כלכלת תימן
כלכלת תימן היא אחת הכלכלות הכושלות בעולם. הכלכלה נחלשה משמעותית מפרוץ מלחמת האזרחים התימנית והמשבר ההומניטרי שבעקבותיו, אשר גרמו לחוסר יציבות באזור. למרות משאבי הטבע הקיימים בה, הכוללים נפט, גז ותשתית חקלאית פורייה, תימן נותרת אחת המדינות העניות ביותר בעולם. יותר מ-80 אחוזים מהאוכלוסייה בתימן חיים בעוני[1]. כניסה ממוצעת של 1,000 פליטים סומלים לחודש לתימן המחפשים עבודה היא נטל נוסף על הכלכלה, שכבר מתמודדת עם שיעור אבטלה של 20 עד 40 אחוזים. תימן נתונה ללחץ משמעותי ליישם רפורמות כלכליות, אחרת תעמוד שוב בפני אובדן הסיוע הכספי הבינלאומי הנחוץ לה מאוד.[2]
 | |
| השוק השחור בתימן בזמן מלחמת האזרחים | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 114; תמ"ג לנפש: 199 |
|---|---|
| מטבע |
ריאל תימני  |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 21,606 |
| תמ"ג לנפש | 613 |
| צמיחה כלכלית | -28.10% (דירוג: 225; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 37.9 (דירוג: 75; הערכה לשנת 2009) |
| כוח עבודה | 7,328,000 (הערכה לשנת 2015) |
| אבטלה |
60 אחוז |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
  | |
היסטוריה
עריכהלפני איחוד דרום תימן וצפון תימן, לכל אחת מהן הייתה מערכת כלכלית נפרדת. מאז האיחוד, הושפעה הכלכלה המאוחדת מתמיכת תימן בעיראק במהלך מלחמת המפרץ בשנים 1990–1991: ערב הסעודית גירשה כמעט מיליון עובדים תימנים, וערב הסעודית וכווית צמצמו באופן משמעותי את הסיוע הכלכלי לתימן. מלחמת האזרחים ב-1994 החלישה עוד יותר את כלכלת תימן. כתוצאה מכך, תימן נשענת במידה רבה על סיוע מגורמים רב-צדדיים כדי לשמור על כלכלתה במשך 24 השנים האחרונות. בתמורה לסיוע, התחייבה תימן ליישם רפורמות כלכליות משמעותיות.
ב-1997 קרן המטבע הבינלאומית (IMF) אישרה שתי תוכניות להגדלת האשראי של תימן: המתקן להתאמה מבנית משופרת (כיום ידוע כמכשיר להפחתת עוני וצמיחה, או PRGF) והמכשיר להארכת מימון (EFF). ממשלת תימן ניסתה ליישם את הרפורמות המומלצות: צמצום השכר בשירות הציבורי, ביטול סובסידיות לדיזל ולמוצרים אחרים, הפחתת הוצאות ביטחון, הטמעת מס מכירה כללי, והפרטת תעשיות המנוהלות על ידי המדינה. עם זאת, חוסר התקדמות מספק הביאה להשעיית המימון על ידי IMF בין 1999 ל-2001.
בסוף 2005, הודיע הבנק העולמי (שהעניק לתימן חבילת תמיכה כלכלית של 2.3 מיליארד דולר לארבע שנים באוקטובר 2002, יחד עם מלווים דו-צדדיים ורב-צדדיים אחרים) כי כתוצאה מכשלונה של תימן ליישם רפורמות משמעותיות, יפחית הבנק העולמי את הסיוע הכספי בשליש בתקופה שבין יולי 2005 ליולי 2008. מרכיב מרכזי בחבילת ה-2.3 מיליארד דולר – 300 מיליון דולר – היה תלוי בחידוש PRGF של תימן עם קרן המטבע הבינלאומית.
במאי 2006 אימץ הבנק העולמי אסטרטגיית סיוע לתימן, שבה יספק כ-400 מיליון דולר באשראי מהאגודה הבינלאומית לפיתוח (IDA) בתקופה שבין 2006 ל-2009. בנובמבר 2006, במפגש עם שותפי הפיתוח של תימן, הובטח סך של 4.7 מיליארד דולר במענקים והלוואות קונססיונליות לשנים 2007–2010.
תימן סובלת מאינפלציה ומפיחות הריאל התימני, וכלכלת תימן התכווצה ב-50% מתחילת מלחמת האזרחים ב-19 במרץ 2015 ועד אוקטובר 2018.
בנקאות ופיננסים
עריכהלפי כלכלנים, השירותים הפיננסיים בתימן אינם מפותחים ונשלטים על ידי מערכת הבנקאות. בתימן אין בורסה ציבורית. מערכת הבנקאות כוללת את הבנק המרכזי של תימן, 15 בנקים מסחריים (תשעה בנקים פרטיים מקומיים, מהם ארבעה בנקים אסלאמיים; ארבעה בנקים פרטיים זרים; ושני בנקים בבעלות המדינה), ושני בנקים לפיתוח בבעלות המדינה. הבנק המרכזי של תימן שולט במדיניות המוניטרית ומפקח על העברת מטבעות לחו"ל. הוא המלווה האחרון, מפעיל סמכות פיקוח על הבנקים המסחריים ומשמש כבנקאי לממשלה. מאז סוף 2005 ועד סוף 2010, בנק תדמון הבינלאומי האסלאמי שמר על המקום הראשון מכל הבנקים בתימן (גם המסחריים וגם האסלאמיים) מבחינת נכסים, הון ועסקים מסחריים. הבנק המסחרי הגדול ביותר, בנק האשראי והחקלאות הקואופרטיבית בבעלות המדינה, והרוב בבעלות המדינה בנק תימן לשיקום ופיתוח, נמצאים כרגע בתהליך של ארגון מחדש במטרה להפרטה עתידית.
היקף גדול של הלוואות שאינן נפרעות, הון נמוך ואכיפה חלשה של תקנים רגולטוריים מעכבים את מגזר הבנקאות בתימן בכללותו. בנקים רבים מבחינה טכנית פושטי רגל. כתוצאה מכך, כל מערכת הבנקאות מחזיקה בפחות מ-60 אחוזים מכמות הכסף, ורוב הכלכלה מתנהלת במזומן. חקיקה שאומצה ב-2000 העניקה לבנק המרכזי את הסמכות לאכוף דרישות הלוואה מחמירות יותר, ובאמצע 2005 פרסם הבנק המרכזי מספר דרישות הון חדשות עבור הבנקים המסחריים, שנועדו למתן ספקולציות מטבע ולהגן על פיקדונות.
במרץ 2023, אישר הפרלמנט שבשליטת החות'ים בצנעא חוק האוסר על גביית ריבית. חבר הפרלמנט אחמד סעיף אמר שלחוק יהיו השלכות קטסטרופליות על הבנקים והאזרחים. שר האוצר ומושל הבנק המרכזי בצנעא סירבו לאשר את החוק בפומבי, ופקיד בנק בצנעא אמר שהחוק הועבר על ידי קנאים דתיים בתנועת החות'ים.[3]
השפעת ההתמכרות לגת
עריכהבנוסף לבעיות המובנות במדינה, תימן מתמודדת עם בעיית התמכרות חמורה לגת, המהווה חלק משמעותי מהכלכלה שלה. כ-60% מהשטחים החקלאיים מוקדשים לגידול גת, ורבים מתושבי תימן לועסים אותו באופן יומיומי, כולל ילדים.[4]
מלחמת האזרחים בתימן החריפה את הבעיה, עם תמיכת החות'ים בגידול והפצת הגת. הדבר גרם לדחיקה של גידולים חקלאיים חיוניים אחרים כמו חיטה וקפה. צריכת הגת גורמת לבעיות בריאותיות וחברתיות חמורות במדינה.[4]
כלכלת תימן נמצאת במשבר עמוק עם אבטלה גבוהה ואינפלציה משתוללת. בנוסף, תימן מתמודדת עם בעיית מחסור במים חמורה כתוצאה מצריכת המים הגדולה של גידולי הגת. מצב זה מוביל להתדרדרות נוספת במצב הכלכלה והחברה בתימן.[4]
הערות שוליים
עריכה- ^ נכון ל-2018
- ^ אלמס, דין שמואל (2023-12-14). "על סף משבר הומניטרי: המדינה שהולידה איום חדש על ישראל". Globes. נבדק ב-2024-07-28.
- ^ Houthis Ban Interest in Banking Sector - The Yemen Review, March 2023, Sana'a Center For Strategic Studies (באנגלית)
- ^ 1 2 3 הכלכלה של תימן נעה על המאבק בין הגת לקפה, באתר www.makorrishon.co.il