ישראל מסטולין
רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער[1]; י' בכסלו ה'תרכ"ט – ב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.
 | |||
| לידה |
24 בנובמבר 1868 י' בכסלו ה'תרכ"ט סטולין, האימפריה הרוסית | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
אוקטובר 1921 (בגיל 52) ב' בתשרי ה'תרפ"ב באד נויהיים, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  | ||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי הישן בפרנקפורט | ||
| תקופת הפעילות |
? – אוקטובר 1921 | ||
| צאצאים |
יוחנן פרלוב | ||
| |||
  | |||
ביוגרפיה
עריכהרבי ישראל נולד בסטולין לרבי אשר מסטולין השני (האדמו"ר הצעיר) ולשרה דבורה בתו של רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. מקובל כי לאחר לידתו אמר הבית אהרן לבנו רבי אשר כי "את הילד הזה לא יראוהו ללמוד הרבה (כסבו), ולא יראו אותו להתעסק הרבה במקוואות (כאביו), ואף על פי כן יהיה גדול משנינו"[2]. כך גם מקובל כי הבית אהרן אמר עליו שהוא נשמת רש"י, ונשמה כזאת אינה יורדת לעולם הזה אלא אחת לחמש מאות שנה[3]. הרב ברוך מנדלבוים, "הרב מטורוב", פרסם איגרת גלויה לחסידי קרלין ובה כתב כי בנשמתו של רבי ישראל מקנן ניצוץ של משיח בן דוד.
לאחר פטירת אביו בט"ו באב ה'תרל"ג, הייתה החסידות במשבר. רבי ישראל היה אז בן ארבע וחצי בלבד. למרות גילו הצעיר שמו החסידים את עיניהם בו כמי שנועד להנהיג את החסידות בעקבות הוראת סביו רבי אהרן[4]. הרב ברוך מנדלבוים טיפח אותו כממלא מקומו של אביו והכשיר אותו לאדמו"רות. כתבי הנשיאות נמסרו לו בטקס הבר מצווה שלו, בי' בכסלו ה'תרמ"ב (1881) על ידי זקני החסידים ובהם היו רבי דוד בידרמן מללוב ורבנים נוספים. בגלל גילו הצעיר נודע בשם 'הינוקא מסטולין'[5].
נישא (בגיל 15) בשנת ה'תרמ"ג לברכה שיינדל בתו של רבי דוד מזלטיפולי (בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה). לאחר נישואיו התגורר חודשים ספורים ליד חותנו ברחמסטריווקה, ולאחר מכן חזר לסטולין.
כיהן כאדמו"ר עשרות שנים. מספר חסידיו הגיע לרבבות. הוא שינה את דרך אבותיו, והחל לנהוג בצניעות והסתר. הוא לא אמר דברי תורה בטיש, היה מתפלל במהירות ובשקט, החליף את לבושו ללבוש מודרני, היה בעל השכלה רחבה, ושלט במספר שפות כמו גם בתחומי עניין נרחבים והיה בעל השכלה מוזיקלית מיוחדת. עם זאת, היה בעל השקפת עולם שמרנית, ואת חסידיו המשיך לחנך בדרך אבותיו. הוא היה מהאדמו"רים והרבנים היחידים באזורו שלא השתתפו באגודת ישראל, הוא סירב להתערב בעניינים ציבוריים בדעה שהם גורמים למחלוקות ושקרים.
על אף הנהגתו המודרנית ובשל צניעותו, היה נערץ על ידי צדיקי דורו, אף הקנאים שבהם כמו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב ורבי שמחה בונם קאליש מאוטובצק, כמו גם על ידי רבנים ליטאיים כרבי דוד פרידמן מקרלין ורבי יצחק אלחנן ספקטור.
נפטר בב' בתשרי ה'תרפ"ב, בגיל חמישים ושתיים, בעיירת המרפא באד-נוהיים (Bad Nauheim) שבגרמניה, ולמחרת ראש השנה נטמן בפרנקפורט. 4 מבניו כיהנו באדמו"רות.
צאצאיו
עריכה- רבי אשר מסטולין (כסליו תרמ"ו – נרצח בשואה בכ"ט באלול תש"ב) היה חתנו של הרב מרדכי טברסקי. לא כיהן כאדמו"ר.
- רבי אהרן מוורשא חתן הרב נתן דוד רבינוביץ מפארציווא (חשון תרמ"ז – נרצח בשואה בגטו וורשא)
- רבי יעקב חיים מדטרויט (תרמ"ח – ו' באייר תש"ה) כיהן בוויליאמסבורג שבברוקלין ונפטר בדטרויט שבארצות הברית
- רבי משה מסטולין (אדר תרמ"ט – נרצח בשואה בכ"ט באלול תש"ב) כיהן בסטולין
- רבי אברהם אלימלך מקרלין (ד' באלול תרנ"א – נרצח בשואה בי"ד בחשוון תש"ג)
- רבי יוחנן מסטולין (ז' באב תר"ס – כ"א בכסלו תשט"ז) כיהן בלוצק לפני המלחמה, לאחר המלחמה היחיד ששרד
- חוה אשת רבי שלום ספרין מקומרנא. נכדם הוא שלמה נס.
- רבקה כלת האדמו"ר מסטפין
- חנה אשת רבי שלום רוקח מאפטא (בן רבי ישכר דב מבעלז)
- מרים אשת רבי אברהם יעקב שפירא
לקריאה נוספת
עריכה- בנימין בראון, כספינה מיטלטלת: חסידות קרלין בין עליות למשברים, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2018.
קישורים חיצוניים
עריכה- עקיבא בן עזרא, הינוקא מסטולין (מונוגרפיה)
ישראל בן אשר פרלוב מסטולין, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ הרבי מפרנקפורט; ע"ש מקום קבורתו
- ^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' שנג
- ^ אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' שנה
- ^ על פרשת הכתרתו בגיל חמש שנים ראו: אברהם אביש שור, קובץ בית אהרן וישראל ו, ב (תשנא) קלז-קמו; ו, ג: קמה-קנו; ו, ד: קמו-קסג; ו, ה: קלג-קנא
- ^ ינוקא בארמית פירושו המילולי הוא ילד, אך המשמעות הקבלית היא נשמה גבוהה שהתגלתה בגיל צעיר (כפי שמופיע מספר פעמים בספר הזוהר)
| הקודם: רבי אשר מסטולין (השני) |
אדמו"רי קרלין | הבא: רבי משה מסטולין, רבי יעקב חיים מדטרויט, רבי אברהם אלימלך מקרלין |