פתיחת התפריט הראשי

ערוץ 9

ערוץ טלוויזיה ישראלי
(הופנה מהדף ישראל פלוס)

ערוץ 9רוסית: 9 Канал Израиль; בעבר נקרא "ישראל פלוס" - Израиль Плюс) הוא ערוץ טלוויזיה ישראלי בשפה הרוסית. הערוץ משודר באפיק 9 בשידורי הלווין והכבלים מ-2002 ובנוסף גם בסלקום tv ובפרטנר tv. בעבר שודר גם בעידן+[1].

ערוץ 9
Arutz 9 Logo.png
פרטי הערוץ
מדינה ישראלישראל  ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה 12 בנובמבר 2002
שפה רוסית, עברית
משרד ראשי קריית התקשורת נווה אילן
אזור קליטה המזרח התיכון, ארצות הברית, רוסיה
פורמט תמונה 576i (SDTV)
1080i (HDTV)
הצפנה וידאוגרד, שידור חופשי
זמינות
חבילה HOT • ‏yesסלקום tv • ‏STINGTV • ‏NEXT TVרמי לוי TV
HOT אפיק 9
yes אפיק 9
סלקום tv ערוץ 9
http://9tv.co.il/

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

הרקע להקמת הערוץעריכה

באוגוסט 1997 אישרה הממשלה את דו"ח ועדת יוסי פלד, שהוקמה להכנת הצעה להרחבת מערך שידורי הטלוויזיה והרדיו לציבור וארגונו מחדש. הדו"ח המליץ לאמץ מדיניות חדשה ליצירת שוק חופשי של תקשורת אלקטרונית, אשר תושתת על העיקרון של "שמיים פתוחים" לכל. הוועדה המליצה על מתן רשיונות לשידורי לוויין ישירים לבית הצרכן (טלוויזיה מלוויינים - YES), הקמת ערוץ מסחרי נוסף (בהמשך ערוץ 10) והקמת חמישה או שישה ערוצים ייעודיים – בשפה הערבית, לדוברי רוסית ואמהרית, למורשת ישראל, ערוץ של מוסיקה ישראלית, ערוץ חדשות ומידע, שימומנו כולם מפרסומת מסחרית[2].

בשנת 1998 פרסם משרד התקשורת, באמצעות המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, את המכרז למיון מוקדם להקמת חמישה ערוצים ייעודיים שמימונם מפרסומות ומטרתם לפנות לפלחי אוכלוסייה מסוימים ולא לכלל האוכלוסייה כמו בערוצי הברודקאסט[3]. ההחלטה כללה הקמה של ערוץ בערבית (הלא TV), ערוץ חדשות, ערוץ ברוסית, ערוץ מוזיקה (ערוץ 24) וערוץ מורשת[4]. אך לאחר פרסום המכרז למיון המוקדם, פרסום מכרז פרטני לערוץ התעכב במשך מספר שנים[5].

המכרזעריכה

המכרז לערוץ פורסם בינואר 2001, ובסוף חודש מאי 2001 נתקבלו הצעות משתי קבוצות. ב-12 בספטמבר 2001 בחרה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין את הקבוצה הזוכה: "וש טלקאנל", בבעלות חברת אפריקה ישראל להשקעות (40%), מרלז (20%), JCS ,(19.5%) IGB ואולפני אלרום (8.25%), מגה טי.וי (5.75%), העובדים הבכירים בערוץ (5.5%) ומפל תקשורת (1%). בעת הקמתו יו"ר הערוץ היה פיני כהן, מנכ"ל אפריקה-ישראל, מנכ"לית הערוץ הייתה יוליה שמאלוב-ברקוביץ'[6].

עלייה לשידורעריכה

בנובמבר 2001 הודיעה קבוצת "וש טלקאנל" כי הערוץ יכל לשדר במאי 2002 תחת השם "ישראל פלוס". וכי לפי כללי הרשיון הוא ישודר בכבלים ובלוויין, ימומן באמצעות פרסומות (12 דקות בשעה) ומכירת תכנים. וישדר לפחות 12 שעות ביום בשנתיים הראשונות ו-16 שעות לאחר מכן[7]. הערוץ החל לשדר לבסוף בנובמבר 2002, והוקצע לו אפיק 9[8]. בנובמבר 2003 עתר הערוץ לבג"ץ נגד "המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין" בגין אי אכיפה מספקת נגד פרסומות ישראליות המשודרות בערוצים הרוסיים הזרים הנקלטים בישראל, כגון RTVi ו-ORT. בעתירה נגדית שהגיש לבג"ץ ערוץ RTVi, ביקש כי המועצה תסיר את המגבלות להיקף הפרסומות הישראליות המשודרות בו, אשר עמדו על 25% מכלל הפרסומות[9].

בפברואר 2004, פרשה המנכ"לית יוליה שמאלוב ברקוביץ, על רקע ההפסדי הערוץ, שיעורי הצפייה וההכנסות שהיו נמוכים מהתחזיות. כמו כן, רכש בעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב, ישירות את השליטה בערוץ (ולא דרך אפריקה ישראל)[10]. ראלי קוברסקי החליף את שמאלוב ברקוביץ בתפקיד המנכ"ל[11], הופסקו תוכניות שפנו לקהל דובר עברית, הערוץ עבר הליך של מיתוג מחדש ושמו שונה מ"ישראל פלוס" ל"ערוץ 9", כמספר אפיק השידור שלו. כמו כן ביקש מהמועצה לשידורי כבלים ולוויין לקבל אישור להפחית כשליש ממחויבויותיו הכספיות להשקעה בהפקות מקור[12]. קוברסקי פרש מניהול הערוץ בתום חוזה של שנתיים בסוף 2005, לאחר שהפסדיו הצבורים הגיעו ליותר מ-100 מיליון שקל[13].

ב-2005, החל הערוץ לשדר גם בארצות הברית ובאוסטרליה, באמצעות חבילות אמריקאיות לטלוויזיה רב-ערוצית. גרסת הערוץ בארצות הברית מכונה "Israel Plus"[14]. ובינואר 2007 השיק את שידוריו ברוסיה וחבר המדינות[15].

בעשור השני של המאה ה-21עריכה

ביולי 2010, אישרה הכנסת לערוץ פטור מתשלום דמי מעבר לחברות הכבלים והלוויין. הצעת החוק נחקקה תוך 4 חודשים בהליך מזורז, בוועדה שהוקמה כדי לדון בעניין. ועדה משותפת לוועדות הכלכלה והקליטה שהוקמה, בה למעט היו"ר, ח"כ אופיר אקוניס, יתר חבריה היו יוצאי ברה"מ לשעבר, ובהם כמה מיוזמי החוק: רוברט אילטוב, זאב אלקין, מרינה סולודקין, ליה שמטוב, פאינה קירשנבאום, רוברט טיבייב ואברהם מיכאלי[16]. ח"כ אחמד טיבי, שלא זכה להימנות עם חברי הוועדה, התלונן על הרכבה[17]. החוק גם הכניס את ערוץ 9 לחבילת ערוצי החינם של עידן+ בשידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי, בהם לא נכלל בעת השקת השירות.

באפריל 2011 נקבע שיא הרייטינג של כל הזמנים בערוץ זה (10.5%), בעת שידור משחק גמר גביע המלך הספרדי. בחודש מאי 2011 הוארך זיכיון הערוץ בשש שנים נוספות. במחקר שנערך עבור לשכת הפרסום הממשלתית לצורך הארכת הזיכיון, נמצא כי ערוץ 9 הוא הערוץ הנצפה ביותר בקרב אוכלוסיית עולי חבר העמים, עם 51% אחוזי צפיה, ולכן בפער ניכר על פני יתר הערוצים דוברי הרוסית הנקלטים בשידורי הכבלים והלוויין.[18]

עד סוף 2011 צבר הערוץ הפסדים בסכום כולל של 168 מיליון שקל.

במאי 2013 נרכשה השליטה בערוץ, תמורת 6 מיליון שקל, על ידי איש העסקים הישראלי-רוסי אלכסנדר לוין[19]. במרץ 2014, אולפני הערוץ הועתקו למודיעין והערוץ עבר שינוי גרפי נוסף - עם לוגו חדש ואתר אינטרנט משופר. מתחם האולפנים החדש שנבנה כלל חמישה אולפנים: אולפן בגודל 1,000 מטר, אולפן נוסף בגודל 300 מטר, אולפן נוסף בגודל 200 מטר ושני אולפנים בגודל 50 מטר[20]. ב-2016 עבר הערוץ הליכי ההתייעלות והוחלט לא להחזיק באולפנים ובמשרדים על שטח גדול. תאגיד השידור הישראלי שכר את המתחם לשנתיים, עד לסיום הקמת המבנה החדש שלו בירושלים, והערוץ עבר לשדר מאולפנים בקריית התקשורת נווה אילן[21]. הדבר הוביל לביקורת קשה ועתירה לבג"ץ מצד עיריית ירושלים ופוליטיקאים, על כך שהשידור הציבורי יוצא מגבולות ירושלים, בניגוד לחוק התאגיד. ערוץ 9 מצידו טען בבג"ץ כי הפסיד 40 מיליון שקל בשנת 2014 ומהלך הכרחי לקיומו[22].

במהלך 2017 על פי פרסומים בתקשורת הוגשו מספר תביעות כנגד הערוץ בגין הפרת זכויות יוצרים של צלמים ישראלים

התכניםעריכה

הערוץ מיועד לעולים וישראלים ותיקים כאחד. רוב התוכניות דוברות הרוסית בו מלוות בכתוביות בעברית. הערוץ משדר מהדורות חדשות, מגזין אקטואליה, שעשועונים, תוכניות אירוח ובידור, תוכניות דת ומסורת, סדרות דרמה, פעולה וקומדיה, סרטי קולנוע ועוד. בעבר שידר הערוץ תוכניות יחסי ציבור לבעלי המניות שלו ( חברת אפריקה ישראל ולב לבייב). באוגוסט 2004 שידר מופע לציון חגיגות 70 שנה לקבוצת אפריקה ישראל. במופע, בהנחיית דן שילון, שודרו נאומים של לבייב ושל שר האוצר בנימין נתניהו, ששיבח את תרומתו של לבייב לכלכלה הישראלית. האירוע כלל גם סרטוני פרסומת לפרויקטים בתחום הנדל"ן שבבעלות אפריקה ישראל. בספטמבר 2005, הופיע לבייב בערוץ, בשעה שמונה בערב, בראיון ארוך שהתמקד בהשקת השידורים של הערוץ בארצות הברית[13].

בחודש יוני 2014 החל לשדר הערוץ בפורמט HDTV ללקוחות חברת הכבלים HOT.

חדשות הערוץעריכה

חדשות ערוץ 9 הופקו עד שנת 2009 בידי חברת החדשות של הערוץ השני, לכן התכנים של שתי חברות החדשות בשני הערוצים היו דומים ואף זהים. בשנת 2009 החליטו בערוץ להקים חברת חדשות עצמאית לאחר סוף ההסכם בינם לבין חדשות 2.

שידורי ספורטעריכה

בשנת 2003 שידרה את משחקי קבוצת הכדורסל עירוני נהריה ביורוליג[23].

בשנת 2011 החלה לשדר משחקי כדורגל במסגרת שיתוף פעולה עם צ'רלטון, בין המשחקים ששודרו: ברצלונה נגד ריאל מדריד בסופרקאפ הספרדי (2011), גמר הליגה האירופית 2011 בין פורטו לספורטינג בראגה, משחק הגומלין בפלייאוף מוקדמות הליגה האירופית בין פנאתינייקוס למכבי תל אביב (2012) ומשחקי הישראליות בליגה האירופית 2012. בנוסף שודרו גם משחקי יורו 2012.

צוות הערוץעריכה

המנחים הבולטים:

  • דמיטרי דובוב
  • מיכאל רבינוביץ'
  • אליה סודאקובה
  • ולדימיר רב-ציון
  • נטשה גורוביץ'
  • יבגניה ארנסט

עיתונאים בולטים:

  • יאנה בריקסמן
  • אנה ראיבה
  • אנדריי קוז'ינוב
  • סרגיי גרנקין
  • בוריס שטרן
  • לודמילה זוזובסקאיה

מנחי ועיתונאי עבר בערוץ:

תוכניות הערוץעריכה

  • "יום" - תוכנית החדשות של הערוץ, משודרת במבזקים מספר פעמים ביום, המהדורה המרכזית משודרת בשעה 20:00.
  • "גיבור היום" - תוכנית אולפן פתוח יומית, שבמרכזה ראיון עם אישיות מרכזית שמארחת באולפן.
  • "מלחמה ושלום" - תוכנית אקטואליה שבועית המשודרת בערבי שישי.
  • "משבת לשבת" - תוכנית אקטואליה שבועית המשודרת במוצאי השבת.
  • "האנגר 9" - תוכנית מוזיקה יומית וראיונות עם מוזיקאים.

תוכניות עבר בערוץ:

  • "אקונומיקה" - תוכנית חדשות וראיונות בעברית בהנחיית יעקב אילון.

סמלילים לאורך השניםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מירב קריסטל, ערוץ 9 יצא במפתיע מ"עידן פלוס", ynet, ‏18-05-2017
  2. ^ אביבה קרול, ‏הממשלה אישרה את דו"ח פלד לפתיחה הדרגתית של ענף התקשורת המשודרת, באתר גלובס, 11 באוגוסט 1997
  3. ^ ערוץ בשפה האמהרית לא נכלל לבסוף במכרז
  4. ^ אפי לנדאו, ‏משרד התקשורת פרסם מכרז למיון מוקדם להקמת ערוצים יעודיים, באתר גלובס, 1 בדצמבר 1998
  5. ^ אביבה קרול, ‏שובם של הערוצים הייעודיים, באתר גלובס, 31 ביולי 2000
  6. ^ רישיון הפעלת ערוץ הטלוויזיה ברוסית הוענק לוואש טלקנאל, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2001
  7. ^ אביבה קרול, ‏הערוץ הרוסי "ישראל " יעלה לאוויר במאי 2002, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2001
  8. ^ אביבה קרול, ‏הערוץ הייעודי ברוסית ישודר באפיק מס' 9 בכבלים, באתר גלובס, 31 ביולי 2002
  9. ^ רוני קורן-דינר, ערוץ "ישראל פלוס" עתר לבג"ץ נגד מועצת הכבלים בגין אי אכיפה מספקת נגד פרסומות ישראליות בערוצים הרוסיים, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2003
  10. ^ רוני קורן-דינר, מנכ"לית ישראל פלוס פרשה על רקע ההפסד הגדל, באתר הארץ, 18 בפברואר 2004
  11. ^ אביבה קרול‏, ‏למרות ההפסדים, מנכ"ל ישראל פלוס צופה הכפלת חלקו בעוגת הטלוויזיה המסחרית, באתר גלובס, 29 במרץ 2003
  12. ^ ישראל פלוס מבקש להפחית שליש מחובות ההפקה שלו, באתר TheMarker‏, 15 ביולי 2004
  13. ^ 13.0 13.1 בועז גריילסמר, ראלי קוברסקי, המנכ"ל הפורש של ערוץ 9: "בעלי המניות בערוץ הפסידו יותר מ-100 מיליון שקל", באתר TheMarker‏, 22 בדצמבר 2005
  14. ^ שת"פ לערוץ 9 וקווי זהב 012 בארה"ב, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2005
  15. ^ יעל גאוני‏, ‏ערוץ 9 שולח זרועות לרוסיה ולחבר העמים - השיק את שידורי "ישראל פלוס", באתר גלובס, 2 בינואר 2007
  16. ^ צבי זרחיה, אופיר בר-זהר, פטור בשווי מיליונים לערוץ 9 - הצעת חוק תקינה או אפלייה לטובת לב לבייב?, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2010
  17. ^   אחמד טיבי על חברי הוועדה המשותפת כלכלה וקליטה, נאום במליאת הכנסת באתר יוטיוב
  18. ^ אמילי גרינצווייג‏, רישיון ערוץ 9 הוארך בשש שנים, באתר וואלה! NEWS‏, 9 ביוני 2011
  19. ^ לי-אור אברבך, ‏מי אתה אלכסנדר לוין, בעלי ערוץ 9 שמתעניין ברכישת ערוץ 10?, באתר גלובס, 14 בפברואר 2014
  20. ^ נתי טוקר, הבעלים החדש של ערוץ 9 יקים מתחם אולפנים ענק במודיעין, באתר TheMarker‏, 6 במאי 2013
  21. ^ אלכסנדר כץ, האירוויזיון מסתמן: ערוץ 9 יעבור ממתחם מודיעין - לאולפני נווה אילן ליד ירושלים, באתר אייס, 7 ביוני 2016
  22. ^ נתי טוקר, ערוץ 9 לבג"ץ: הפסדנו 40 מיליון שקל ואנחנו בסכנה קיומית, באתר TheMarker‏, 10 ביולי 2016
  23. ^ אביבה קרול, ‏ישראל פלוס ישדר משחקי עירוני נהריה ביורוליג, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2003