משבר הומניטרי

אירוע יחיד או סדרת אירועים המאיימים על בריאותם, בטיחותם או רווחתם של בני אדם המתגוררים בשטח גאוגרפי מסוים

משבר הומניטרי (על פי האקדמיה ללשון העברית: משבר אֱנוֹשְׁתָנִי[1]), או אסון הומניטרי, מוגדר כאירוע יחיד או סדרת אירועים רחבי היקף המאיימים על בריאותם, ביטחונם או רווחתם של קבוצה גדולה של בני אדם המתגוררים בשטח גאוגרפי נתון.[2] אין הגדרה מהודקת למשבר הומניטרי מעבר לסכנה ממשית ומשמעותית לאוכלוסייה כאשר הגורם, תחילתו ומשך האיום (או ביטויו) נותרים בדרך כלל פתוחים למדי.[3][4] הגורמים שמובילים למשבר הומניטרי כוללים סכסוך פנימי או חיצוני, אסונות טבע ואסונות טכנולוגיים. במקרים רבים, שילוב של מספר גורמים מחוללים משבר.[3] בשני העשורים האחרונים, חוקרים מקשרים בין משברים הומניטריים לשינוי אקלים.[5][6]

משבר הומניטרי בדרך כלל, מונע מהאוכלוסייה גישה למשאבים בסיסיים, בהם מזון, מחסה, מי שתייה וטיפול רפואי. הטיפול במשבר הומניטרי נדרש תיאום בין תושבי האזור ורשויות הממשל של המדינה, וסיוע הומניטרי מצד ארגונים בינלאומיים ומדינות .

הגדרות

עריכה

משרד האו"ם להפחתת סיכוני אסונות (אנ') (The United Nations Office for Disaster Risk Reduction UNISDR) מגדיר אסון כשיבוש חמור בתפקוד החברה, הגורם לאובדן אנושי, חומרי או סביבתי נרחב החורגים מיכולתה של החברה המושפעת להתמודד עם התוצאות בעזרת המשאבים שברשותה.[7]

מכון המחקר Escola de Cultura de Pau (ספ') בברצלונה, העוסק בחקר עימותים וזכויות אדם, מגדיר משבר הומניטרי באופן הבא: "מצב שבעטיו יש איום משמעותי על חיי אדם, על הבריאות ועל ההישרדות. משברים כאלה מופיעים בהקשר של מצב שקיים בו היעדר הגנה עקב גורמים נתונים (כמו עוני, חוסר שוויון, היעדר נגישות לשירותים בסיסיים) המוחרף בגלל אסון טבע או עימות מזוין שמכפילים את אפקט ההרס".[דרוש מקור]

המרכיב המרכזי במשבר הומניטרי הוא סבל אנושי נרחב הנובע מפגיעה או מהרס של המרחב הפיזי. בהתאם לכך, משברים הומניטריים מאופיינים לא רק במספר נפגעים גבוה אלא גם בעקירה רחבה של אוכלוסיות וגישה חלקית למזון ולטיפול רפואי. על פי הגדרה זו של אסון הומניטרי, נפגעים כוללים גם אוכלוסיות שנפגעו מעקירה, רעב ומחלות וכן הקורבנות העקיפים של משבר הומניטרי שמספרם לרוב גבוה פי כמה.[8]

בורקהולדר וטולה (Burkholder and Toole) הציעו ב-1995 את המונח "אסון מורכב" עבור משברים גדולים קטלניים שהפכו נפוצים יותר מאז סוף המלחמה הקרה. הם הגדירו אסון מורכב כ"מצב חריף הפוגע באוכלוסייה גדולה ונגרם על ידי שילוב של גורמים, כמו מלחמת אזרחים או מלחמה, המוחרפים לעיתים קרובות על ידי מחסור במזון ועקירת אוכלוסייה, ומובילים לתמותה עודפת משמעותית". בורקהולדר וטולה וחוקרים אחרים שהגיעו מחקר בריאות הציבור, הגדירו והציעו מדדים למשבר הומניטרי על בסיס המצב הבריאותי או התזונתי של האוכלוסייה נפגעת.[4]

הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום(אנ') (IFRC) מונה קטגוריות הכוללות סוגים שונים של אסונות טבע, אסונות טכנולוגיים (כגון דליפות חומרים מסוכנים, תאונות גרעיניות כדוגמת אסון צ'רנוביל, פיצוצים כימיים) ואסונות ארוכי טווח מעשה ידי אדם הקשורים ל"סכסוך אזרחי, מלחמה אזרחית ומלחמה בינלאומית".[9]

משבר הומניטרי שהוא תוצר של סכסוך אלים

עריכה

לפי בינדר, משבר הומניטרי שהוא תוצר של סכסוך אלים יכלול את כל המרכבים הבאים: לחימה, עקירה של תושבים מאזור הלחימה, רעב ומחלות והפרה של זכויות אדם.[8] ההבחנה בין משברים הומניטריים הכוללים עימותים מזוינים לבין אלה שאינם כוללים נחשבת למפתח לניתוח והתמודדות עם המשבר. בנוסף, האמנות הבינלאומיות, מתייחסות לאסונות הומנטריים שנוצרו בעקבות עימותים מזוינים. בתחום הפעילות ההומניטרית, המושג "מצב חירום מורכב" משמש לעיתים קרובות להבחין בין משברים הומניטריים הכוללים סכסוך מזוין לבין אלו שלא.[3] בין השנים 1991 ל-2004, 27 מדינות סבלו ממשבר הומניטרי אחד או יותר. כל המשברים הללו כללו גם סכסוך אלים.[10]

גורמים למשבר הומניטרי

עריכה

הגורמים הבולטים ביותר של משבר הומניטרי הם: עימות מזוין פנימי או חיצוני, אסונות טבע ואסונות טכנולוגיים. במקרים רבים שילוב של מספר גורמים מחוללים משבר. משבר הומניטריים שכיחים יותר במדינות עניות.[11][12] משברים הומניטריים מובילים, במקרים רבים לעקירה, מחסור במים נקיים, חוסר ביטחון תזונתי שעשוי להוביל לרעב ומחלות.[13]

על פי דוח של INFORM לסיכום עשור לפעילותו, הסיכונים לאסונות ולמשברים הומניטריים גדלו בין השנים 2014 - 2024 ברחבי העולם ובעיקר באפריקה ובאמריקה הדרומית. הגורמים העיקריים לעלייה בסיכון הם בעיקר סכסוכים פוליטיים, אלימות ואי-יציבות פוליטית. אלו הובילו קרוב להכפלה ברמת ההיתכנות להיווצרות משבר הומניטרי. בנוסף, מדינות שנמצאות במצב של סכסוך חשופות יותר, בממוצע, לסכנות טבע.[12]

מדינות הפגיעות ביותר להשפעות שינויי האקלים הן גם אלו שסבלו ממשברים הומניטריים חוזרים. בצורות, שיטפונות או סופות מחריפות אלימות, הגירה וסכסוכים על שליטה במשאבים.[5][6][14] האו"ם מגדיר את משבר האקלים כמשבר הומניטרי.[15] משברים הומניטריים מחריפים אי יציבות כלכלית ועשויים לגרום למיתון, עליית האינפלציה ופגיעה במעמד הכלכלי הבינלאומי של המדינה.[16]

השפעות משברים הומניטריים

עריכה
  • השפעה על נשים: במהלך ובעקבות משברים הומניטריים, נשים נדרשות לנדוד למקום בטוח, כשהמעבר חושף אותן ואת ילדיהן לסכנות בדרך. הנדידה גורמת לפגיעות פיזית ו/או נפשיות, לאובדן תמיכה משפחתית והקהילתית ונשים הופכות, לא פעם, לראש המשפחה בעקבות המשבר ונדרשות להתמודד עם מצבים שהן לא הוכנו אליהן תרבותית. אלימות מינית, בייחוד אונס, הופכת לשכיחה במשברים הומניטריים ובעיקר בסכסוכים אלימים.[17]
משברים הומניטריים פוגעים באפשרות של נשים לקבל שרותי בריאות, האלימות נגד נשים עולה בזמן משבר וכן שירותי חינוך נפסקים לתקופה ארוכה. על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, אמהות וילדים פגיעים במיוחד באזורי משבר בהם שירותי הבריאות נפגעו. כן, משברים הומניטריים קוטעים את המידע והאספקה של אמצעי מניעה, טיפולי פוריות וכך מגבירים את הפגיעות של נשים ונערות.[18]
  • השפעה על ילדים: בין השנים 2007 ל-2016, סכסוכים אלימים גרמו למותם של יותר משני מיליון ילדים, לפציעה פיזית של ארבעה מיליון ילדים, ולעוד מיליון ילדים יתומים או שהופרדו ממשפחותיהם.[19] משברים הומניטריים משפיעים באופן משמעותי על התפתחותם הפיזית והנפשית של ילדים. כאשר מתרחש משבר ואנשים נדרשים לעזוב את בתיהם, המערכות השומרות על ילדים בסביבה בטוחה - המשפחה, בתי הספר והקהילה - נפגעות. בנים ובנות עשויים להיות מופרדים ממשפחותיהם ועל כן חשופים לסחר, גיוס בכפייה, מעצר, ניצול כלכלי, עבדות ולסבל מאלימות פיזית ואונס.[20][21]
  • פגיעה כלכלית חמורה: אסון הומניטרי, בייחוד תוצר של סכסוך אלים, מוביל לפגיעה בתשתיות ציבוריות (השבתת מערכת החינוך, תחבורה, מרפאות ועוד), פגיעה במפעלים, דיור ורכוש אישי אחר. כן תקציבים מוסטים, עבור מימון הלחימה. פגיעה כלכלית לא ישירה כוללת פגיעה במסחר מקומי ובינלאומי, בתיירות ובהזדמנויות פיתוח. בנוסף, הגירה של אזרחים בעלי מקצוע ו/או משכילים פוגעת בסיכויי השיקום של המדינה.[22]
  • פגיעה בזכויות אדם: באזורי משבר מתרחשות, לעיתים קרובות, הפרות של זכויות אדם. במשברים הומניטריים שהם תוצר של סכסוכים פנימיים וחיצוניים קיימת ייתכנות גבוהה להפרת זכויות אדם. במקרים רבים הפרת זכויות אדם ישנן השלכות בריאותיות פיזיות ונפשיות הנובעות מעינויים, אונס, הפצצות חסרות הבחנה, שימוש בנשק לא קונבנציונלי ופעולות אלימות אחרות המשפיעות על האוכלוסייה רחבה. כמו כן, הרס מכוון של מתקני בריאות ותשתיות אזרחיות חיוניות מוביל גם לצורות איטיות יותר של מוות ממחלות זיהומיות מגפות, מחלה כרונית לא מטופלת או רעב.[23]
בסקירה על משברים הומניטרים בין השנים 1991 ל-2004, ב-27 מדינות, עולה כי ב-24 מדינות הייתה הפרת זכויות אדם בעקבות המשבר ההומנטירי.[10]
  • במשברים הומניטריים שנגרם מאסונות טבע יש השפעות סביבתיות ואקולוגיות, בהן שריפות, זיהום אוויר, ענני אבק והתפשטות של גזים רעילים.

זיהוי משבר הומניטרי

עריכה

במאמר של ביטון ואלרום מוצעת דרך לזיהוי משבר הומניטרי בשלבי היווצרותו, על בסיס תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו, שיכולה לשמש כבסיס למדידת איכות החיים וההתפתחות של אוכלוסייה. לפי גישה זו, זוהו ארבעה פרמטרים בסיסיים של תחומי חיים הכרחיים: מים וסניטציה, תזונה וביטחון תזונתי, טיפול רפואי, מחסה וציוד הכרחי שאינו מזון. כשקיים מחסור באחד או יותר מהפרמטרים האלה - מדובר במשבר הומניטרי.[דרוש מקור]

מסגרות בינלאומיות רלוונטיות

עריכה

המשפט הבינלאומי לאסון

עריכה

המשפט הבינלאומי לאסון (International disaster response laws) הוא תחום משפטי העוסק בכללים, הנחיות והסכמים בינלאומיים הקשורים לאסונות טבע ואסונות שנגרמו על ידי האדם. מטרת התחום הוא לספק מסגרת משפטית שתסייע במניעת אסונות, בהתמודדות עם ההשלכות שלהם ובשיקום האזורים שנפגעו. המשפט הבינלאומי לאסון מציע מסגרת עבודה להתמודדות יעילה לאסונות. המשפט הבינלאומי לאסון מעודד מדינות לגבש הנחיות להנהלות באסון בכל מדינה ומדינה.[24] הפדרציה הבינלאומית של אגודות הצלב האדום והסהר האדום קידמה את הנושא בעקבות המשברים המתרבים ברחבי העולם.[25]

משרד האו"ם לצמצום סיכוני אסון

עריכה

משרד האו"ם לצמצום סיכוני אסון (אנ') (United Nations Office for Disaster Risk Reduction) הוקם בדצמבר 1999 כדי להבטיח את יישום האסטרטגיה הבינלאומית להפחתת אסונות. מאז 2015, המשרד פועל להטמעת מסגרת סנדאי להפחתת סיכון אסונות (Sendai Framework for Disaster Risk Reduction). מסגרת סדנאי קדמת פעולות למניעה וצמצום של סיכונים הנובעים מאסונות טבע ואסונות אנושיים.

הפעולות העיקריות:

  1. הערכה וניתוח שיטתי של סיכונים ומעקב אחר התפתחותם בזמן.
  2. מניעה והקטנת הסיכונים.
  3. חיזוק היערכות לאסונות - הדגשת החשיבות של היערכות ושיקום לאחר אירועים, כדי להגביר את כושר העמידה של הקהילות.
  4. שיתוף פעולה בינלאומי.
  5. אחריות ומעורבות - ניעת אסונות והפחתת סיכונים היא אחריות של ממשלות, קהילות מקומיות, מגזר פרטי וגורמים נוספים.[26]

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום

עריכה

הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום הוא ארגון בין-לאומי שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין ומצבים אחרים של אלימות, והגשת סיוע הומניטרי לקורבנות אלה. הארגון מופקד על פרשנות ושמירת כללי המשפט ההומניטרי כפי שנוסחו באמנות ז'נבה, ומתפקידו לוודא שכל הצדדים בסכסוך יעמדו בכללים אלה.[27]

INFORM הוא פורום של בעלי עניין העוסקים במשברים הומניטריים ואסונות. INFORM הוקם בשנת 2014 על ידי הנציבות האירופית ומשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) וב-2024 הפורום מאגד יותר מ-30 ארגונים שותפים. הוא כולל פורטל נתוני הערכת סיכונים, בקוד פתוח ,למשברים הומניטריים ואסונות, שנועד לתמוך בקבלת החלטות בנושאי מניעה, היערכות ותגובה. מדד הסיכון הגלובלי מזהה מדינות בסיכון למשברים ואסונות ומנתח את היכולות של המדינות להתמודד עם האסון. המדד נתח 191 מדינות ברמה הלאומית והבינלאומית. מדד הסיכון הגלובלי של INFORM משתמש בשלושה ממדים עיקריים: סכנה וחשיפה, פגיעות וחוסר יכולת התמודדות, הכוללים 80 אינדיקטורים שונים, כולל סכנות טבע, אוכלוסיות פגיעות, גורמים סוציו-אקונומיים ותשתית.[28][29]

דוגמאות למשברים הומנטרים ברחבי העולם

עריכה

האיטי

עריכה

האיטי נמצאה על סף משבר הומניטרי לאחר רעידת האדמה בהאיטי (2010) והתפרצות מגפת הכולרה באי (אנ') ממנה חלו כ-800,000 איש ומתו 9,000.

המצב השתפר יחסית מאז, אך בשנת 2019 החלו מחאות נגד הממשלה בטענה לשחיתות (אנ') ודווח על מחסון במזון, תרופות ודלק, ואלה השיבו את המדינה למצב שהוא על סף משבר הומניטרי.[30]

הודו-סין

עריכה

משבר הפליטים בהודו-סין (אנ') בשנת 1975 התאפיין בהגירה המונית מהמושבות הצרפתיות של הודו-סין (כיום וייטנאם, קמבודיה ולאוס) לאחר שהוקם בהן משטר קומוניסטי-דיקטטורי. משבר זה נמשך כ-25 שנה. שלושה מיליון אנשים ברחו מאימת המשטר, בעיקר להונג קונג והרפובליקה העממית של סין. לפי נציבות האו"ם לפליטים, כ-250,000 פליטים וייטנאמים נספו בים בתקופה זו. כ-2.5 מיליון פליטים נקלטו במדינות אחרות, בעיקר בצפון אמריקה, אוסטרליה ואירופה. יותר מ-525,000 הוחזרו בכוח למדינותיהם, בעיקר לקמבודיה.

בקמבודיה באופן ספציפי התקיים מצב של משבר הומניטרי מ-1969 עד 1993 (אנ') שגרם למותם של כ-2 מיליון איש, ורבים אחרים הפכו לעקורים או לפליטים.

ונצואלה

עריכה

ונצואלה נמצאת על סף משבר הומניטרי משנת 2010 (אנ'). מצב זה החל בתקופת נשיאותו של הוגו צ'אווס ונמשך בתקופת נשיאותו של ניקולאס מדורו. ונצואלה סובלת מהיפר-אינפלציה, רעב המוני, מחלות, פשע ושיעורי תמותה גבוהים. כתוצאה מהמשבר החלה הגירה המונית מהמדינה.

בשנת 2019 התריע ארגון Human Rights Watch על מצב חירום הומניטרי במדינה, ותושביה קיבלו סיוע הומניטרי ממדינות שונות, בהן ברזיל והולנד. מדורו אמר שאין משבר במדינה ואין צורך בסיוע הומניטרי, והאשים את העיצומים שהוטלו על ידי ארצות הברית בבעיות הכלכליות שנוצרו במדינה.

לוב סבלה ממשבר הומניטרי חריף בשנת 2011 במהלך מלחמת האזרחים בלוב.[31]

ניגריה

עריכה

ניגריה נמצאת במשבר הומניטרי מאז ההתקוממות של בוקו חראם (2007). נכון לשנת 2019, כ-7 מיליון בני אדם בניגריה זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף ומציל חיים.

מאז תחילת הסכסוך במדינה נהרגו יותר מ-27,000 בני אדם ואלפי נשים ונערות נחטפו. כ-1.8 מיליון ניגרים ברחו מבתיהם והפכו לעקורים, רובם במחוז בורנו שמצפון-מזרח המדינה.[32]

כללי המשפט ההומניטרי קובעים כי במקרי סכסוך מזוין "כל הצדדים חייבים לאפשר מעבר מהיר ובלתי פוסק של סיוע הומניטרי עבור אזרחים הזקוקים לו." אך בפועל הן ארגון בוקו חראם והן ארגוני הממשל חוסמים את ארגוני הסיוע במחוז בורנו, ונמנעת גישה לשירותים הומניטריים לחלק ניכר מהתושבים.[33]

נפאל

עריכה

המשבר ההומניטרי בנפאל (אנ') נמשך משנת 2015 עד 2017. הוא החל ב-25 באפריל 2015, היום בו התרחשה רעידת האדמה בנפאל והוחמר בספטמבר באותה שנה לאחר שהודו הטילה את המצור על נפאל (אנ') ומנעה ממנה סחורות. קורבנות רעידת חיו במשך שנתיים במקלטים ארעיים וסבלו מתת-תזונה וממחסור במים.

סומליה

עריכה

סומליה סבלה ממשבר הומניטרי מיולי 2011 עד אמצע 2012 עקב בצורת קשה, שהשפיעה על כל אזור מזרח אפריקה (אנ'). הבצורת גרמה למשבר מזון קשה, ופליטים רבים מדרום סומליה ברחו לקניה ואתיופיה, אך שם סבלו מתת-תזונה קשה שהובילו למספר רב של מקרי מוות.[34]

סוריה

עריכה
  ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה

בחלקים מסוריה שורר משבר הומניטרי מאז תחילת מלחמת האזרחים. בשנת 2011 מנעה ממשלת סוריה סיוע הומניטרי של הצלב האדום.[35] בדצמבר 2019 החלה מתקפה של כוחות הצבא נגד מורדים במחוז אידליב, ו-900,000 אזרחים נאלצו להימלט מביתם, רובם נשים וילדים. הקור העז גרם למותם של רבים מהיפרתרמיה.[36]

רצועת עזה

עריכה

רצועת עזה נמצאת על סף משבר הומניטרי מאז שהוטל הסגר על רצועת עזה בשנת 2007. על פי כללי המשפט ההומניטרי, ישראל נושאת באחריות לרווחת האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. עם זאת, לעיתים קרובות נשמעות אזהרות מפני קריסת מערכות מי השתייה, הביוב, מערכת הבריאות והחשמל.[37]

תושבי הרצועה מקבלים סיוע הומניטרי ממספר ארגונים, בהם הצלב האדום והאו"ם. הם מקבלים כספים, מזון, דלק, תרופות וציוד למתקני התפלה.

תימן

עריכה

בתימן משבר הומניטרי שהיה הגדול בעולם לשעתו, החל משנת 2011(אנ'). כשני שלישים מהאוכלוסייה שם נזקקו לסיוע והיו שם יותר מ-7 מיליון אנשים רעבים. עקב מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך) נמנעת מהאזרחים גישה למזון ולסיוע הומניטרי.[38][39]

בנוסף לכך פרצה בשנת 2016 מגפת כולרה במדינה, (אנ') בה חלו מעל ל-2 מיליון איש ומתו 3,886.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משבר הומניטרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אֱנוֹשְׁתָנוּת במילון מדע המדינה (תשפ"ב), 2022, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ What Is a Humanitarian Emergency?, www.humanitariancoalition.ca (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 31. Humanitarian Crisis, Encyclopedia of Law and Development, EE, 2021, ISBN 978 1 78811 796 8
  4. ^ 1 2 Dennis Dijkzeul, Diana Griesinger, Ambivalent Humanitarian Crises and Complex Emergencies, 2020-08-27, ISBN 978-0-19-022863-7. (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Burkle, Frederick M., Gerald Martone, and P. Gregg Greenough. The Brown Journal of World Affairs 20.2 (2014): 19-36., The changing face of humanitarian crises, The Brown Journal of World Affairs 20.2, 2014, עמ' 19-36
  6. ^ 1 2 Frederick M. Burkle, Future Humanitarian Crises: Challenges for Practice, Policy, and Public Health, Prehospital and Disaster Medicine 25, 2010-06, עמ' 191–199 doi: 10.1017/s1049023x00007998
  7. ^ Mark Anderson, Michael Gerber, Introduction to Humanitarian Emergencies, Cambridge: Cambridge University Press, 2018, עמ' 1–8, ISBN 978-1-107-06268-9
  8. ^ 1 2 Martin Binder, Humanitarian Crises and the International Politics of Selectivity, Human Rights Review 10, 2009-09, עמ' 327–348 doi: 10.1007/s12142-009-0121-7
  9. ^ What is a disaster? IFRC
  10. ^ 1 2 Martin Binder, [https://www.ssoar.info/ssoar/bitstream/handle/document/11096/ssoar-2007-binder-the_selective_enforcement_of_human.pdf?sequence=1&isAllowed=y&lnkname=ssoar-2007-binder-the_selective_enforcement_of_human.pdf The selective enforcement of human rights? The international response to violent humanitarian crises and gross violations of human rights in the Post-Cold-War era], Human Rights Documents online, Discussion Paper SP IV 2007-307, ‏2007
  11. ^ Sarah Kenyon Lischer, Collateral Damage: Humanitarian Assistance as a Cause of Conflict, International Security 28, 2003, עמ' 79–109
  12. ^ 1 2 European Commission. Joint Research Centre., INFORM report 2024: 10 years of INFORM : shared evidence for managing crises and disasters., LU: Publications Office, 2024
  13. ^ [https://www.iberdrola.com/social-commitment/humanitarian-crises-causes-effects-solutions HUMANITARIAN CRISES What are the largest humanitarian crises in the planet today?], .iberdrola.com
  14. ^ Climate Change and Humanitarian Assistance | Topics | ReliefWeb, reliefweb.int, ‏2024-07-24 (באנגלית)
  15. ^ United Nations, The climate crisis is a humanitarian crisis, United Nations (באנגלית)
  16. ^ Björn Rother, Gaëlle Pierre, et.al, The Economic Impact of Conflicts and the Refugee Crisis in the Middle East and North Africa, I M F S T A F F D I S C U S S I O N N O T E, International Monetary Fund. Not for Redistribution, 2016
  17. ^ Naeema Al Gasseer, Elissa Dresden, Gwen Brumbaugh Keeney, and Nicole Warren, Status of women and infants in complex humanitarian emergencies, Journal of Midwifery & Women?s Health 49, 2004-08, עמ' 7–13 doi: 10.1016/S1526-9523(04)00231-4
  18. ^ Why we need more female voices while addressing humanitarian crises, world economic forum, ‏May 25, 2022
  19. ^ Machel G. Impact of armed conflict on children. Geneva: United Nations Children’s Fund, 1996.
  20. ^ Protecting the Rights of the Child in Humanitarian Situations Submission by UNICEF to the OHCHR Report, September 2017
  21. ^ The Unprotected: Overview of the Impact of Humanitarian Crises on Children in 2023. The Alliance for Child Protection in Humanitarian Action. 2024
  22. ^ Molly S. Burns, [https://commons.clarku.edu/idce_masters_papers/69/? Economic Consequences of Conflict, Displacement and Humanitarian Aid: Implications for Syria], International Development, Community and Environment (IDCE) 69, 2016
  23. ^ H. Jack Geiger, The Role of Physicians in Conflicts and Humanitarian Crises, JAMA 270, 1993-08-04, עמ' 616 doi: 10.1001/jama.1993.03510050082032
  24. ^ [https://disasterlaw.ifrc.org/sites/default/files/media/disaster_law/2022-11/20221026_IntroductionDisasterLaw.pdf AN INTRODUCTION TO DISASTER LAW], ifrc.org, ‏2022
  25. ^ Dug Cubie, Sources of International Disaster Law: Focus on Case Law (2021), Yearbook of International Disaster Law Online 4, 2023-04-13, עמ' 640–647 doi: 10.1163/26662531_00401_040
  26. ^ What is the Sendai Framework for Disaster Risk Reduction? | UNDRR, www.undrr.org, ‏2023-04-04 (באנגלית)
  27. ^ Martha Finnemore, 3. Norms and War: The International Red Cross and the Geneva Conventions, Cornell University Press, 1996-10-15, עמ' 69–88, ISBN 978-1-5017-0738-4. (באנגלית)
  28. ^ INFORM - Global, open-source risk assessment for humanitarian crises and disasters, drmkc.jrc.ec.europa.eu
  29. ^ INFORM GRI 2024: Index for Risk Management, The Global Health Education and Learning Incubator at Harvard University, ‏2024
  30. ^ Humanitarian crisis increases in Haiti as anti-government protests grip the nation, באתר CNN, ‏3 באוקטובר 2019 (באנגלית).
  31. ^ טטיאנה הופמן, ‏משבר הומניטרי חמור בלוב, באתר ‏מאקו‏, 27 באוגוסט 2011.
  32. ^ About OCHA Nigeria, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (באנגלית).
  33. ^ Nigeria: Army Restrictions Stifling Aid Efforts, באתר Human Rights Watch (באנגלית).
  34. ^ האו"ם: המשבר ההומניטרי החמור בעולם - בסומליה, באתר וואלה, 11 ביולי 2011.
  35. ^ ארה"ב לאסד: יצרת משבר הומניטרי, באתר ‏מאקו‏, 12 ביוני 2011.
  36. ^ U.N. official calls Syrian refugee crisis "cruel beyond belief", באתר CBS (באנגלית).
  37. ^ אורי בלאו,יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009.
  38. ^ האו"ם: "העולם ניצב בפני המשבר ההומניטרי הגדול מאז 1945", באתר ‏מאקו‏, 11 במרץ 2017.
  39. ^ Humanitarian crisis in Yemen remains the worst in the world, warns UN, באתר "חדשות האו"ם" (באנגלית).