משבר הומניטרי
משבר הומניטרי (על פי האקדמיה ללשון העברית: משבר אֱנוֹשְׁתָנִי[1]), או אסון הומניטרי, מוגדר כאירוע יחיד או סדרת אירועים המאיימים על בריאותם, ביטחונם או רווחתם של בני אדם המתגוררים בשטח גאוגרפי מסוים.[2] הגורמים שמובילים למשבר הומניטרי כוללים סכסוך פנימי או חיצוני, אסונות טבע ואסונות טכנולוגיים. כאירועים כאלה בדרך כלל מונעים מהאוכלוסייה גישה למשאבים בסיסיים, בהם מזון, מחסה, מי שתייה וטיפול רפואי. הטיפול במשבר הומניטרי נדרש תיאום פעילויות בין תושבי האזור ורשויות הממשל של המדינה, וסיוע הומניטרי מצד ארגונים בינלאומיים ומדינות .
הגדרות עריכה
סוכנות האו"ם להפחתת סיכוני אסונות ( The United Nations Office for Disaster Risk Reduction UNISDR) מגדירה אסון כשיבוש חמור בתפקוד החברה, הגורם לאובדן אנושי, חומרי או סביבתי נרחב החורגים מיכולתה של החברה המושפעת להתמודד עם התוצאות בשימוש המשאבים שברשותה.[3] מכון המחקר Escola de Cultura de Pau (ספ') בברצלונה, העוסק בחקר עימותים וזכויות אדם, מגדיר משבר הומניטרי באופן הבא: "מצב שבעטיו יש איום משמעותי על חיי אדם, על הבריאות ועל ההישרדות. משברים כאלה מופיעים בהקשר של מצב שקיים בו היעדר הגנה עקב גורמים נתונים (כמו עוני, חוסר שוויון, היעדר נגישות לשירותים בסיסיים) המוחרף בגלל אסון טבע או עימות מזוין שמכפילים את אפקט ההרס." ההגדרה הזאת מקובלת באקדמיה ובקהילה הבין-לאומית, אך היא לוקה בחסר בכל הנוגע לזיהוי המדדים שלפיהם ניתן לקבוע אם מצב מסוים נכלל בהגדרה של משבר הומניטרי או לא.
סוגי משבר הומניטרי עריכה
על פי הצלב האדום, קיימים שלושה סוגים עיקריים של משבר הומניטרי:
- אסונות טבע.
- אסונות טכנולוגיים, הנגרמים על ידי חומרים מסוכנים, בהם דליפה מכור גרעיני והתפוצצות חומרים כימיים.
- אסונות מעשה ידי אדם הקשורים לסכסוכים אזוריים ונמשכים זמן רב.
מאפייני משבר הומניטרי עריכה
המאפיינים הבולטים ביותר של משבר מהסוג הזה הם: עימות מזוין, עקירה, רעב ומחלות. אין זה הכרחי שכל המאפיינים האלה יופיעו במקביל, אולם לפחות מאפיין אחד צריך להתקיים בכל משבר הומניטרי.
מאפיינים נוספים כוללים:
- קושי מיוחד עבור נשים, ילדים וקשישים, החשופים יותר לאלימות, פגיעה בביטחון האישי ונזקים בריאותיים.
- פגיעה כלכלית חמורה.
- שיתוק מערכות החינוך.
- חוסר ביטחון תזונתי, רעב המוני.
- לעיתים קרובות מתרחשות באזורי משבר הומניטרי הפרות של זכויות אדם, ומקרים רבים של אלימות ורצח.
- במקרים של אסונות טבע יש השפעות סביבתיות ואקולוגיות, בהן שריפות, זיהום אוויר, ענני אבק והתפשטות של גזים רעילים.
זיהוי משבר הומניטרי עריכה
במאמר של ביטון ואלרום מוצעת דרך לזיהוי משבר הומניטרי בשלבי היווצרותו, על בסיס תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו, שיכולה לשמש כבסיס למדידת איכות החיים וההתפתחות של אוכלוסייה. לפי גישה זו, זוהו ארבעה פרמטרים בסיסיים של תחומי חיים הכרחיים: מים וסניטציה, תזונה וביטחון תזונתי, טיפול רפואי, מחסה וציוד הכרחי שאינו מזון. כשקיים מחסור באחד או יותר מהפרמטרים האלה - מדובר במשבר הומניטרי.
על סף משבר הומניטרי עריכה
משבר הומניטרי מתפתח לאורך זמן, ובמשך תקופה ארוכה יכול לשרור מצב בו יש הידרדרות בתחומי החיים ההכרחיים של האוכלוסייה, אך הם עדיין לא ירדו אל מתחת לסף המאפשר להגדירם כמשבר.
מצב שהוא על סף משבר הומניטרי מכונה במאמר של ביטון ואלרום "דימוי מצוקה הומניטרית". זהו מצב שבו קיימת ירידה בפרמטרים של תחומי החיים ההכרחיים, אבל עדיין נשמרת רמה נאותה ואין ירידה מתחת לקו המינימום. מצב זה מנוצל לעיתים קרובות על ידי גורמים בעלי אינטרסים לשם השגת מטרות פוליטיות, כלכליות או אידאולוגיות.
מעורבות בינלאומית עריכה
בין הגופים הבינלאומיים המטפלים במקרי משבר הומניטרי נמנים:
מקרים בולטים עריכה
האיטי עריכה
האיטי נמצאה על סף משבר הומניטרי לאחר רעידת האדמה בהאיטי (2010) והתפרצות מגפת הכולרה באי (אנ') ממנה חלו כ-800,000 איש ומתו 9,000.
המצב השתפר יחסית מאז, אך בשנת 2019 החלו מחאות נגד הממשלה בטענה לשחיתות (אנ') ודווח על מחסון במזון, תרופות ודלק, ואלה השיבו את המדינה למצב שהוא על סף משבר הומניטרי.[4]
הודו-סין עריכה
משבר הפליטים בהודו-סין (אנ') בשנת 1975 התאפיין בהגירה המונית מהמושבות הצרפתיות של הודו-סין (כיום וייטנאם, קמבודיה ולאוס) לאחר שהוקם בהן משטר קומוניסטי-דיקטטורי. משבר זה נמשך כ-25 שנה. שלושה מיליון אנשים ברחו מאימת המשטר, בעיקר להונג קונג והרפובליקה העממית של סין. לפי נציבות האו"ם לפליטים, כ-250,000 פליטים וייטנאמים נספו בים בתקופה זו. כ-2.5 מיליון פליטים נקלטו במדינות אחרות, בעיקר בצפון אמריקה, אוסטרליה ואירופה. יותר מ-525,000 הוחזרו בכוח למדינותיהם, בעיקר לקמבודיה.
בקמבודיה באופן ספציפי התקיים מצב של משבר הומניטרי מ-1969 עד 1993 (אנ') שגרם למותם של כ-2 מיליון איש, ורבים אחרים הפכו לעקורים או לפליטים.
ונצואלה עריכה
ונצואלה נמצאת על סף משבר הומניטרי משנת 2010 (אנ'). מצב זה החל בתקופת נשיאותו של הוגו צ'אווס ונמשך בתקופת נשיאותו של ניקולאס מדורו. ונצואלה סובלת מהיפר-אינפלציה, רעב המוני, מחלות, פשע ושיעורי תמותה גבוהים. כתוצאה מהמשבר החלה הגירה המונית מהמדינה.
בשנת 2019 התריע ארגון Human Rights Watch על מצב חירום הומניטרי במדינה, ותושביה קיבלו סיוע הומניטרי ממדינות שונות, בהן ברזיל והולנד. מדורו אמר שאין משבר במדינה ואין צורך בסיוע הומניטרי, והאשים את העיצומים שהוטלו על ידי ארצות הברית בבעיות הכלכליות שנוצרו במדינה.
לוב עריכה
לוב סבלה ממשבר הומניטרי חריף בשנת 2011 במהלך מלחמת האזרחים בלוב.[5]
ניגריה עריכה
ניגריה נמצאת במשבר הומניטרי מאז ההתקוממות של בוקו חראם (2007). נכון לשנת 2019, כ-7 מיליון בני אדם בניגריה זקוקים לסיוע הומניטרי דחוף ומציל חיים.
מאז תחילת הסכסוך במדינה נהרגו יותר מ-27,000 בני אדם ואלפי נשים ונערות נחטפו. כ-1.8 מיליון ניגרים ברחו מבתיהם והפכו לעקורים, רובם במחוז בורנו שמצפון-מזרח המדינה.[6]
כללי המשפט ההומניטרי קובעים כי במקרי סכסוך מזוין "כל הצדדים חייבים לאפשר מעבר מהיר ובלתי פוסק של סיוע הומניטרי עבור אזרחים הזקוקים לו." אך בפועל הן ארגון בוקו חראם והן ארגוני הממשל חוסמים את ארגוני הסיוע במחוז בורנו, ונמנעת גישה לשירותים הומניטריים לחלק ניכר מהתושבים.[7]
נפאל עריכה
המשבר ההומניטרי בנפאל (אנ') נמשך משנת 2015 עד 2017. הוא החל ב-25 באפריל 2015, היום בו התרחשה רעידת האדמה בנפאל והוחמר בספטמבר באותה שנה לאחר שהודו הטילה את המצור על נפאל (אנ') ומנעה ממנה סחורות. קורבנות רעידת חיו במשך שנתיים במקלטים ארעיים וסבלו מתת-תזונה וממחסור במים.
סומליה עריכה
סומליה סבלה ממשבר הומניטרי מיולי 2011 עד אמצע 2012 עקב בצורת קשה, שהשפיעה על כל אזור מזרח אפריקה (אנ'). הבצורת גרמה למשבר מזון קשה, ופליטים רבים מדרום סומליה ברחו לקניה ואתיופיה, אך שם סבלו מתת-תזונה קשה שהובילו למספר רב של מקרי מוות.[8]
סוריה עריכה
ערך מורחב – מלחמת האזרחים בסוריה
בחלקים מסוריה שורר משבר הומניטרי מאז תחילת מלחמת האזרחים. בשנת 2011 מנעה ממשלת סוריה סיוע הומניטרי של הצלב האדום.[9] בדצמבר 2019 החלה מתקפה של כוחות הצבא נגד מורדים במחוז אידליב, ו-900,000 אזרחים נאלצו להימלט מביתם, רובם נשים וילדים. הקור העז גרם למותם של רבים מהיפרתרמיה.[10]
רצועת עזה עריכה
רצועת עזה נמצאת על סף משבר הומניטרי מאז שהוטל הסגר על רצועת עזה בשנת 2007. על פי כללי המשפט ההומניטרי, ישראל נושאת באחריות לרווחת האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. עם זאת, לעיתים קרובות נשמעות אזהרות מפני קריסת מערכות מי השתייה, הביוב, מערכת הבריאות והחשמל.[11]
תושבי הרצועה מקבלים סיוע הומניטרי ממספר ארגונים, בהם הצלב האדום והאו"ם. הם מקבלים כספים, מזון, דלק, תרופות וציוד למתקני התפלה. ארגוני סיוע פלסטיניים טוענים כי ישראל מונעת היווצרות משבר הומניטרי ברצועת עזה משיקולים כלכליים, מכיוון שהם מחויבים לקנות את רוב הסחורות שלהם מחברות ישראליות, להשתמש בחברות הובלה ישראליות, ולבצע את כל פעילותם במטבע ישראלי.[12]
תימן עריכה
המשבר ההומניטרי הגדול ביותר הקיים כיום בעולם הוא בתימן, (אנ') שם כשני שלישים מהאוכלוסייה זקוקים לסיוע ויותר מ-7 מיליון אנשים רעבים. עקב מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך) נמנעת מהאזרחים גישה למזון ולסיוע הומניטרי.[13][14]
בנוסף לכך פרצה בשנת 2016 מגפת כולרה במדינה, (אנ') בה חלו מעל ל-2 מיליון איש ומתו 3,886.
קישורים חיצוניים עריכה
- שרון ביטון ואור אלרום, בין אסון למשבר, באתר מערכות, אוקטובר 2015.
הערות שוליים עריכה
- ^ אֱנוֹשְׁתָנוּת במילון מדע המדינה (תשפ"ב), 2022, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ What Is a Humanitarian Emergency?, www.humanitariancoalition.ca (באנגלית)
- ^ Mark Anderson, Michael Gerber, Introduction to Humanitarian Emergencies, Cambridge: Cambridge University Press, 2018, עמ' 1–8, ISBN 978-1-107-06268-9
- ^ Humanitarian crisis increases in Haiti as anti-government protests grip the nation, באתר CNN, 3 באוקטובר 2019 (באנגלית).
- ^ משבר הומניטרי חמור בלוב, באתר מאקו.
- ^ About OCHA Nigeria, באתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (באנגלית).
- ^ Nigeria: Army Restrictions Stifling Aid Efforts, באתר Human Rights Watch (באנגלית).
- ^ האו"ם: המשבר ההומניטרי החמור בעולם - בסומליה, באתר וואלה!, 11 ביולי 2011.
- ^ ארה"ב לאסד: יצרת משבר הומניטרי, באתר מאקו.
- ^ U.N. official calls Syrian refugee crisis "cruel beyond belief", באתר CBS (באנגלית).
- ^ אורי בלאו,יותם פלדמן, תחקיר מוסף הארץ: המצור על עזה הוא שעתם היפה של הספסרים והמאכערים שהשתלטו על מעברי הגבול, באתר הארץ, 13 ביוני 2009.
- ^ מי מרוויח משמירתה של עזה על סף משבר הומניטרי?, באתר שיחה מקומית, 1 במרץ 2018.
- ^ האו"ם: "העולם ניצב בפני המשבר ההומניטרי הגדול מאז 1945", באתר מאקו.
- ^ Humanitarian crisis in Yemen remains the worst in the world, warns UN, באתר "חדשות האו"ם" (באנגלית).