החל לעבוד בבית מלאכה לתיקונים. בגיל שבע עשרה התקבל למכון טכנולוגי לכימיה, אף על פי שלא סיים בית ספר. כיוון שהלימודים שם היו כרוכים בחילול שבת, עבר ללמוד באוניברסיטת קאזאן בפקולטה למתמטיקה תחת הנחייתו של ניקולאי צ'בוטריוב. ב-1945 נשא לאישה את גיטה-לאה זיידמן מהעיר סמרה. למרות הקשיים שמר מצוות בדקדקנות ועל רקע זה התחכך עם השלטונות הקומוניסטים. הוא פוטר מעבודתו ונקרא לחקירות. ב-1951 הפקיד אצלו ידיד איגרות חוב ממשלתיות, שעל פי חוקי ברית המועצות נאסר לסחור בהן, בחשבו שלא ייערך חיפוש בביתו של הרב זילבר. כאשר באופן אקראי נערך חיפוש בביתו, נמצאו האיגרות האסורות. הרב זילבר, שסירב להפליל את הידיד, תלה את האשם בעצמו, ונשפט לשנתיים מאסר במחנה עבודה. בשנת 1960, בעקבות הביקורת שהושמעה נגד אורח חייו הדתי מעל גבי העיתונות הסובייטית, ובגלל החשש מהפקעת האחריות על ילדיו, עבר להתגורר בעיר טשקנט.

בשבט ה'תשל"ב (19 בפברואר 1972) עלה לישראל והשתכן בשכונת סנהדריה מורחבת בירושלים. עבד כמורה למתמטיקה בישיבה התיכונית והמקצועית קריית נוער. יסד את ישיבת "שבי גולה" ואת ארגון "תולדות ישורון" לעולים מרוסיה.

נפטר בערב תשעה באב ה'תשס"ד (26 ביולי 2004) ונקבר בליל הצום בהר המנוחות בירושלים.

פעילותו הציבורית

עריכה

בברית המועצות מסר שיעורי תורה והיה בעל קורא. גם בישראל העביר שיעורי תורה לדוברי רוסית בישיבות לבעלי תשובה, כמו "שבות עמי" ו"דבר ירושלים". עסק בקירוב עולים לחיק היהדות במסגרת חוגי בית בישראל, באירופה ובארצות הברית. בעלי תשובה רבים יוצאי ברית המועצות רואים עצמם כתלמידיו. היה פעיל בעריכת בריתות וחופות ליוצאי ברית המועצות ופעל למען סידור גיטין עבור נשים מסורבות גט.

בשנת ה'תשמ"ט (1989), כשהשלטון הקומוניסטי בברית המועצות החל להתרופף, נשלח ביוזמתו של הרב משה סולובייצ'יק מציריך למוסקבה, יחד עם הרב אלכסנדר אייזנשטט לבדיקת אפשרות להקמת הישיבה במקום. לאחר שהוקמה הישיבה, היום ישיבת "תורת חיים", נהג להגיע אליה פעמיים בשנה - בפסח ובסוכות - ולמסור בה שיעורים, שמשכו אליהם ציבור יהודי מעבר לתלמידי הישיבה.

בשנת 2000 הקים עם תלמידיו את ארגון "תולדות ישורון" העוסק בהקמת קהילות דתיות של עולים מרוסיה ובקירוב יוצאי ברית המועצות לתורת ישראל.

הגותו

עריכה

כצעיר יהודי שומר מצוות בסביבה, שאף לבסס את אמונתו על היגיון וגישה מדעית. בעודו בברית המועצות חיבר ספר המראה כיצד התגשמו נבואות הנביאים לאורך ההיסטוריה. לרעיון זה הוא התעורר בעקבות קריאת מאמרו של א. רקובסקי "דבר אלוקינו קיים לעולם", בכתב העת האסיף בשנת 1887, כפי שצוין בהקדמה לספר. בהגיעו לישראל הוא שחזר את הספר מהזיכרון והרחיבו. הספר יצא לאור בהוצאת "שמי"ר" ב-1984 בשם "Пламя не спалит тебя" - "ולהבה לא תבער בך". מאז יצא הספר במהדורות נוספות ותורגם לעברית (ה'תשס"ב - 2002).

בעקבות הרקע המתמטי שלו עסק בסוגיית "ספירת אותיותיה של התורה", והציע פתרונות לקשיים בסוגיה זו[1]. ב-1994 פרסם ספר ברוסית על בראשית ושמות בשם "שיחות על התורה" ("Беседы о Торе") ובסופו הקדיש כמה מאמרים לפלאי הבריאה. ב-2000 יצא גם החלק השני של הספר, על ויקרא, במדבר ודברים.

הוא ראה ביציאתו מברית המועצות ועלייתו למדינת העם היהודי וכן בהקמת ישיבת תורת חיים במוסקבה אחרי נפילת מסך הברזל, את ניצחון אמונתו בתורה. תחושת הסיפוק וההודיה להקב"ה התבטאה ברוב שיחותיו ושיעוריו.

בסוף חייו, רואיין על ידי כרמלה רייז במשך שנה. ראיונות אלה, שבהם גולל את מסכת חייו, היוו בסיס לספר ביוגרפי שיצא לאור ב-2004 בשם "Чтобы ты остался евреем" - (בתרגום מרוסית "להישאר יהודי") בהוצאת פלדהיים. הספר יצא באותה הוצאה גם בתרגום לעברית ולאנגלית וליידיש.

משפחתו ותלמידיו

עריכה

לרב זילבר ולאשתו נולדו שלוש בנות ובן. בנו, הרב בן-ציון חיים זילבר יו"ר ארגון תולדות ישורון, נשוי לבתו של הרב ברוך רוזנברג, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. בתו מלכה הייתה נשואה ליוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים עד לפטירתה. בתו חוה נשואה לרב אברהם קופרמן, ר"מ בישיבת מיר בירושלים.

בין תלמידיו הבולטים:

  • הרב מיכאל חן, ראש ישיבת "שבי גולה" בירושלים
  • הרב יעקב אוסטרוסקי, ראש ישיבת "שבי גולה"
  • הרב יגאל פולישצ'וק, מנהל מחלקת דוברי רוסית בישיבת הר"ן בירושלים
  • צבי ווסרמן, סופר ומתרגם לרוסית
  • הרב ישראל יהודה אלטשולר, מנכ"ל "מכון היכל ישראל"
  • אברהם כהן, מנכ"ל ארגון "תולדות ישורון"

ספריו

עריכה
  • "ולהבה לא תבער בך" על קיום הנבואות. רוסית 1984, עברית 2002.
  • "שיחות על התורה" 2000 (רוסית)
  • "להישאר יהודי", 2004 ברוסית, תשס"ו בעברית

משפחת ציוני

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "מוריה" (שנה כ"ב, גיליון א-ב (רנג-רנד), אלול התשנ"ח)