פתיחת התפריט הראשי
אישה העוסקת בהכנת כובע, וייטנאם
כובען בחנותו, אקוודור

כובען הוא אדם העוסק בהכנת כובעים או פרטי לבוש אחרים המשמשים לכיסוי הראש.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

כובעים אותם יוצרים כובענים נמכרים כיום לנשים, גברים וילדים, אם כי המונח כובען נפוץ יותר לכובעי נשים. בעבר מכרו כובענים בחנויותיהם כובעים שייצרו או ייבאו, לצד פריטי לבוש נוספים כגון חולצות, גלימות ועוד. תיעוד ראשון של מקצוע זה קיים עוד מהמאה ה-16[1].

קיימים סוגים שונים של כובעים אותם ייצרו כובענים לאורך ההיסטוריה, ששימשו למצבים ואירועים שונים. למשל, הכובעים אותם ייצרו נועדו להיות חלק מחליפה או ממדים צבאיים, או שנועדו להצביע על מעמד חברתי מסוים. דוגמאות לכובעים אותם ייצרו היו למשל כובע צילינדר לגברים, כובע קאובוי, וכובע קוקטייל כלבוש ערב לנשים.

הכובען בתרבותעריכה

במחזה הסאטירי הדרקון של המחזאי הסובייטי יבגני שוורץ משנת 1944, כובען ייצר למען האביר לאנסלוט מצנפת שהחובש אותה נהפך לרואה ובלתי נראה.

אנדרו לי פוטס גילם את תפקיד הכובען במיני סדרת טלוויזיה "אליס" בשנת 2009.

כובענים ביצירותיו של לואיס קרולעריכה

 
הכובען המטורף מתוך הספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

הסופר הבריטי, לואיס קרול, הציג את דמות הכובען בחלק מיצירותיו.

הכובען הידוע ביותר ביצירותיו הוא "הכובען המטורף", דמות המופיעה בספר "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" מאת קרול. הדמות מופיעה בפרק 7 בספר שבו מתוארת "מסיבת התה המטורפת". כמו כן דמותו של הכובען מופיעה בספר ההמשך "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם". על פי המסופר, גיבורת הספר אליס מצאה את הכובען המטורף, הארנביב (המכונה גם ארנב ניסן או ארנב האביב) ונמנמן ישנוני בעיצומה של מסיבת תה אבסורדית. סביב לשולחן התנהלה שיחה מוזרה, עד שלבסוף אליס החליטה לעזוב את המקום, תוך שהיא מכריזה "זוהי מסיבת־התה המטופשת ביותר שהייתי בה בימי!".

בבלדה ההומוריסטית, ציד הסנרק (מסכת ייסורים בשמונה צירים), מאת קרול, הארוכה ביותר מבין הבלדות שלו ואחת מיצירות האיגיון החשובות ביותר, מסופר על קבוצת הרפתקנים שיוצאים לצוד סנרק - יצור אגדי שטבעו לא ברור. הכובען הוא חלק מהחבורה שהתארגנה למטרת ציד סנרק.

כובענים בישראלעריכה

חייקל פלמן, ממייסדי תל אביב, היה כובען במקצועו. לאחר שהחליט להפסיק להתקיים על כספי החלוקה, למד את מקצוע הכובענות ועבר להתגורר בנווה שלום. פלמן היה מבין מייסדי בית הכנסת הגדול. הוא נפטר בשנת 1912.

במוזיאון אוצרות בחומה מוצגות חנויות שונות של בעלי מלאכה, ביניהן חנות של כובען על כלי עבודתו המקוריים.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כובען בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Dictionary - milliner, Merriam-Webster