יבגני שוורץ

סופר רוסי

יבגני לְבוֹביץ' שוורץרוסית: Евге́ний Льво́вич Шва́рц; ‏21 באוקטובר 1896, קאזאן האימפריה הרוסית15 בינואר 1958, סנקט פטרבורג ברית המועצות) היה סופר ומחזאי סובייטי, ממוצא יהודי שעבודתו כוללת עשרים וחמישה מחזות ותסריטים לשלושה סרטים (בשיתוף עם ניקולאי ארדמן).

יבגני שוורץ
Евге́ний Льво́вич Шва́рц
לידה 9 באוקטובר 1896 (יוליאני)
קאזאן, מחוז קאזאן, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בינואר 1958 (בגיל 61)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בוגוסלובסקואה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Moscow City People’s University עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סיפור קצר, טור שירי, מעשייה, לברית, פיליטון, מחזה, פובליציסטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הדרקון (מחזה) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • מדליה לציון 250 שנה ללנינגרד
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה על הגנת לנינגרד
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יבגני שוורץ בשנות ה-30 של המאה ה-20

חייו עריכה

ראשית דרכו עריכה

יבגני שוורץ נולד בקאזאן שברוסיה למשפחת משכילה זעיר-בורגנית. אביו, לב (לייב), היה יהודי מומר, רופא במקצועו וככל הנראה בעל השקפה רדיקלית, ואמו רוסייה במוצאה ושחקנית חובבת. בשנת 1914 החל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה, בה לקח חלק בחיי התיאטרון והשירה. במרץ 1917 גויס לצבא הרוסי, עבר קורס קצינים מזורז ובאוקטובר 1917 הוסמך לקצונה. לאחר ההפיכה הבולשביקית עזב את הצבא הרוסי ונסע לרוסטוב על הדון. בעת שהותו ברוסטוב התגייס אל צבא המתנדבים של הגנרל קורנילוב, ובשורותיו השתתף בקרבות נגד הצבא האדום. באפריל 1918 נפצע במהלך הקרב על העיר קרסנודר. כתוצאה מהפציעה הוא איבד אחדות משיניו והחל לסבול מרעד, ממנו המשיך לסבול כל חייו. לאחר הפציעה שוחרר מן השירות הצבאי.

לאחר המלחמה, שוורץ למד תיאטרון ברוסטוב על הדון. ב-1921 עבר עם להקת תיאטרון בפטרוגרד, והיה פעיל ב"אחוות סראפיון", קבוצת סופרים רוסים שכללה את איבנוב, מיכאיל זושצ'נקו, שקלובסקי וקברין. ב-1923 עבר לבַּאכמוּט והחל לפרסם שירה סאטירית וביקורות בעיתון מקומי. ביחד עם מיכאיל סלונימסקי וניקולאי אולייניקוב, ייסד וערך את כתב העת הספרותי "טבח" (Забой) ב-1925.

חייו המקצועיים עריכה

ב-1924 שב שוורץ ללנינגרד והחל לעבוד בגוסאיזדאט, מחלקת ספרי הילדים בבית הוצאה לאור, בניהולו של סמואיל מרשק. הוא חיבר את כתבי העת לילדים "קיפוד" ו"סיסקין". הוא אף כתב ספרי ילדים, בכללם "סיפורה של בללייקה ישנה" (1924), "הרפתקאותיהם של שורא ומארוסי" (1937), "נערה זרה" (1937) ו"‫מי יגיע ראשון" (1949). במהלך תקופה זו, גם התחבר עם חברי הקבוצה הספרותית האוונגרדית OBERIU (איגוד האמנות האמיתית).

ב-1929 החל שוורץ לעבוד בשיתוף פעולה עם במאי ומעצב התיאטרון ניקולאי אקימוב מתיאטרון הקומדיה של לנינגרד, שביים את כל מחזותיו והחל לכתוב מחזות המבוססים על מעשיות וסיפורי הילדים של הנס כריסטיאן אנדרסן. אלו כוללים את "בגדי המלך החדשים" (1934), "כיפה אדומה" (1936), "סינדרלה" (1938), "מלכת השלג" (1938), "הצל" (1940), "הדרקון" (מחזה מקורי שלו, 1944) ו"נס רגיל" (1956).

בראשית מלחמת העולם השנייה כתב את "מתחת לעצי הטיליה של ברלין" (1941) ביחד עם זושנקו. במהלך המלחמה כתב את "לילה אחד" ו"הארץ הרחוקה". בתום המלחמה שוורץ כתב את "נס רגיל" ו"סיפור על חיילים אמיצים". עיבודיו של שוורץ ל"מלכת השלג" ו"הצל" הופקו לסרטים ב-1966 ו-1971. [1] הוא גם השלים את כתיבת התסריטים "סינדרלה", "‫מי יגיע ראשון", "דון קישוט" ו"נס רגיל".

סרטו האחרון והידוע ביותר היה "דון קישוט", שזכה ב-1959, שנה לאחר מותו של שוורץ, להצלחה גדולה במערב.

שוורץ הלך לעולמו בלנינגרד.

יצירתו עריכה

יצירותיו של שוורץ עוסקות בשני נושאים עיקריים: האחד - האלהת האהבה. הוא מימש אותה דרך סיפורם של גיבורים שונים, חלקם פרי דמיונו ואת חלקם שאל מאגדותיו של הנס כריסטיאן אנדרסן. הדמויות הן ריאליסטיות שמשובצות בעלילה אגדתית.

הנושא השני הוא פוליטי - הוקעת הטוטליטריות ודיבור בזכות המחשבה והרצון החופשיים. בנושא השני החל לעסוק בשנת 1933, במחזהו "המלך ערום", המבוסס על שלוש מאגדותיו של אנדרסן. הבמאי ניקולאי אקימוב תכנן הפקה גרנדיוזית שיועדה לעלות בתיאטרון בלנינגרד. השלטונות מנעו את יציאתה לפועל בתואנה שהוא אמנם מטפל בבעיות יסוד בעלת חשיבות היסטורית-עולמית, אולם עושה זאת על דרך ההלצה.

ביצירותיו הוא מתאר את העריץ האכזר וכביר הכוח כטיפוס שרלטן, ופגיע מבפנים. בכך הוא עסק גם במחזותיו החשובים ביותר - "הצל" ו"הדרקון" ואף במחזותיו לילדים כגון "כיפה אדומה".

בתקופת השלטון הסובייטי יצירותיו אמנם יצאו בדפוס והוצגו, אבל במידה מועטה, ולא נכללו ברפרטואר הסובייטי.

מחזות עריכה

"הנס הרגיל" עריכה

זהו משל רומנטי ופילוסופי אודות אהבה ויחסים בין היוצר ליצירתו. המחזה עובד לסרטים שהופקו בשנים 1964 ו-1978.סרט של שנת 1978 בבימוי של מארק זכארוב ובהשתתפות כוכבים כמו אולג ינקובסקי, אלכסנדר אבדולוב, יבגני לאונוב ואנדריי מירונוב זכה להצלחה גדולה ומוקרן בטלוויזיה הרוסית עד היום.

כתביו בתרגום עברי עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יבגני שוורץ בוויקישיתוף

על יצירותיו:

"הצל" (התיאטרון הקאמרי):

"הדרקון" (התיאטרון הקאמרי):

מיצירתו:

הערות שוליים עריכה