כפר שחליים
כפר שחליים (גם כפר שיחלים וכפר שיחלייא) הייתה עיירה יהודית גדולה בשפלת יהודה, אשר נזכרת מספר פעמים בספרות חז"ל, וכן במקורות מאוחרים יותר. נראה כי שכנה באזור קריית גת של ימינו.
העיירה נזכרת בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי ובמדרש איכה רבה כעיירה יהודית גדולה מאוד ביהודה שחרבה במהלך מרד בר כוכבא, לצד כפר ביש וכפר דיכרין:
”אמר רב אסי ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים, חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים, אלו הן כפר ביש, כפר שיחליים וכפר דכריא. כפר ביש דלא יהבי ביתא לאושפיזא, כפר שיחליים שהיתה פרנסתן מן שחליים, כפר דכריא אמר רבי יוחנן שהיו נשותיהן יולדות זכרים”[1].
מקור שם היישוב, הנעוץ בצמח השחליים שגודל באותה התקופה בארץ ישראל[2], מוסבר גם בתלמוד הירושלמי כך: ”ולמה הוא קרי לון כפר שיחלייא דהוון מרביין ביניהון כאילין תחלייא”[3] (ולמה הוא נקרא כפר שחליים, כיוון שבניהם רבו כמו צמח השחליים).
באונומסטיקון של אוסביוס מראשית המאה הרביעית לספירה הוזכר יישוב בשם SAALEIM כשבעה מיל ממערב לבית גוברין.
הגאוגרף בן ימי הביניים יאקות אל-חמאווי הזכיר באזור שפלת יהודה יישוב בן זמנו בשם סחלין. יישוב בשם זה נזכר גם במכתב צלבני משנת 1136 לספירה[4]. הרמז המאוחר ביותר להשתמרות השם הוא שם היישוב מנשיית א-סחלין שתועד במפקד העות'מאני משנת 1596, ואשר מתייחס ככל הנראה לעראק אלמנשיה שבאזור קריית גת של ימינו. בסמוך ממזרח לאזור זה מצויות גם ח'רבת ד'כרין וחורבת בורגין, המזוהות בהתאמה עם כפר דיכרין ועם כפר ביש הנזכרות לצד כפר שחליים במקורות חז"ל.
לקריאה נוספת עריכה
- יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשע"ב, עמ' 433.
- בועז זיסו, היישוב הכפרי בהרי ושפלת יהודה משלהי תקופת הבית השני עד לדיכוי מרד בר-כוכבא, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית ירושלים.
הערות שוליים עריכה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד א', ומקבילות תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה', איכה רבה פרשה ב, ד.
- ^ תוספתא שבת טו י"ג, תוספתא שביעית ד י"ב, תלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ה', הלכה ג', תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
- ^ R. Rohricht, Regesta Regni Hierosolymitani 1097-1291, New York 1960, מכתב מס' 164, עמ' 40