ירושלים (ספר)

ספר מאת משה מנדלסון

ירושלים: או על כוח דתי והיהדותגרמנית: Jerusalem, oder über religiöse Macht und Judentum) הוא ספר מאת משה מנדלסון, העוסק באמנה חברתית ובתיאוריה פוליטית ובעיקר בשאלת ההפרדה בין דת למדינה.

ירושלים: או על כוח דתי והיהדות
Jerusalem, oder über religiöse Macht und Judentum
מידע כללי
מאת משה מנדלסון
שפת המקור גרמנית
נושא יהדות, עידן הנאורות עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה פרידריך מאורר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הוצאה ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 1783
מספר עמודים 141 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת כרמל
תאריך 2022
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 990012043540205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
 
הספר בהוצאה מחודשת

ב-1781 פרסם כריסטיאן וילהלם פון דוהם את חיבורו "על תיקונם האזרחי של היהודים" (Über die bürgerliche Verbesserung der Juden) שכתב לבקשת משה מנדלסון. דוהם המליץ שגם כאשר יקבלו היהודים שוויון זכויות לא תישלל ממנהיגי הקהילות האפשרות להחרים ולנדות את בני קהילתם לפי הצורך. מנדלסון שלא הסכים עם גישה זו התייחס לדברים בהקדמה לספר "לתשועת ישראל" של מנשה בן ישראל שתרגם לגרמנית ב-1782. בהקדמה קרא מנדלסון לרבנים לוותר מרצונם על סמכות הכפייה הדתית. בתגובה להקדמה זו פרסם הסופר אוגוסט קראנץ באנונימיות חוברת שתקפה את דברי מנדלסון.[1] מנדלסון, שחשב בטעות שהחוברת נכתבה על ידי ידידו האוסטרי יוסף פון זוננפלס, פנה לכתוב תגובה מפורטת לדברים, ובמשך כשמונה חודשים – משלהי קיץ 1782 ועד ראשית אביב 1783 כתב את ספרו "ירושלים".[2]

תוכן

עריכה

ב"ירושלים", שנחשב לחשוב ביותר מפרי עטו, קרא משה מנדלסון לסובלנות דתית ולהכרה בזכויות היהודים. לשיטתו, אין זה מתפקידה של ההנהגה הדתית לכפות דעות והשקפות, אלא רק בתחום המצוות והמעשים. כנגד הטענות על החרמות שהוציאו הרבנים, קבע מנדלסון כי היהדות היא דת סובלנית יותר מן הנצרות, משום שאין היא מצווה על השקפות אלא רק על מצוות מעשיות; ושהיא מענישה רק על חטאים הפוגעים בקהילה, רק על מעשים ולא על דעות. ב"ירושלים" גם יצא מנדלסון במפורש כנגד ההתבוללות בנוצרים, או במונחי תקופתו "אחדות האמונות". הרעיון ליצור "דת טבעית" שתתאים לכל, דאיזם, היווה בעיניו כפיית אמונה בדרך אחרת, ועל כן נגד את הנאורות והסובלנות.

השפעה

עריכה

בתקופתן של מנדלסון, כתביו והשקפותיו לא השפיעו בצורה ניכרת על הזירה הפנים-יהודית ולא עמדו במוקד הפעילות של תנועת ההשכלה. רוב כתביו, למעט הביאור, נכתבו בגרמנית ובוודאי שלא היו מוכרים למשכילים במזרח אירופה. "ירושלים" בניגוד למעמדו המאוחר אף לא הפך לספר היסוד של הנאורוּת היהודית וזכה לתרגום מלא ראשון לעברית רק במחצית השנייה של המאה ה-19 כשמונים שנה אחרי מותו של מנדלסון.

הוצאות לאור

עריכה
 
"תולדות הרמבמ"ן" – הביוגרפיה של מנדלסון שחיבר יצחק אייכל ובתוכה קיצור של הספר "ירושלים", ברלין תקמ"ט-1788

בגרמנית

עריכה

בעברית

עריכה

באנגלית

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Das Forschen nach Licht und Recht in einem Schreiben an Herrn Moses Mendelssohn auf Veranlassung seiner merkwürdigen Vorrede zu Manasseh Ben Israel (החיפוש אחר האור והצדק מכתב למר משה מנדלסון לרגל הקדמתו המוזרה למנשה בן ישראל) ברלין 1782. עותק דיגיטלי
  2. ^ זאב לוי, "היהודי הנסבל" שהיה לנביא הנאורות בגרמניה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2005