ירושלים (ספר)
ירושלים: או על כוח דתי והיהדות (בגרמנית: Jerusalem, oder über religiöse Macht und Judentum) הוא ספר מאת משה מנדלסון, העוסק באמנה חברתית ובתיאוריה פוליטית ובעיקר בשאלת ההפרדה בין דת למדינה.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | משה מנדלסון |
| שפת המקור | גרמנית |
| נושא |
יהדות, עידן הנאורות  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
פרידריך מאורר |
| מקום הוצאה |
ברלין |
| תאריך הוצאה | 1783 |
| מספר עמודים |
141 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת כרמל |
| תאריך | 2022 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990012043540205171 |
  | |
רקע
עריכה
ב-1781 פרסם כריסטיאן וילהלם פון דוהם את חיבורו "על תיקונם האזרחי של היהודים" (Über die bürgerliche Verbesserung der Juden) שכתב לבקשת משה מנדלסון. דוהם המליץ שגם כאשר יקבלו היהודים שוויון זכויות לא תישלל ממנהיגי הקהילות האפשרות להחרים ולנדות את בני קהילתם לפי הצורך. מנדלסון שלא הסכים עם גישה זו התייחס לדברים בהקדמה לספר "לתשועת ישראל" של מנשה בן ישראל שתרגם לגרמנית ב-1782. בהקדמה קרא מנדלסון לרבנים לוותר מרצונם על סמכות הכפייה הדתית. בתגובה להקדמה זו פרסם הסופר אוגוסט קראנץ באנונימיות חוברת שתקפה את דברי מנדלסון.[1] מנדלסון, שחשב בטעות שהחוברת נכתבה על ידי ידידו האוסטרי יוסף פון זוננפלס, פנה לכתוב תגובה מפורטת לדברים, ובמשך כשמונה חודשים – משלהי קיץ 1782 ועד ראשית אביב 1783 כתב את ספרו "ירושלים".[2]
תוכן
עריכהב"ירושלים", שנחשב לחשוב ביותר מפרי עטו, קרא משה מנדלסון לסובלנות דתית ולהכרה בזכויות היהודים. לשיטתו, אין זה מתפקידה של ההנהגה הדתית לכפות דעות והשקפות, אלא רק בתחום המצוות והמעשים. כנגד הטענות על החרמות שהוציאו הרבנים, קבע מנדלסון כי היהדות היא דת סובלנית יותר מן הנצרות, משום שאין היא מצווה על השקפות אלא רק על מצוות מעשיות; ושהיא מענישה רק על חטאים הפוגעים בקהילה, רק על מעשים ולא על דעות. ב"ירושלים" גם יצא מנדלסון במפורש כנגד ההתבוללות בנוצרים, או במונחי תקופתו "אחדות האמונות". הרעיון ליצור "דת טבעית" שתתאים לכל, דאיזם, היווה בעיניו כפיית אמונה בדרך אחרת, ועל כן נגד את הנאורות והסובלנות.
השפעה
עריכהבתקופתן של מנדלסון, כתביו והשקפותיו לא השפיעו בצורה ניכרת על הזירה הפנים-יהודית ולא עמדו במוקד הפעילות של תנועת ההשכלה. רוב כתביו, למעט הביאור, נכתבו בגרמנית ובוודאי שלא היו מוכרים למשכילים במזרח אירופה. "ירושלים" בניגוד למעמדו המאוחר אף לא הפך לספר היסוד של הנאורוּת היהודית וזכה לתרגום מלא ראשון לעברית רק במחצית השנייה של המאה ה-19 כשמונים שנה אחרי מותו של מנדלסון.
הוצאות לאור
עריכה
בגרמנית
עריכהבעברית
עריכה- יצחק אייכל, תולדות רבנו החכם משה בן מנחם, ברלין תקמ"ט (1789). (קיצור של הספר ירושלים מופיע בעמודים מד-צח)
- ירושלים, שחבר בלשון אשכנזית... משה בן מנחם מדעסויא, ונעתק ללשון עברית על ידי אברהם דוב בער גאטטלאבער, תרגם: אברהם בר גוטלובר, זיטאמיר תרכ“ז (1867). (קריאת הספר בתצוגה מלאה באתר "גוגל ספרים"
) - ירושלים מאת רבי משה בן מנחם, נעתק משפת אשכנז על ידי שוחר טוב לישראל, תרגם: צבי הירש גרינבוים, וינה תרל"ו (1876).
- ירושלים, כתבים על היהדות, תרגם: שלמה הרברג, מבוא: נתן רוטנשטרייך, הוצאת לגבולם, רמת גן תש"ז (1947) ו-1977.
- ירושלים: או על כוח דתי והיהדות, תרגם: יפתח הלרמן כרמל, מבוא: פיני איפרגן, הוצאת כרמל, ירושלים תשפ"ב (2022).
באנגלית
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אלי שיינפלד, האפולוגיה של מנדלסון: הולדת הפילוסופיה היהודית המודרנית, הוצאת כרמל, 2019
- אליעזר שביד, תולדות פילוסופיית הדת היהודית בזמן החדש, כרך ראשון, עמודים 64 - 82, הוצאת עם עובד, 2001
קישורים חיצוניים
עריכה
שמואל פיינר, 'ירושלים' - הדרך אל האושר האזרחי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
ערב לכבוד ספרו של משה מנדלסון ירושלים: או על כח דתי והיהדות, סרטון בערוץ "מכון ליאו בק ירושלים - Leo Baeck Institute Jerusalem", באתר יוטיוב (אורך: 01:32:20)- "ירושלים" של מנדלסון ותחילת המאבק בכפייה הדתית, סרטון בערוץ "TAUVOD", באתר יוטיוב (אורך: 01:09:27) (טעות בשם הסרטון ביוטיוב)
הערות שוליים
עריכה- ^ Das Forschen nach Licht und Recht in einem Schreiben an Herrn Moses Mendelssohn auf Veranlassung seiner merkwürdigen Vorrede zu Manasseh Ben Israel (החיפוש אחר האור והצדק מכתב למר משה מנדלסון לרגל הקדמתו המוזרה למנשה בן ישראל) ברלין 1782. עותק דיגיטלי
- ^ זאב לוי, "היהודי הנסבל" שהיה לנביא הנאורות בגרמניה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2005