הראל לוקר
הראל לוקר (נולד ב-11 בנובמבר 1965) הוא מנהל ישראלי המכהן מאז שנת 2021 כיושב ראש הדירקטוריון של פז חברת הנפט ואנרגיה בע"מ. כיהן בעבר גם כיושב ראש מועצת המנהלים של התעשייה האווירית לישראל (IAI) וכמנכ"ל משרד ראש הממשלה.
.jpg) | |
| הראל לוקר, מרץ 2014 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1965 (בן 59) ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| תפקיד | יו"ר דירקטוריון של פז חברת הנפט |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלוקר נולד וגדל בתל אביב, בוגר תיכון עירוני א', הוא דור תשיעי לילידי הארץ מצד אמו רבקה לבית אהרון הלטובסקי, מצאצאי אחד ממייסדי החסידות רבי אהרון מקרלין. אביו, מרטין, ניצול שואה מצעדת המוות למחנות הגירוש בטרנסניסטריה[1][2], חבר תנועת בית"ר והאצ"ל, עלה ארצה על סיפון אניית הנשק של האצ"ל אלטלנה. אחיו הוא האלוף במילואים יוחנן לוקר, מי שהיה סגן מפקד חיל האוויר ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אח נוסף הוא מנתח לב, פרופ' חיים לוקר.
בין השנים 1984-1988, שרת בצה"ל בחיל הרגלים ומודיעין קרבי, בלבנון טרם הנסיגה לרצועת הביטחון ובשומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה. הוא השתחרר בדרגת סרן מתפקיד קצין מבצעים חטיבתי. בוגר תואר ראשון במשפטים מבית הספר למשפטים ותואר ראשון בחשבונאות מבית הספר לניהול, שנהם באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בהצטיינות במשפטים עם התמחות במיסים (LL.M. in Taxation) מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, בוושינגטון די. סי. בארצות הברית.
לוקר נשוי לעו"ד שירי מילוא לוקר (בתו של שלמה מילוא ואחייניתו של רוני מילוא), ואב לשלושה ילדים.
קריירה משפטית
עריכהמאז סיום לימודיו בשנת 1994 באוניברסיטת תל אביב עסק במשפט מסחרי כעורך דין ישראלי ואמריקאי (רישיון בניו יורק), בפירמות מובילות בתל אביב ווולסטריט, ניו יורק.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה
עריכה
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כתיבה פרסומית שמרחיבה ללא צורך על עניינים שאינם מנושא הערך.בשנת 2011, מינה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את לוקר לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. עם כניסתו לתפקיד ערך לוקר שינוי ארגוני משמעותי במשרד כאשר הקים ועמד בראש המטה הכלכלי-חברתי של ראש הממשלה, אשר מרכז את פעילות הממשלה בתחומי הכלכלה והחברה. בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד ראש-הממשלה, הוביל לוקר את עבודת המטה ובניית ויישום המדיניות של משרד ראש הממשלה במכלול הנושאים הכלכליים והחברתיים, וריכז את עבודת המטה הממשלתית בנושאים אלו, מטעמו של ראש-הממשלה.
בהתאם, עסק בגיבוש תקציב המדינה,[3]הכנת תכניות עבודה, יעדים ומדדי ביצוע למשרדי הממשלה השונים, ופיקוח על יישומן במשרדי הממשלה השונים,[4] והוביל פרויקטים לאומיים רוחביים על סדר יומה של הממשלה. תקופתו של לוקר במשרד ראש הממשלה התאפיינה ברפורמות משקיות, והוא נבחר מספר פעמים כאחת מהדמויות המשפיעות ביותר במשק הישראלי .[5][6][7]
בנובמבר 2014, הודיע לוקר על פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה.[8][9]לבקשת ראש הממשלה כיהן עוד כמעט שנה בתפקידו, בסה"כ של כארבע שנים[10]- התקופה הארוכה ביותר בתפקיד התובעני של מנכ"ל[11] משרד ראש הממשלה ב-40 השנים האחרונות.
במסגרת פעילותו, הוביל גם את מדיניות החוץ הכלכלית של ישראל לרבות קידום וביסוס מערכת היחסים הכלכלית עם סין,[12] יפן,[13]ארה"ב, אמריקה הלטינית,[14] בריטניה[15] ועוד. הוא הוביל את הרפורמה בשירות המדינה ,[16]מעבר מחנות צה"ל לנגב ותוכנית הפיתוח האזרחית של הנגב לאור ירידת צה"ל דרומה, ועדת החסמים לדיור ששחררה לשוק מאות אלפי יחידות דיור לצד קידום הקמת שני נמלים חדשים בחיפה ובאשדוד,[17]הפרטת תע"ש והמעבר דרומה של חברה זו[18] , מתווה לרפורמה בענף החלב בישראל, והרפורמה ביבוא מזון לישראל המכונה "רפורמת הקורנפלקס", לפיה ישראל תאמץ את השיטה האירופאית לייבוא מזון.[19]
לוקר הביא את המלצות "ועדת צמח" לייצוא הגז הטבעי בישראל לאישור הממשלה לאחר שאלו התעכבו במשך שנים. כן הוביל את אישור תוכנית המתאר להקמת מתקני הקליטה של הגז הטבעי. החלטות אלו אפשרו את המשך פיתוח מאגר לוויתן ואת פיתוח משק הגז הטבעי בישראל.
לוקר עמד בראשות הוועדה לצמצום השימוש במזומן והחלטותיה שאומצו בידי הממשלה היו הגבלת השימוש במזומן תוך עידוד שימוש באמצעים אלקטרוניים מתקדמים[20] כן יזם והקים את המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית,[21] ובמקביל קידם את מטה הסייבר הלאומי, תוך שימת דגש על בניית ענף הסייבר כתעשיית יצוא מרכזית בכלכלת ישראל. שתי היחידות הוקמו תחת משרד ראש הממשלה בתקופתו של לוקר כמנכ"ל.[22]במסגרת המהלך קידם לוקר גם את מיזם הסיבים האופטיים וכן העביר למשרד ראש הממשלה את רשות התקשוב[23]הממשלתית ואת יחידת ממשל זמין[24] ופעל להקמת רשות הגנה אזרחית למטה הסייבר. פעולות אלה והכפפת היחידות למשרד ראש הממשלה הניעו בקצב מואץ את הדיגיטציה ותעשיית הסייבר של מדינת ישראל.
בעקבות מבצע צוק איתן, גיבש לוקר שתי תוכניות לפיתוח כלכלי חברתי ארוך טווח של עוטף עזה והנגב כולו, והממשלה אישרה אותן בספטמבר 2014. התוכנית בהיקף של 3 מיליארד ש"ח, היתה תוכנית הפיתוח הכלכלי הגדולה והמקיפה ביותר שהופעלה באזור זה והיא הביאה להגירה חיובית לאזור זה עד כדי הכפלת אוכלוסייתו.[25]
לוקר הוביל מספר החלטות דרמטיות נוספות בממשלה כגון הקמת ועדת שטרום לתחרויות בבנקים, העברת מחנות צהל (גלילות, תל השומר, צריפין ועוד) לדרום לטובת קידום כלכלת הדרום ופינוי שטחים להקמת מאות אלפי יחידות דיור באזורי ביקוש,[26] קידום כלכלי חברתי של המיעוט הדרוזי, והעלאת שכר המינימום.
בנובמבר 2014 הודיע לוקר על פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה,[27] וסיים את תפקידו ביולי 2015. אחרי סיום תפקידו ייסד חברת ייעוץ והשקעות Pitkrai Investments Ltd[28].
לאחר כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה
עריכהאחרי סיום תפקידו ייסד חברת ייעוץ והשקעות Pitkrai Investments Ltd, וייעץ לחברות ישראליות וקרנות זרות מיפן, סין,[29] שוויץ ובריטניה. כמו כן כיהן כדירקטור במספר חברות זרות וישראליות נסחרות ופרטיות.
כיו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית
עריכהבספטמבר 2017 מונה לוקר ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל,[30] החברה הביטחונית והתעשייתית הגדולה בישראל, אחת היצואניות הגדולות בישראל, ובין חברות ההייטק הגדולות במדינת ישראל. לחברה הוצאה למו"פ של כשלושה מיליארד שח לשנה ומועסקים בה כ-16,000 עובדים, כאשר מתוכם כ-6000 מהנדסים וכ- 4000 הנדסאים ומחזור ההכנסות השנתי שלה כ-6 מיליארד דולר (נכון למרץ 2025).[31][32][33]
לוקר ביצע מהפך עסקי מהיר וחד בחברה, תוך ביצוע שינוי ארגוני מקיף, מיזוג חטיבות ויחידות, לצד מהלך התייעלות אגרסיבי, סגירת מפעלים וקווי ייצור, והיא עברה בתוך שנה לריווח וצמיחה בהכנסות אחרי שנים רבות של הפסדים כבדים והסדרי חוב.[34] בתקופתו של לוקר הגיעה החברה לתוצאות העסקיות והכספיות הטובות ביותר מאז הקמתה.[35]הכנסות החברה צמחו בחדות ללמעלה מ-15 מיליארד שח לשנה, והחברה הציגה רווחיות ותוצאות שיא ברווח הגולמי, התפעולי והנקי. החטיבות הצבאיות של החברה הציגו רווחים גבוהים, לראשונה בדומה למתחרותיה של החברה בארץ ובעולם. לצד זאת ועל אף משבר הקורונה אשר פגע בעיקר בחטיבה האזרחית של החברה, חטיבת התעופה, חטיבה זו הציגה לראשונה רווחיות תפעולית, לאחר עשור של משברים כבדים אותן עברו קווי העסקים שלה מאז המשבר הכלכלי של שנת 2008.
בתקופת כהונתו הגיעה החברה להישגים טכנולוגיים וביטחוניים מיוחדים וזכתה בארבעה פרסי בטחון מדינת ישראל, שיגרה את החללית "בראשית" לירח ואת לוויין "אופק 16" לחלל, ביצעה בהצלחה את ניסוי טיל החץ 3 באלסקה, פיתחה את טיל החץ 4, פרצה לשווקים חדשים כגון גרמניה ויפן, והגדילה את אחיזתה בשווקים באסיה. בתקופה זו, צבר ההזמנות של החברה עלה לשיא לסך של 13.2 מיליארד דולר
כיו"ר פז אנרגיה וקמעונאות בע"מ
עריכהבסוף שנת 2020 מונה לוקר לכהן כיושב ראש הדירקטוריון של החברה ומכהן בה עד היום. לוקר הוביל שינוי אסטרטגי בחברה, שהפך את פז מחברת דלקים פוסיליים לחברת קמעונאות.[36]
כחלק מהשינוי, ביצעה החברה בין השאר את פיצול בית הזיקוק באשדוד מפז, הרחבת פעילות קמעונאות הנוחות והמזון תוך רכישה ומיזוג רשתות מזון שונות לתוך פז, הקמת פז CHARGE, רשת הטעינה המהירה למכוניות חשמליות הגדולה בישראל, חיזוק והגדלת היקפי המחזור הכספי והמשתמשים של האפליקציה Yellow, אחד מהארנקים הדיגיטליים הגדולים בישראל, מימוש נכסי נדלן שאינם בליבת הפעילות, ומכירת החברה התעשייתית פזקר. החברה גם שינתה את שמה מפז חברת הנפט לפז קמעונאות ואנרגיה בע"מ. מחיר המניה המתואם של החברה עלה בארבעת השנים הראשונות לכהונתו של לוקר בכמעט % 200.[37]
פעילות התנדבותית
עריכהלוקר הוא יושב ראש אלין בית נועם.[38]
קישורים חיצוניים
עריכה
- TheMarker, השאלון עם עו"ד הראל לוקר, באתר TheMarker, 25 בפברואר 2010
- האחים שנמצאים הכי קרוב לאוזנו של נתניהו, גלובס TV
- מוטי בסוק, מנכ"ל המדינה, באתר TheMarker, 4 באוקטובר 2012
- הדס מגן, חוזר מנכ"ל, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2012
- תומר גנון, הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2014
מוטי בסוק, הממשלה אישרה פה אחד את המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2014- שוקי שדה, "שרה לא אוהבת אותי": איך מצליח הראל לוקר לדלג בין קריירה ציבורית לעסקים פרטיים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2019
הערות שוליים
עריכה- ^ שושנה חן, מתחת ללולי תרנגולות ותחנת אוטובוסים: היהודים שמצילים את בתי העלמין, באתר ynet, 3 בפברואר 2020
- ^ נקמתו של מרטין לוקר | מעריב | 3 מרץ 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מוטי בסוק, אנשי נתניהו שיקבעו איך ייראה תקציב המדינה הבא, באתר TheMarker, 31 בינואר 2013
- ^ מוטי בסוק, ליאור דטל, רוני לינדר, איתי טרילניק, דניאל שמיל, רינה רוזנברג קנדל ואורה קורן, היעדים של הממשלה ל-2012: ציונות, תיירים, מקומות עבודה וקידוחי גז, באתר TheMarker, 11 במרץ 2012
- ^ מוטי בסוק, מנכ"ל המדינה, באתר TheMarker, 4 באוקטובר 2012
- ^ הדס מגן, חוזר מנכ"ל, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2012
- ^ תומר גנון, הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2014
- ^ גלובס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר פורש, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2014
- ^ אמיר תיבון, אחרי שלוש שנים: מנכ"ל משרד ראש הממשלה פורש, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2014
- ^ עמירם ברקת, נתניהו נפרד מהראל לוקר והעניק לו מטבע שקל עתיק, באתר גלובס, 11 במאי 2015
- ^ ליאור גוטמן, הפרטה מאחורי הגב? משרד ראש הממשלה מקדם הקמת נמל חדש וחופשי מוועד עובדים באשדוד, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2013
- ^ תכנית לקידום והרחבת הקשרים הכלכליים בין ישראל וסין
- ^ הממשלה אישרה תוכנית לחיזוק הקשרים הכלכליים ושיתופי הפעולה עם יפן בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים על פני 3 שנים
- ^ מוטי בסוק, היעד הכלכלי הבא של נתניהו: אמריקה הלטינית, באתר TheMarker, 18 באוגוסט 2013
- ^ בריטניה וישראל חתמו על מזכר הבנות בנושא ממשל מקוון, באתר GOV.UK (באנגלית)
- ^ מוטי בסוק, לוקר: "השירות הציבורי נחלש עד כדי איום ממשי על הדמוקרטיה", באתר TheMarker, 10 באפריל 2012
- ^ ליאור גוטמן, הפרטה מאחורי הגב? משרד ראש הממשלה מקדם הקמת נמל חדש וחופשי מוועד עובדים באשדוד, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2013
- ^ אביטל להב, ועדת השרים אישרה את הפרטת תעש, באתר ynet, 27 בנובמבר 2013
- ^ מתווה לוקר יוצא לדרך, באתר משרד החקלאות, 2013
- ^ רוני זינגר, הממשלה אישרה המלצות ועדת לוקר: עסקאות במזומן יוגבלו ל-10,000 שקל, באתר כלכליסט, 22 באוקטובר 2014
- ^ צבי זרחיה, הממשלה אישרה את הצעתו של נתניהו להקמת המיזם "ישראל דיגיטלית", באתר TheMarker, 15 בדצמבר 2013
- ^ רוני זינגר, ועדת לוקר: רף העסקאות שיותר לבצע במזומן עלה ל-10,000 שקלים, באתר כלכליסט, 17 ביולי 2014
- ^ יהודה קונפורטס, אתגרי התקשוב הממשלתי במעבר למשרד ראש הממשלה, באתר "אנשים ומחשבים", 3 בנובמבר 2014
- ^ החלטת ממשלה 2443, קידום אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת הסייבר
- ^ אורה קורן, בעקבות הלחימה בדרום: תוכנית סיוע ליישובי הדרום במאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 10 ביולי 2014
- ^ פינוי שטחי מחנות צה"ל מאזורי ביקוש והמשך מעבר אמ"ן ותקשוב לנגב
- ^ גלובס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר פורש, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2014
- ^ קורות חייו של הראל לוקר, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מיום 22 בנובמבר 2020
- ^ Michael Rochvarger, Asa Sasson, Chinese group led by Harel Locker drops bid for Clal, Haaretz, December 23, 2015
- ^ הראל לוקר, באתר התעשייה האווירית לישראל (באנגלית)
- ^ IsraelDefense, Netanyahu at IAI: Israel’s Missiles Can Reach Anywhere in the Region | Israel Defense, www.israeldefense.co.il, 2018-12-17 (באנגלית)
- ^ דיווח על מינוי כיו"ר הדירקטוריון, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מיום 22 בנובמבר 2020
- ^
ועידת התעשייה 2018 – הראל לוקר, סרטון בערוץ "Calcalist | כלכליסט", באתר יוטיוב (אורך: 11:08)
- ^ התעשייה האווירית תמזג שלוש חטיבות עסקיות לחטיבת תעופה אחת שהיקף פעילותה מעל ארבעה מיליארד ש"ח, באתר התעשייה האווירית לישראל, 28 בדצמבר 2017
- ^ דני זקן, דוחות התעשייה האווירית: מכירות שיא בהיקף של כ-2.2 מיליארד דולר, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2021
- ^ מיכאל לוי, דירקטוריון פז בחר היום פה אחד בהראל לוקר לתפקיד יו"ר דירקטוריון החברה, באתר Funder פאנדר פורטל קרנות נאמנות קופות גמל קרנות השתלמות קרנות פנסיה, 2020-11-24
- ^ גולן חזני, אחרי המהפך העסקי: ׳פז נפט׳ נפרדת משמה ההיסטורי, באתר כלכליסט, 10 באוקטובר 2024
- ^ ועד מנהל אלין בית נועם
