פתיחת התפריט הראשי
כרובים מעל המזבח. מתוך מפה צרפתית מהמאה ה-17 המתארת את יציאת מצרים

הַכְּרֻבִים הוא הכינוי לפסל בצורת זוג כרובים עשוי זהב שניצב מעל הכפורת המכסה את ארון הברית במשכן.[1] בנוסף, תמונתם של הכרובים הייתה רקומה גם על גבי יריעות המשכן כלפי חוץ[2] וגם על הפרוכת.[3] כרובים נוספים ניצבו גם בקודש הקודשים שבמקדש שלמה. כרובים אלה היו בגובה 10 אמות ועשויים עץ שמן מצופה זהב ותחת כנפיהם הונח ארון העדות.[4] בנוסף, תמונת הכרובים הייתה רקומה על הפרוכת[5] ומפותחת על קירות הבית,[6] על דלתות ההיכל,[7] על הדביר ועל המכונות.[8] גם בתבנית המקדש בחזון יחזקאל נזכרות תמונות הכרובים על קירות הבית ודלתותיו.[9]

תוכן עניינים

זהות ומראהעריכה

במקראעריכה

כרובי המשכן היו עשויים זהב, כנפיהם פרושות מעלה וסוככות על הכפורת: "וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים, זָהָב; מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם, מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה, וּכְרוּב-אֶחָד מִקָּצָה, מִזֶּה; מִן-הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת-הַכְּרֻבִים, עַל-שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל-הַכַּפֹּרֶת, וּפְנֵיהֶם, אִישׁ אֶל-אָחִיו; אֶל-הַכַּפֹּרֶת--יִהְיוּ, פְּנֵי הַכְּרֻבִים. " (שמות כה יח-כ)

כרובי מקדש שלמה עמדו בדביר שרוחב כל אחד מקירותיו 20 אמה. הם היו עשויים עץ זית מצופה זהב, קומתם עשר אמות, ועשר אמות כנפי כל אחד מהם, כך שיחדיו נפרשו מקיר לקיר: "וַיַּעַשׂ בַּדְּבִיר, שְׁנֵי כְרוּבִים עֲצֵי-שָׁמֶן: עֶשֶׂר אַמּוֹת, קוֹמָתוֹ. וְחָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּנַף הַכְּרוּב הָאֶחָת, וְחָמֵשׁ אַמּוֹת, כְּנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִית; עֶשֶׂר אַמּוֹת, מִקְצוֹת כְּנָפָיו וְעַד-קְצוֹת כְּנָפָיו. וְעֶשֶׂר, בָּאַמָּה, הַכְּרוּב, הַשֵּׁנִי: מִדָּה אַחַת וְקֶצֶב אֶחָד, לִשְׁנֵי הַכְּרֻבִים. קוֹמַת הַכְּרוּב הָאֶחָד, עֶשֶׂר בָּאַמָּה; וְכֵן, הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי. וַיִּתֵּן אֶת-הַכְּרוּבִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַפְּנִימִי, וַיִּפְרְשׂוּ אֶת-כַּנְפֵי הַכְּרֻבִים, וַתִּגַּע כְּנַף-הָאֶחָד בַּקִּיר, וּכְנַף הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי נֹגַעַת בַּקִּיר הַשֵּׁנִי; וְכַנְפֵיהֶם אֶל-תּוֹךְ הַבַּיִת, נֹגְעֹת כָּנָף אֶל-כָּנָף. וַיְצַף אֶת-הַכְּרוּבִים, זָהָב. וְאֵת כָּל-קִירוֹת הַבַּיִת מֵסַב קָלַע, פִּתּוּחֵי מִקְלְעוֹת כְּרוּבִים וְתִמֹרֹת, וּפְטוּרֵי, צִצִּים--מִלִּפְנִים, וְלַחִיצוֹן." ( מלכים א' פרק ו' כג-כט)

במקרא, מלבד תיאורם של הכרובים כנושאי כנפיים ובעלי פנים, אין שום התייחסות למראם אלא למקום הצבתם בלבד.

בפרשנות ובמחקרעריכה

אצל יוסף בן מתתיהו בקדמוניות היהודים אין אזכור למראה הכרובים אלא אך ורק על דרך הצבתם.[10] במקום אחר, הוא אומר שהכרובים הם ללא דמות גשמית בת תיאור.[11]

בספרות חז"ל קיימות מספר השערות לגבי מראה הכרובים. לפי רבי אבהו פרצופם היה כפני ילדים, ומסיק הוא זאת מן הכינוי הבבלי 'רביא' לילדים.[12] רש"י בפירושו לפרשת תרומה טוען כי פרצופם היה כפני תינוקות.[13] על פי המתואר בתלמוד הכרובים היו "מעורין זה בזה".[14]

גם בקרב החוקרים המודרניים יש הסבורים כי הכרובים הם נערים בעלי כנפיים או נערות בעלות כנפיים וזאת בהשפעת תמונות מצריות מאותה תקופה. אחרים סבורים שצורתם דומה לצורתם של השוורים המסופוטמיים. ישנם גם כאלה שסבורים שמראיהם דומה למראה הספינקס וזאת על סמך תבליטים ופיתוחי שנהב מאותה תקופה בארץ ישראל ובסוריה.

ההשערות שמדברות על בעל בחיים בעל ארבע רגליים לא מתיישבות עם דברי המקרא במלכים א' המתאר את קומתם של הכרובים. בעלי חיים בעלי ארבע רגליים בולטים דווקא באורכם.[15]

סמל ומשמעותעריכה

  ערך מורחב – כרוב (תנ"ך)

באופן כללי גרסו חז"ל כי המשכן משמש להשראת שכינה בארץ, עיקר עניינו נתינה מן הלב, וכל חלק בו מלמד על נדבך בצורת הנתינה של האדם ודמות העולמות הרוחניים.[16] המשכן וכליו, לפי תפיסה זו מצביעים על היכולת לממש את האמונה בדרך הנכונה אשר טבועה באדם אך תלויה ברצונו, ושראשיתה היא על ידי נדיבת הלב: לפי תפיסת היהדות כל שניתן לאדם הוא מאת ה' יתברך ונועד רק כדי לתת לו הזדמנות לעבוד את ה'. המשכן כמקום של תרומה והקרבה, מסמל מהות זו, ומעיד על לב ליבה - הנתינה מן הלב. כהסבר חז"ל (ברכות לה, א), נתינה שאינה נעשית בלב שלם אינה כלל בגדר נתינה, באשר, כהסברו של חתם סופר, "לה' הארץ ומלואה... ואם כן הכל להקב"ה, ואין נותנים רק בנדבת לבם הטוב, ורק זה הוא נתינתם לה'. אבל מי שאינו נותן בלב שלם, זה אינו נותן כלום כי הכל שלו יתברך."[17] הכרובים כחלק מן המשכן מסמלים רובד בעבודת השם, או צורה מצורות נתינת הלב הטבועות באדם.[18]

חז"ל גרסו כי הכרובים המעורים מסמלים את חיבת ישראל לאל המושוות לחיבת זכר לנקבה - "בשעה שהיו ישראל עולים לרגל - מגללים להם את הפכורת ומראים להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה" (יומא נד א); פילון האלכסנדרוני ראה בשני הכרובים שתיים ממידותיו של הקדוש ברוך הוא: מידת הדין ומידת הרחמים (חיי משה ג 8); ואילו הרמב"ם טען שהאל ציווה להציב מעל ארון הברית דמות של שני מלאכים (כרובים) כדי לקיים את אמונת הימצאות המלאכים, שליחי האל, בלב ההמון, אמונה הנמשכת אחר האמונה במציאות האל,[19] והדגיש כי הציווי על עשיית שני כרובים בא לסמל כי האמונה במציאותם שנייה לאמונה במציאות האל, כי הכרובים רבים והאל אחד[20]; לפי תורת הקבלה הכרובים שמעל לארון הקודש מייצגים רובד במבנה הפנימי של העולמות הרוחניים והקשרים בין הללו, ואת הדרך להתקרב לבורא ולרכוש את תכונותיו.[21]

בשל מיקומם בקודש הקודשים כונה אלוהי ישראל 'יושב הכרובים'.[22][23]

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • "מקדש בית ה-", ערך באנציקלופדיה מקראית, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, תש"י-תשמ"ב.
  • "כרובים" ערך באנציקלופדיה המקראית.
  • אוהד אזרחי, "שניים כרובים", בתוך: הישן יתחדש והחדש יתקדש, הוצאת האקדמיה לירושלים, 1997.
  • Albright, W. F., "What Were the Cherubim?", The Biblical Archaeologist 1 (1938), pp. 1-3. Reprinted in G. Ernest Wright and David Noel Freedman (eds.), The Biblical Archaeologist Reader, vol. 1, Chicago: Quadrangle Books, 1961, pp. 95-97.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שמות כה, יח-כב; שמות לז, ז-ט; במדבר ז, פט.
  2. ^ שמות כו, א; שמות לו, ח.
  3. ^ שמות כ"ו, לא.
  4. ^ מלכים א ו, כא-כח; מל"א ח, ה-ט; דברי הימים ב ג, י-יג.
  5. ^ דה"ב ג, יד
  6. ^ מל"א ו כט
  7. ^ מל"א ו לב
  8. ^ מל"א ז, כט
  9. ^ יחזקאל מא, יח
  10. ^ קדמוניות היהודים ח, ג, ג
  11. ^ קדמוניות היהודים ח, ה ו.
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ה' עמ' ב. יצוין כי המילה "רביא" היא בארמית בבלית ולא נעשה בה שימוש במקרא כלל.
  13. ^ רש"י שמות פרק כה פסוק יח: "כְּרֻבִים: דמות פרצוף תינוק להם"
  14. ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף נ"ד עמ' א
  15. ^ על ההשערות השונות לצורתם של הכרובים מפורט באנציקלופדיה מקראית בערך "כרוב"
  16. ^ "צורת המשכן כולה רומזת לצורת מעשה מרכבה עליונה כמו צורת האדם והתורה ובהיות למטה הדברים ההם עכ"פ תשרה שם השכינה... דברי המחברים כולם הסכימו כי המשכן היא תבנית העולמות והשתלשלותם...", ישעיהו הלוי הורביץ, ספר "שני לוחות הברית" ח"ג דף מה, א-ב. מו, א
  17. ^ החתם סופר, "תורת משה", תרומה דף נו, א
  18. ^ לפי הרמב"ם טבע זה הוא האחראי למנהג העולם להקריב קורבנות. ראו, מורה נבוכים ג פרק מה
  19. ^ "הנה התבאר שאמונת מציאות המלאכים קודמת לאמונת הנבואה, ואמונת הנבואה קודמת לאמונת התורה ..... הנה התבאר במה שהקדמנוהו שאמונת מציאות המלאכים נמשך אחר אמונת מציאות השם, ובהן תיתכן הנבואה והתורה, ולחזוק אמונת זאת הפינה צוה הש"י לעשות על הארון צורת שני מלאכים, לקיים מציאות המלאכים באמונת ההמון, אשר הוא דעת אמיתי שני לאמונת מציאות השם, והוא התחלה לנבואה ולתורה ומבטל עבודה זרה כמו שבארנו." מורה נבוכים ג פרק מה
  20. ^ "אחר שהשם אחד והוא ברא אלו הרבים" מורה נבוכים ג פרק מה
  21. ^ ראו, למשל מדברי הרב ישעיהו הלוי הורביץ בהערה לעיל
  22. ^ ישעיהו לז טז
  23. ^ ראו ד"ר יום-טוב לוינסקי, אנציקלופדיה של הווי ומסורת ביהדות, כרך א', עמוד 283