משה סולובייצ'יק (ציריך)

ראש ישיבת לוצרן בשווייץ

הרב יעקב משה מרדכי סולובייצ'יק (א' בתשרי ה'תרע"ה, 21 בספטמבר 1914י"ט באייר ה'תשנ"ה, 19 במאי 1995) היה ראש ישיבה בשווייץ.

משה סולובייצ'יק
רב משה סולובייצ'יק
רב משה סולובייצ'יק
לידה 21 בספטמבר 1914
א' בתשרי ה'תרע"ה
פטירה 19 במאי 1995 (בגיל 80)
י"ט באייר ה'תשנ"ה
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 במאי 1995 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות חרדית
תחומי עיסוק גמרא, הלכה, חינוך
תפקידים נוספים ראש ישיבה עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ישראל גרשון סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ברוך סולובייצ'יק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סולובייצ'יק נולד במינסק שבבלארוס לרב ישראל גרשון, בנו הבכור של הרב חיים מבריסק (בזמן בריחת היהודים מבריסק ומהמחוזות הסמוכים לגבול במלחמת העולם הראשונה). בצעירותו למד בישיבת תורת חסד בבריסק אצל הרב משה סוקולובסקי (בעל "אמרי משה") ואחר כך בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ אצל הרב ברוך בער ליבוביץ'. מחמת חיי הדחקות של משפחתו, נאלץ לצעוד לקמניץ רגלית. בשנת תרצ"ח (1938), נסע לשווייץ יחד עם בן דודו אריה לייב גליקסון, בעקבות ידידו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, במטרה להימנע מגיוס לצבא הפולני. הוא לא הצליח להשיג אשרת סטודנט, לאחר שהפולנים הבינו שמטרתו של הרב שטיינמן לחמוק מגיוס. לאחר שקיבל הזמנה לשמש כר"מ בישיבת עץ חיים במונטרה, ניאותו השלטונות לאשר לו את היציאה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר בשווייץ ולא חזר עוד לבריסק, בה נשארה משפחתו, שנכחדה בשואה. בימי המלחמה נאסר יחד עם הרב שטיינמן למשך שנה במחנה הסגר, שהקימה ממשלת שווייץ לאזרחים ופליטים זרים, ובמשך תקופה עבד במחנה עבודה.

אחרי המלחמה נסע לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה. בארץ התקרב מאוד לחזון איש, ועמד בקשר הדוק עם דודו הרב מבריסק, שהשתכן אז בירושלים. לאחר מכן,[דרוש מקור: מתי?] חזר לשווייץ ונישא לרבקה לבית נוימן מלוגאנו. לאחר נישואיו, בעידודם של גדולי התורה, וביוזמתם ובתמיכתם של וולף רוזנגרטן מציריך והרב שלום ארלנגר מלוצרן, הוקמה בלוגאנו ישיבה, והרב משה סולובייצ'יק הועמד בראשה. הישיבה נועדה לבחורים בני 15, כאשר תוכנית הלימודים כללה לימודי קודש בלבד. הקמת הישיבה הביאה לשינוי יסודי בגישתה של החברה החרדית בשווייץ כלפי חינוך הנוער, והחדירה לתוכו את האידיאל של ההשקעה בלימוד התורה.[דרוש מקור] מספר שנים לאחר מכן עברה הישיבה לעיר לוצרן. באותה תקופה, הוחבא בביתו הילד יוסל'ה שוחמכר שנחטף מידי הוריו בישראל והוברח לאירופה[1]. בעקבות חלקו בפרשה, נאסר עליו על ידי השלטונות להמשיך להתגורר בקנטון לוצרן[2], ובשנת תשכ"ב (1962) עבר הרב משה להתגורר בציריך, אך המשיך לעמוד בראשות הישיבה בלוצרן שנה נוספת, עד לבואו של הרב יצחק דב קופלמן מניו יורק, שהחליפו בתפקיד זה. כשהגיע לציריך היה מובטל לזמן מה, ועסק לפרנסתו במסחר[3].

פעילותו עריכה

בהיותו בציריך, סירב הרב סולובייצ'יק לקבלת תפקיד ציבורי רשמי, אך נהג למסור שיעורים קבועים בגמרא בעיון ולמתחילים, ובספר מנחת חינוך בשתי הקהילות החרדיות. בנוסף, מסר שיעור קבוע בשבתות בשעות אחר הצהריים, בבית הכנסת אגודת אחים, שיעור זה נחשב לשיעורו המרכזי בו השתתפו עשרות משתתפים, ועסק בספר משלי, פרקי אבות וספר התהילים. חלק משיעוריו בספר התהילים יצאו לאור לאחר מותו בשפה הגרמנית.

הרב משה סולובייצ'יק התפרסם כאחד ממנהיגי היהדות החרדית באירופה. וזכה להערכתם של הסטייפלר (שהכירו מלימודו בישיבת לומז'ה יחד עם בנו הרב חיים קניבסקי) והרבי מסאטמר ששהה איתו במחנה הסגר בשווייץ בימי המלחמה ובהמלצתו, ארגון "רב טוב", שפעל מטעם חסידות סאטמר ברחבי אירופה נהג להיוועץ תמיד ברב משה סולובייצ'יק.

ביוזמתו של הרב משה סולובייצ'יק, בשנת תשמ"ט (1989), עם התפרקות ברית המועצות, נשלחו למוסקבה, הרב אלכסנדר אייזנשטט והרב יצחק זילבר להקמת ישיבת תורת חיים במקום. בהמשך הקים הרב סולובייצ'יק בציריך ועד, במטרה לנהל ולתקצב את פעילות הישיבה.

הרב סולובייצ'יק עמל הרבה לתרץ את השגותיו של ה"חזון איש" על חידושי רבנו חיים הלוי (סבו) על הרמב"ם, ואף טען, שלא השאיר השגה אחת שאינה מתורצת [דרוש מקור]. חלק מכתביו פורסמו בכתבי-עת שונים, והיתר נשאר בידי בניו.

הרב סולובייצ'יק נפטר בי"ט באייר תשנ"ה (1995) ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

ילדיו עריכה

לרב סולובייצ'יק נולדו ארבעה בנים ובת. בהם:

משפחת סולובייצ'יק עריכה

עץ משפחת סולובייצ'יק 


הרב חיים בן יצחק רבי חיים מוולוז'ין
 
 
רקלה
 
רבי יוסף סולובייצ'יק
 
 
 
 
רבי יצחק זאב סולובייצ'יק
 
רבקה
 
 
 
 
ר' רפאל שפירא מוולוז'יןר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
בעל בית הלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי אליהו הלוי פיינשטייןליפשה שפירא
 
ר' חיים סולובייצ'יק
"ר' חיים מבריסק"
ר' שמחה סולובייצ'יק
אב"ד דמאהליב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק
 
ר' משה סולובייצ'יק מארצות הבריתר' יצחק זאב סולובייצ'יק
"הגרי"ז"
הבריסקר רב
ר' ישראל גרשון סולובייצ'יקר' יוסף דובער סולובייצ'יק
מספרינג ואלי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר סולובייצ'יקר' רפאל סולובייצ'יקליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין
 
הרב יחיאל מיכל פיינשטייןר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יקר' משולם דוד סולובייצ'יקר' משה סולובייצ'יק משווייץר' יצחק סולובייצ'יק
בעל רווחא שמעתתא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שולמית סולובייצ'יק מייזלמןר' ד"ר אהרן סולובייצ'יקר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק
"הגרי"ד"
הרב חיים פיינשטייןר' אברהם יהושע סולובייצ'יקר' יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני)ר' ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' משה מייזלמןפרופ' חיים סולובייצ'יקר' פרופ' יצחק אשר (איזידור) טברסקי
 
עטרה סולובייצ'יק טברסקיר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין
 
ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר' מאיר טברסקיר' משה טברסקיר' משה ליכטנשטייןר' מאיר ליכטנשטייןהרבנית אסתי רוזנברגר' יצחק ליכטנשטיין


קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ישראל א' גרובייס ואהרן קליגר, הנה יוסל'ה, משפחה, ט"ז בתשרי ה'תשפ"ב.
  2. ^ רפאל ברלזון, "למעלה מן הדמיון" – כתבה ליובל לישיבת לוצרן, מוסף שבת של יתד נאמן, חיי שרה תשס"ג, עמ' 19.
  3. ^ "והאיש משה" א, הוספות, עמ' כ ועמ' קפה