פתיחת התפריט הראשי

כי הנה כחומר

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר הוא פיוט סליחות קדום מסוג "פזמון", הנאמר בקרב קהילות אשכנז המזרחי בתפילת ערבית בליל יום הכיפורים.[8] במנהגי אשכנז המערבי, הוא נאמר באחד מימי עשרת ימי תשובה.[9]

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר

כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר[1]
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר[2]
לַבְּרִית הַבֵּט[3] וְאַל תֵּפֶן[4] לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כָּאֶבֶן בְּיַד הַמְסַתֵּת
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז[5] וּבִרְצוֹתוֹ מְכַתֵּת
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מְחַיֶּה וּמְמוֹתֵת
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּגַּרְזֶן בְּיַד הֶחָרָשׁ
בִּרְצוֹתוֹ דִּבֵּק לָאוּר וּבִרְצוֹתוֹ פֵּרַשׁ
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ תּוֹמֵךְ עָנִי וָרָשׁ
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח
בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח[6]
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כִּזְכוּכִית בְּיַד הַמְזַגֵּג
בִּרְצוֹתוֹ חוֹגֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְמוֹגֵג
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַעֲבִיר זָדוֹן וְשׁוֹגֵג
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּיְרִיעָה בְּיַד הָרוֹקֵם
בִּרְצוֹתוֹ מְיַשֵּׁר וּבִרְצוֹתוֹ מְעַקֵּם
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל קַנֹּא וְנוֹקֵם[7]
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר

כִּי הִנֵּה כַּכֶּסֶף בְּיַד הַצּוֹרֵף
בִּרְצוֹתוֹ מְסַגְסֵג וּבִרְצוֹתוֹ מְצָרֵף
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ מַמְצִיא לְמָזוֹר תֶּרֶף
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר.

מקורו של הפיוט וזהות מחברו לא ידועים, אך הוא מופיע במחזורים אשכנזים החל מהמאה ה-12.[10]

מבנה ותוכן הפיוטעריכה

הפיוט נכתב במקור כאקרוסטיכון אלפביתי אך עם השנים השתבש הנוסח ואבדו חלק מבתי הפיוט וכיום האקרוסטיכון מגיע (בצורה משובשת) רק עד האות מ"ם.[11]

כל בית מבתי הפיוט בנוי בנוסח קבוע החוזר על עצמו ורק חלק מן המילים מתחלפות. במילים המתחלפות שיבץ הפייטן בעלי מלאכה, בעיקר בתחום האומנות, ואת השליטה המוחלטת שלהם בחומר בו עובדים. השיר ממשיל שליטה מוחלטת זו לאפסות האדם מול האל. במקורות שונים מופיעים בתים רבים נוספים לפיוט.

הפניה החוזרת בשיר, "לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר", רומזת לברית י"ג מידות הרחמים ששמור לה מקום חשוב בתפילות יום הכיפורים וכן לברית המילה, לברית הקשת בענן ולשמירת המצוות. יש מפרשים שהפניה היא כפולה: מצד אחד פניית האדם אל האל שיתייחס לברית ולא לחטאים שנגרמים על ידי היצר ומהצד השני פניה אל האדם שישמור את הברית ולא יילך אחרי ייצרו.[12]

לחני הפיוטעריכה

בשל מקומו המרכזי בתפילת יום הכיפורים ומילותיו המובנות, הולחן הפיוט ובוצע פעמים רבות.

הלחן הידוע ביותר של הפיוט הוא לחנו של הרב שלום חריטונוב, חסיד חב"ד שהיה שוחט באוקראינה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. בתחילה הושר הלחן כ"ניגון" ללא מילים אך לאחר מכן הוצמד לפיוט. אברהם פריד שר את הלחן הזה על הפיוט "איש חסיד היה" באלבום "מלווה מלכה" (1984).

השפעת הפיוט על התרבות העבריתעריכה

ככל הנראה מקור המילה הגה בעברית המודרנית הוא פיוט זה. במקור השתמש הפייטן במילה "הגה" במשמעות של "עוגן" על בסיס המשנה בבבא בתרא "המוכר את הספינה, מכר (...) את העוגין"[13] המילה "עוגין" מופיעה בחלק מהגרסאות כ"הוגין". כנראה הפייטן הבין את אטימולוגיית המילה כרבים של הגה ובכך יצר מילה חדשה.

בתקופת ההשכלה, חיפשו סופרים עבריים מקורות למילים חדשות והשתמשו במילה הגה באופנים שונים. כך למשל ברוך לינדא השתמש במילה לתיאור משוט, ואורי ניסן גנסין השתמש בה לתיאור ההגה המוכר לנו כיום.[10]

במהלך מאורעות תרפ"ט כתב עמנואל הרוסי את השיר "שכב בני". שיר זה הוא מעין שיר ערש לבנו של המשורר והוא נכתב ללחנו של חריטונוב שאותו הכיר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל" ספר ירמיהו, פרק י"ח, פסוק ו'
  2. ^ "נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים..." ספר שמות, פרק ל"ד, פסוק ז'
  3. ^ "הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס." ספר תהילים, פרק ע"ד, פסוק כ'
  4. ^ "...אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ." ספר דברים, פרק ט', פסוק כ"ז
  5. ^ נ"א: בּוֹדֵל.
  6. ^ "כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ." ספר תהילים, פרק פ"ו, פסוק ה'
  7. ^ "אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה' נֹקֵם ה' וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם ה' לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו" ספר נחום, פרק א', פסוק ב'
  8. ^ דניאל גולדשמידט, מחזור לימים נוראים, ירושלים תש"ל, חלק ב (יום כיפור), עמ' 36.
  9. ^ במנהג אשכנז הכללי, הוא נאמר ביום שלפני ערב יום כיפור. עיין סדר סליחות מכל השנה כמנהג אשכנז, רעדלהיים תרט"ו, דף עו ע"א.
  10. ^ 10.0 10.1 יעקב עציון, כי הנה כהגה – מן הפיוט אל המכונית, באתר האקדמיה ללשון העברית, 25 בספטמבר 2016
  11. ^ איתי מרינברג, כי הנה כחומר - אמנות השיר, באתר הזמנה לפיוט
  12. ^ על הפיוט באתר הזמנה לפיוט
  13. ^ משנה, מסכת בבא בתרא, פרק ה', משנה א'