כּוּן הייתה אחת מערי הדדעזר בן רחוב, מלך ארם צובה, יחד עם טבחת, שמהן לקח דוד נחושת רבה מאוד. שלמה בנו, לאחר מכן, בנה מנחושת זאת את ים הנחושת.[1][2] דוד כבש את העיר לאחר שכבש את העיר חילם.[2] העיר מוזכרת בדברי הימים. בשמואל ב פרק ח, העיר קרויה בֵּרֹתַי.[3][4][5]

ויליאם פוקסוול אולברייט סובר כי העיר כון מוזכרת בכתבי המארות, בתור העיר כני וכן ברשימת הערים בסוריה של רעמסס השלישי, בתור Cunna או Conna.[1]

במקורות רומיים-ביזנטיים נכתב שהעיר נמצאת בדרך בין חומץ להליופוליס, אך על פי חפירות שנעשו באזור, התגלו רק מכרות ברזל ולא מכרות נחושת, מה שהביא מספר חוקרים למסקנה שנחושת היא שם כללי לכל המתכות. לעומתם, חוקרים אחרים סבורים כי העיר הייתה עיר אוצרות, שאליה הביאו נחושת ממקומות אחרים ולאו דווקא כרו אותה בעיר.[1]

ברותהעריכה

העיר קרויה גם ברותה.[4] בספר יחזקאל נכתב מיקומה הגאוגרפי של ברותה: ליד חמת וסִבְרַיִם, בין גבול דמשק ובין גבול חמת.[6] מיקומה המדויק של העיר כיום אינו ידוע, אך ידוע שהיא בבקעת הלבנון. מקובל לזהות את העיר ברותה עם העיר בריתאן, הממוקמת לרגלי הר חרמון, דרומית לעיר בעלבכ. לעומת זאת, קרל אליגר הציע לזהות את העיר עם אל-ענטר או עם הכפר חוארין או עם מהין.[4]

הערות שולייםעריכה