נתן רוטנשטרייך

פרופסור לפילוסופיה ורקטור האוניברסיטה העברית
המונח "נתן אפרתי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו נתן אפרתי (פירושונים).

נתן רוטנשטרייך (31 במרץ 191411 באוקטובר 1993) היה פרופסור לפילוסופיה ורקטור של האוניברסיטה העברית. ממקימי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תשכ"ג (1963).

נתן רוטנשטרייך
לידה 31 במרץ 1914
סמביר, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 באוקטובר 1993 (בגיל 79)
ירושלים, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה, פוליטיקה, תרגום לעברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בלשן, סופר, פוליטיקאי, מתרגם, פילוסוף, מרצה באוניברסיטה, פובליציסט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה האוסטרו-הונגרית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ישראל (1963)
פרס ביאליק
פרס טשרניחובסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רוטנשטרייך נולד בעיירה סאמבור שבגליציה. אביו, אפרים פישל רוטנשטרייך, היה מנהיג מוכר בתנועה הציונית בפולין וכיהן כציר ציוני בפרלמנט הפולני, עד עלייתו לארץ ב-1932. לאחר עלייתו היה חבר הנהלת הסוכנות היהודית ויזם מפעלים כלכליים.

בנעוריו הצטרף לתנועת הנוער הציונית- חלוצית "גורדוניה". חברי התנועה היו מחויבים להגשמה: עלייה ארצה והצטרפות להתיישבות הקיבוצית, אולם הנהגת התנועה החליטה לאפשר לו ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. עם עלייתו בשנת 1932, בגיל 18, החל את לימודיו, ובחופשותיו עבד בחקלאות בקיבוץ חולדה.

בשנת 1938 קיבל תואר דוקטור[1]. הוא השתלם באוניברסיטת שיקגו והצטרף לסגל החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית ב-1950. בשנים 1958–1962 כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח ובשנים 1965–1969 כרקטור האוניברסיטה.

נמנה עם מקימי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובעת פטירתו היה סגן הנשיא שלה. היה בין הפעילים בהקמת הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, והיה היו"ר הראשון שלה.

פרסם 80 ספרים ויותר מאלף מאמרים בשפות שונות. בנוסף הרבה לכתוב מאמרים בעיתונות היומית ולהשתתף בשיח הציבורי.

היה מיוזמי ומנסחי מכתב בקשת החנינה עבור אדולף אייכמן, יחד עימו חתמו על המכתב הפרופסורים מרטין בובר, הוגו ברגמן, עקיבא ארנסט סימון ואחרים.[2]

אחיו היה עורך הדין יהושע רוטנשטרייך.

ארכיונו האישי מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית.[3]

פרסים עריכה

הנצחה עריכה

הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה ייסדה מפעל מְלַגות לדוקטורנטים מצטיינים במדעי הרוח בכל האוניברסיטאות בארץ הנושא את שמו[4][5]. בירושלים ישנה כיכר על שמו ליד תיאטרון ירושלים, בבאר שבע ישנו רחוב על שמו לציון תרומתו לביסוסה של אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. כמו כן ספריית המכון הטכנולוגי בחולון נקראת על שמו.

ספריו עריכה

  • בין הנחות יסוד למציאות: עיונים בציונות ובמדינת ישראל. תל אביב: עם עובד, תשנ"א, 1991.
  • המחשבה היהודית בעת החדשה. תל אביב: עם עובד, תשמ"ז, 1987.
  • עיונים בדיוקן של עצמנו: סוגיות ותגובות. תל -אביב: עם עובד, תשמ"ד, 1984.
  • מעשה - טכניקה וטכנולוגיה. חיפה: הטכניון, תשמ"ג.
  • ביטויי הזדהות לאומית בקיבוץ היהודי שבארצות הברית. ירושלים: ספרית שזר, המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית, תשמ"ב, 1982.
  • עיונים באורחות הזמן והחברה הישראלית. תל אביב, עם עובד, תש"ם, 1980.
  • בין עקרונות לניווט: על מחשבתו החברתית של פנחס לבון. תל אביב: עם עובד, תשל"ט, 1979.
  • עיונים במחשבה היהודית בזמן הזה. תל אביב: עם עובד, תשל"ח, 1978.
  • עיונים בציונות בזמן הזה. ירושלים: הספרייה הציונית, תשל"ח.
  • אחריותה של מדינת ישראל לתפוצות/ נתן רוטנשטרייך, ש"ד אברמוב, יהודה באואר. ירושלים: ספריית שזר, המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית, תשל"ח.
  • מדינת ישראל וגולת ישראל בזמן הזה. ירושלים: ספרית שזר, המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל"ה, 1975.
  • זמן ומשמעות: על קיום האדם ומידותיו; בשלושה שערים. מרחביה: ספרית פועלים: הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשל"ד, 1974.
  • על חידוש הרעיון הציוני. ירושלים: דפוס רונלד, תשל"ב.
  • על הקיום היהודי בזמן הזה. תל אביב: ספרית פועלים, תשל"ב, 1972.
  • על תחומה של הפילוסופיה. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשכ"ט, 1969.
  • עיון ומעשה: על התייחסויותיו של האדם ליקום. ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ט, 1969.
  • גלות ישראל במחשבה היהודית של ארצות הברית. ירושלים: המכון ליהדות בת זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשכ"ז, 1966.
  • המחשבה היהודית בעת החדשה. תל אביב: עם עובד, 1966.
  • הרוח והאדם: דיון במעמדו של האדם ביקום. ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ו, 1965.
  • בין עם למדינתו. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, תשכ"ו, 1965.
  • סוגיות בחינוך: בשני שערים. ירושלים: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ומשרד החינוך והתרבות, תשכ"ד.
  • על גלגוליו של המושג התנכרות. ירושלים: מאגנס, תשכ"ד.
  • עוצמה ודמותה: מסה בפילוסופיה חברתית ומדינית. ירושלים, מוסד ביאליק, תשכ"ג, 1963.
  • חינוך ופוליטיקה. ירושלים: המחלקה לעליית ילדים ונוער- מדור להדרכה, תשכ"ג.
  • סוגיות בפילוסופיה. תל אביב: דביר, תשכ"ב.
  • תרבות והומאניזם. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשכ"ב, 1961.
  • הרוח והאדם: דיון במעמדו של האדם ביקום. ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ך, 1959.
  • היהדות וזכויות היהודים: פרק בפולמוס האמנציפציה. תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשי"ט, 1959.
  • אמות מידה: ארבעה שערים בענייני חברה, מדיניות וחינוך. תל אביב: עם עובד, תשי"ח, 1958.
  • הזעם הלא קדוש: על טוינבי, היהדות והיהודים. ירושלים: הספרייה הציונית, תשי"ז.
  • על אחד העם: במלאת מאה שנה להולדתו. ירושלים: המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדורה ההדרכה, עיונים למדריך ולמורה; חוברת 24, תשט"ז.
  • בין עבר להווה: דרכי ההכרה ההיסטורית. ירושלים: מוסד ביאליק, תשט"ו, 1955.
  • על "גילוי וכיסוי בלשון: לח.נ. ביאליק. מהדורה שנייה; ירושלים: המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור הדרכה, עיונים למדריך ולמורה, חוברת 2, תשט"ו.
  • על התמורה: פרקים בשאלת העם והמדינה. תל אביב: עם עובד, תשי"ג.
  • חינוך ופוליטיקה. ירושלים: המחלקה לעלית ילדים ונוער, תשי"ב.
  • יסודות הפילוסופיה של מרכס: בעקבות ההנחות על פויארבך. תל אביב: מחברות לספרות, תשי"ב.
  • על הסמינריון למדריכים. ירושלים: המחלקה לעליית הנוער, 1946.
  • ההסתדרות הציונית העולמית: מהותה ומבנה/ מאת נתן אפרתי (=נתן רוטנשטרייך). ירושלים: הוצאת ראובן מס, תש"ד.
  • האומה בתורתו של א.ד. גורדון. ירושלים: המחלקה לענייני נוער של הנהלת ההסתדרות הציונית ובהשתתפות קרן היסוד, ר. מס, תש"ב.
  • על השיטה: מחקר במבנה המחשבה. ירושלים: ראובן מס, תש"ב, 1942.
  • מחלט והתרחשות במשנתו של רנ"ק. תל אביב: תש"א.
  • תפישתו ההיסטורית של רבי נחמן קרוכמל. ירושלים: תש"א.
  • בעיית העצם בפילוסופיה מקנט עד הגל. ירושלים: ראובן מס, 1939.
  • בעיית בקרת כח המשפט: וספקנותו של שלמה מימון. ירושלים: תרצ"ט.
  • שתי תקופות בפילוסופיה של פיכטה. ירושלים: תרצ"ח.
  • הריאליזמוס הויטאלי. ירושלים: דפוס ארץ ישראל, תרצ"ז.

בעריכתו עריכה

תרגום לעברית עריכה

  • הדת בגבולות התבונה בלבד/עמנואל קאנט:תרגם והוסיף מבוא והערות נתן רוטנשטרייך. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ו, 1985.
  • לשלום הנצחי: שרטוט פילוסופי/ עמנואל קאנט. תרגמו, הוסיפו מבוא והערות: שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך. ירושלים: מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל"ו, 1976.
  • ביקורת כוח השיפוט/ עמנואל קאנט; תרגמו והוסיפו מבוא והערות שמואל הוגו ברגמן, נתן רוטנשטרייך. ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ט.
  • ביקורת התבונה המעשית/ עמנואל קאנט; תרגמו והוסיפו מבוא והערות שמואל הוגו ברגמן, נתו רוטנשטרייך. ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ג.
  • ביקורת התבונה הטהורה/ עמנואל קאנט. תרגמו והוסיפו מבוא ונספחים שמואל הוגו ברגמן, נתן רוטנשטרייך; העריכה הסגנונית: פרופ' דב סדן. ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ו.
  • מסה על הפילוסופיה הטרנסצנדנטלית/ שלמה מימון; מתורגם וערוך בידי שמואל הוגו ברגמן ונתן רוטנשטרייך. ירושלים: חברה להוצאת ספרים על-יד האוניברסיטה העברית, תש"א, 1941.

ביבליוגרפיה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה