כל ישראל בני מלכים הם
כל ישראל בני מלכים הם הוא כלל הלכתי שמקורו במספר תנאים, ולפיו כל יהודי חשוב כמו בנו של מלך המשופע בעושר, ולפיכך בעניינים שבהם דינו של אדם רם במעלה שונה מדינו של אדם מהשורה, ניתן להתייחס לכל יהודי כבן מלך גם אם הוא בפועל עני ונצרך.
כלל זה משמש גם בהגות היהודית המעלה קרנו של כל יהודי באשר הוא, עקב הגדרתו כבנו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, כפי שנאמר על עם ישראל בתורה "בנים אתם לה' אלוהיכם", ומשום התייחסותו לאבות האומה הישראלית, אברהם יצחק ויעקב.
דוגמאות בהלכה עריכה
במסכת בבא מציעא[1] אומר אביי כי ניתן ללמוד שהתנאים רבן שמעון בן גמליאל, רבי שמעון, רבי ישמעאל ורבי עקיבא כולם דוגלים בכלל "כל ישראל בני מלכים הן".
רבן שמעון בן גמליאל עריכה
מכך ששנו במשנה שאין מטלטלין בשבת משום איסור מוקצה לא את הלוף ולא את החרדל (שאי אפשר לבשלם ולטוחנם בשבת, ואפילו לעופות אינם ראויים. רש"י) ורשב"ג חולק ומתיר בלוף מפני שהוא מאכל לעורבין (כלומר, מניחים שכל יהודי מגדל עורבים לנוי כדרכם של בני מלכים, ולפיכך הלוף אינו מוקצה שראוי למאכל העורבין שברשותו. רש"י).
רבי שמעון עריכה
מכך ששנו במשנה, בני מלכים סכין שמן וורד על גבי מכותיהן בשבת שכן דרכן לסוך בחול (לשם תענוג גרידא, רש"י), רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הן, ומתיר לכל ישראל לסוך שמן וורד על המכה בשבת, שכולם בני מלכים הם ורגילים בכך.
רבי ישמעאל ורבי עקיבא עריכה
מכך ששנו בברייתא בעניין גבייה מבעל חוב; הרי שהיו נושין בו אלף זוז ולבוש איצטלא (-בגד) בת מאה מנה מפשיטין אותה ממנו ומלבישים אותו איצטלא הראויה לו, ולמדו משום רבי ישמעאל ומשום רבי עקיבא "כל ישראל ראוין לאותה איצטלא" עקב היותם בני מלכים ולפיכך אין מפשיטים אותו מהבגד היקר שלובש כדי לגבות ממנו החוב.
רבי יוחנן בן מתיא עריכה
המחשת הכלל של כל ישראל בני מלכים מופיעה במשנה במסכת בבא מציעא[2]:
מעשה ברבי יוחנן בן מתיא שאמר לבנו, צא שכר לנו פועלים, הלך ופסק להם מזונות, וכשבא אצל אביו, אמר לו, בני, אפילו אם אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו, לא יצאת ידי חובתך עמהן, שהן בני אברהם יצחק ויעקב, אלא עד שלא יתחילו במלאכה צא ואמר להם, על מנת שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד
בהגות היהודית עריכה
המהר"ל מפראג בספרו גבורות ה'[3] כותב:
כי אחר שהוציא הקב"ה את ישראל ממצרים ונתן אותם בני חורין, ולא עוד אלא אף מלכים שנאמר (שמות יט) "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" זה השם הוא לישראל בעצם, והמעלה והחשיבות שיש בזה לא נתבטל אף בגלותם שהוא במקרה, ולפיכך אומרים חכמי ישראל (שבת קיא ע"א) כל ישראל בני מלכים הם אף בגלותם...