פתיחת התפריט הראשי

בקאע

חבל ארץ פורה במזרח לבנון, ממערב לסוריה ובקצהו הצפוני בדרום טורקיה, הממוקם כ-19 ק"מ מזרחית לים התיכון (באזור ביירות)
מראה בקאב איליאס

הבקאעערבית: البقاع, בעברית: "העמק" - מוכר גם כבקעת הלבנון) הוא חבל ארץ פורה במזרח לבנון, ממערב לסוריה ובקצהו הצפוני בדרום טורקיה, הממוקם כ-19 ק"מ מזרחית לים התיכון (באזור ביירות). כשמו כן הוא - בקעה, שטח נמוך המוקף רכסי הרים מסביבו - הרי הלבנון במערב והרי מול הלבנון במזרח.

הבקאע היא הקצה הצפוני ביותר של השבר הסורי-אפריקאי. היא מהווה המשך ישיר של עמק החולה בישראל ועמק עיון בלבנון. אורכו של העמק הוא כ-120 ק"מ ורוחבו הממוצע הוא 16 ק"מ. האקלים הוא ים תיכוני, החורף ממוזג והקיץ חם ויבש, כמות הגשמים מושפעת מהיות העמק בצל הגשם, ונעה בין 230 מ"מ בצפון ל-610 מ"מ במרכז העמק. שני נהרות יוצאים מן העמק: הליטני, הזורם מערבה, לים התיכון, והאורונטס, הזורם לים דרך צפון סוריה וטורקיה.

זחלה היא העיר הגדולה ביותר בעמק, והיא מצויה צפונית לכביש ביירות-דמשק, החוצה את העמק.

תוכן עניינים

חקלאותעריכה

עוד במאה הראשונה לספירה, כאשר האזור היה בשליטת הקיסרות הרומית, שימש העמק מקור החיטה לפרובינקיה הרומית של סוריה. כיום מהווה העמק 40 אחוז מהשטח המעובד בלבנון. צפון העמק היבש משמש בעיקר כאזור מרעה, ואילו דרומו משמש לגידול חיטה, תירס, כותנה וירקות; כרמים ומטעים גדלים בעיקר באזור זחלה. באזור גדלים באופן בלתי חוקי גם גידולי חשיש ושדות פרג המשמשים להפקת אופיום. בשנת 1957 נבנה בחלקו הדרומי של העמק סכר, ששיפר מאוד את אספקת המים לאזור.

היסטוריהעריכה

בעת העתיקהעריכה

ההתיישבות בבקאע החלה עוד בתקופות קדומות. בבקעה נמצאו שרידים ארכאולוגים מהתקופה הפלאוליתית התקופה הנאוליתית תקופת הברונזה ותקופות מאוחרות יותר.

בדרום הבקאע שכנה במאה ה-14 לפנה"ס העיר כומידו, המופיעה במכתבי אל-עמארנה. כומידו עיר חשובה בתקופת הברונזה המאוחרת. בעיר ישב נציב מלך מצרים, שסמכותו חלה על ערים בבקעת לבנון או לפחות על דרום הבקעה. במכתבי אל-עמארנה נקראה הבקעה (או לפחות דרום הבקעה) עמקו. ערי האזור נפגעו ונשרפו במסגרת המאבקים על השלטון באזור בין שופילוליומש הראשון מלך האימפריה החתית למלך מצרים.

בימי הבית השני היה חלק מן הבקאע שייך לממלכה בשם כלקיס. בממלכה זו גר שבט ערבי בשם היטורים. הממלכה השתרעה על פני חלקים מדרום הלבנון וצפון הגליל, אולם יהודה אריסטובולוס הראשון, הכהן הגדול סיפח חלקים ניכרים מכלקיס (הקרויה אף ארץ היטורים) לממלכתו וגייר את תושביה, בשנת 104 לפני הספירה. בשנת 41 נתן הקיסר הרומאי קלאודיוס את הממלכה במתנה להורדוס, אחיו של אגריפס הראשון. לאחר מותו של הורדוס, ניתנה הממלכה על ידי הקיסר קלאודיוס לאגריפס השני, אך בשנת 54 ניטלה ממנו וניתנה לדודנו אריסטובולוס.[דרוש מקור] כלקיס הקדומה נמצאת כיום בסמוך לעיירה מג'דל ענג'ר בבקאע.

בשנים האחרונותעריכה

החל מתחילת שנות השבעים השתלט על האזור ארגון הפת"ח, והאזור כונה בישראל ה"פתחלנד". אזור הבקאע נחשב לאזור אסטרטגי עבור סוריה בשל קרבתו לבירתה דמשק. אשר על כן, במשך כל מלחמת האזרחים בלבנון ובתקופת הסדר הסורי בלבנון (עד אמצע 2005) הוצבו בו כוחות סוריים גדולים.

במלחמת לבנון הראשונה נערכו באזור קרבות קשים בין צה"ל ובין צבא הסורי, ובכללם קרב סולטאן יעקוב, ומערך טילי הקרקע-אוויר באזור הושמד במבצע ערצב-19. לאחר כיבוש האזור בידי צה"ל במהלך מלחמת לבנון הראשונה, לא חזר הפת"ח לשלוט באזור, וזה הפך לאחד ממרכזי גידול הסמים הגדולים ביותר בעולם, בשליטה סורית.

כיום, יחד עם רובו של דרום לבנון, נמצא דרום הבקאע בשליטה כמעט מוחלטת של ארגון חזבאללה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא בקאע בוויקישיתוף