כ"ט באלול
תאריך עברי
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
כ"ט באלול הוא היום העשרים ותשעה בחודש השנים עשר
בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ותשעה בחודש השישי
למניין החודשים מניסן. כ"ט באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שלישי, חמישי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא גהז".
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט אלול היא פרשת וילך, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום שני או שלישי[1] בשנת בר המצווה. לעומת זאת, אם ראש השנה שלמחרת חל ביום חמישי או בשבת, פרשת בר המצווה תהיה פרשת האזינו[2].
חגים ואירועים החלים ביום זה
- ערב ראש השנה, בו נוהגים לעשות התרת נדרים ולהתפלל בסמיכות לקברות צדיקים..
- גורן למעשר בהמה, לדעת רבי עקיבא, רבי אלעזר בן שמוע ורבי שמעון בר יוחאי.
אירועים היסטוריים ביום זה
- היום החמישי מששת ימי בראשית לפי רבי אליעזר בן הורקנוס.
- ד'תתל"ד – הפעם האחרונה שתקופת שמואל נפלה בתאריך זה
- ה'תש"ד – ממשלת המנדט הבריטי אישרה את הקמת הבריגדה היהודית (נודעה גם בשם החי"ל – חטיבה יהודית לוחמת)
- ה'תשמ"ב – מלחמת לבנון הראשונה: ישראל נסוגה מביירות
נולדו
- ה'תקמ"ח – יצחק בר לווינזון (ריב"ל) – חלוץ תנועת ההשכלה ברוסיה (נפטר ה'תר"ך)
- ה'תקמ"ט – רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר הצמח צדק) האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד (נפטר ה'תרכ"ו)
- ה'תרנ"ח – חיים הזז, סופר והוגה דעות ישראלי והחתן הראשון של פרס ישראל לספרות (נפטר בה'תשל"ג)
- ה'תרפ"ג – אורי אבנרי, חבר הכנסת ועיתונאי ישראלי (נפטר בה'תשע"ח)
- ה'תרצ"ו – אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון של ישראל (בשנים ה'תשנ"ה – ה'תשס"ו)
- ה'תש"ח – אמנון ז'קונט, סופר ועורך ישראלי
- ה'תש"י – יגאל בשן, זמר ושחקן ישראלי
- ה'תשכ"א – יוסי כהן, ראש המוסד
- ה'תשכ"ג – אורי פינק, קומיקסאי ישראלי
- ה'תש"ל – גלעד ארדן, חבר הכנסת מטעם הליכוד ושגריר ישראל באו"ם
- ה'תשל"ו – שלומי קוריאט, שחקן וקומיקאי ישראלי
- ה'תשל"ז – עידן רייכל, מוזיקאי ישראלי
- ה'תשל"ט – ברק בכר, כדורגלן ישראלי ומאמן כדורגל
נפטרו
- על פי המדרש, נביא השקר חנניה בן עזור, שניבא כי ישראל תנצח את בבל וגלות יכניה ואוצרות המקדש ישובו[3].
- ה'תש"ב – הלל צייטלין, סופר, משורר ועיתונאי יהודי בוורשה.
- ה'תשנ"ז – ענבל פרלמוטר, מוזיקאית ישראלית (נולדה בה'תשל"א).
- ה'תשס"ה – שרה לוי-תנאי, כוריאוגרפית ישראלית (נולדה בה'תרע"א).
- ה'תש"ע – יעקב רבינוביץ, אדמו"ר מביאלא רמת אהרן.
- ה'תשע"א – הרב מנשה קליין אדמו"ר מאונגוואר, פוסק ידוע ובעל שו"ת משנה הלכות וראש ישיבת בית שערים.