הראל לוקר
הראל לוקר (נולד ב-11 בנובמבר 1965) הוא מנהל ישראלי המכהן כיושב ראש הדירקטוריון של פז חברת הנפט. כיהן כיושב ראש מועצת המנהלים של התעשייה האווירית לישראל בשנים 2017 עד 2021. בשנים 2015-2011 היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
.jpg) | |
| הראל לוקר, מרץ 2014 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1965 (בן 57) ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת תל אביב |
| תפקיד | יו"ר דירקטוריון של פז חברת הנפט |
  | |
ביוגרפיהעריכה
לוקר נולד בישראל וגדל בתל אביב. הוא דור תשיעי לילידי הארץ מצד אמו רבקה (לבית הליטובסקי), ילידת הרובע היהודי בירושלים. אביו, מרטין, ניצול שואה ממחנה טרנסניסטריה, חבר תנועת בית"ר והאצ"ל, עלה ארצה על סיפון אניית הנשק של האצ"ל אלטלנה. אחיו הוא האלוף במילואים יוחנן לוקר, מי שהיה סגן מפקד חיל האוויר ומזכירו הצבאי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ואח נוסף הוא מנתח לב, פרופ' חיים לוקר.
למד בתיכון עירוני א' בתל אביב. בצה"ל שירת לוקר בחי"ר ומודיעין קרבי, בלבנון טרם הנסיגה לרצועת הביטחון ובשומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה. הוא השתחרר בדרגת סרן מתפקיד קצין מבצעים חטיבתי. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מבית הספר למשפטים ותואר ראשון בחשבונאות מבית הספר לניהול באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני בהצטיינות במשפטים עם התמחות במיסים (LL.M. in Taxation) מאוניברסיטת ג'ורג'טאון, בוושינגטון די. סי. בארצות הברית.
לוקר נשוי לעו"ד שירי מילוא לוקר (בת של שלמה מילוא ואחיינית של רוני מילוא), ואב לשלושה ילדים.
קריירה משפטיתעריכה
את הקריירה המשפטית החל כמתמחה במשרד עורכי הדין של יורם דנציגר ואביגדור קלגסבלד והוסמך כעורך דין ב-1995. לוקר היה שותף במשרד שקל ושות' עד שנת 2000 ובין השנים 2001 עד 2004 עבד בפירמת עורכי הדין Fried Frank בוול סטריט.
לאחר חזרתו לישראל הקים את משרד שוחט, לוקר ושות', ושימש בו שותף מנהל. המשרד התמזג ב-2007 עם משרד ש. פרידמן ושות', אחד המשרדים הוותיקים והגדולים בישראל, ומאז שימש בו לוקר כשותף בכיר וחבר הנהלה.
מנכ"ל משרד ראש הממשלהעריכה
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כתיבה פרסומית שמרחיבה ללא צורך על עניינים שאינם מנושא הערך.בדצמבר 2011 מינה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את לוקר למנכ"ל משרד ראש הממשלה, שם שימש גם כראש המטה הכלכלי-חברתי של ראש הממשלה.
במסגרת פעילותו הוביל את הרפורמה בשירות המדינה, מעבר מחנות צה"ל לנגב ותוכנית הפיתוח האזרחית של הנגב לאור ירידת צה"ל דרומה, הפרטת תע"ש, "מתווה לוקר" שמנע את סגירת ערוץ עשר, "מתווה לוקר בענף החלב" - מתווה להמשך הרפורמה בענף החלב בישראל, אשר החל להיות מיושם במהלך 2013.[1]
לוקר הביא את המלצות "ועדת צמח" לייצוא הגז הטבעי בישראל לאישור הממשלה בקואליציה רחבה של ראש הממשלה, שר האוצר, נגיד בנק ישראל והשר לתשתיות ואנרגיה, לאחר שאלו התעכבו במשך חודשים. באוקטובר 2014 אישרה הממשלה את תוכנית המתאר להקמת מתקני הקליטה של הגז הטבעי אותה קידם לוקר. החלטות אלו איפשרו את המשך פיתוח מאגר לוויתן ואת פיתוח משק הגז הטבעי בישראל.
לוקר הוביל את הוועדה לרפורמה ביבוא מזון לישראל, שבעקבותיה נוצרה "רפורמת הקורנפלקס" לפיה ישראל תאמץ את השיטה האירופאית ליבוא מזון רגיל ללא הגבלה ובלבד שיעמוד בסטנדרטים בריאותיים גבוהים. המהלך נועד להוביל להגדלת התחרותיות ולהוזלת מחירים לצרכן ומהווה צעד מרכזי בהורדת יוקר המחיה בתחום המזון.
לוקר עמד בראשות הוועדה לצמצום השימוש המזומן שגיבשה מתווה לצמצום ההון השחור בישראל. המלצותיה העיקריות של הוועדה הן הגבלת השימוש במזומן[2] תוך עידוד שימוש באמצעים אלקטרוניים מתקדמים במשק הישראלי ובראשם החדרת כרטיס הדביט. לוועדה היו שותפים בכירים במשרד ראש הממשלה, בנק ישראל, רשות המיסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה והמשטרה. המלצות הוועדה אושרו פה אחד בממשלה באוקטובר 2014.
במקביל, יזם את הקמת המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית. החלטת ממשלה אותה גיבש בנושא אושרה בדצמבר 2013. יעדיו העיקריים של המיזם הם העברת מדינת ישראל לשימוש בדיגיטציה מתקדמת ואיכותית בכל תחומי החיים תוך הנגשת שירותים ציבוריים ופרטיים מרחוק, ובאמצעות זאת לצמצם את הפער בין הפריפריה למרכז, לרבות בתחומי החינוך, הבריאות, והרווחה; הטמעת כלים טכנולוגיים בעסקים קטנים ובינוניים ועידוד מסחר אלקטרוני; שיתוף מידע וידע ממשלתי לטובת קידום טכנולוגיות ומחקר מדעי; תמיכה בהקמת תעשיית יצוא דיגיטלית והפיכת ישראל למובילה בתחום בעולם, ושימוש באמצעים מקוונים לשיפור וייעול השירות הניתן לאזרח תוך צמצום בירוקרטיה.
הממשלה אישרה בספטמבר 2014 שתי תוכניות ממשלתיות לפיתוח כלכלי חברתי ארוך טווח של עוטף עזה והדרום אותן גיבש לוקר מול כלל שרי הממשלה לאחר מבצע צוק איתן. תוכנית החומש לפיתוח הדרום, בהיקף של 2 מיליארד שקלים. בין עיקרי התוכנית: בית חולים נוסף יוקם בבאר שבע ובית החולים סורוקה יחוזק, יורחבו מענקי ההשקעות בנגב, יקודם חיבור התעשייה לגז הטבעי, ייסללו כבישים ויבוצעו פרויקטי תחבורה בהיקף נרחב ובהשקעה של כחצי מיליארד שקלים. כמו כן יקודמו תשתיות למסחר אלקטרוני לעסקים קטנים ובינוניים ויפותחו מיזמי תיירות באשקלון, במכתש רמון ותיירות כפרית ביישובי הבדואים.
תוכנית חומש נוספת לפיתוח התיישבותי, כלכלי וחברתי של שדרות ויישובי עוטף עזה לשנים 2014–2018. התוכנית, בהיקף של 1.5 מיליארד ש"ח, היא תוכנית הפיתוח הכלכלי הגדולה והמקיפה ביותר שהופעלה באזור זה. ההחלטה החדשה מתמקדת בארבעה תחומים: כלכלה - הרחבה משמעותית של התמריצים והסיוע לעסקים באזור; חקלאות - פיתוח ענף החקלאות, עוגן הפעילות המרכזי ביישובי העוטף ;פיתוח התיישבותי - פעולות לתמיכה בהמשך מגמת הגידול במספר התושבים בעוטף; איכות חיים - השקעה משמעותית בחידוש ובשדרוג תשתיות, לטובת העלאת איכות החיים ורמת השירותים של תושבי האזור. במסגרת הצעדים השונים, ניתנה עדיפות ליישובי הקו-הקדמי, הסמוך לגדר המערכת, וכן לפעולות לחיזוק חברתי-כלכלי של שדרות. התוכנית מצטרפת להחלטה נוספת אותה גיבש המטה הכלכלי-חברתי בראשות לוקר בתחילת מבצע "צוק איתן", במסגרתה הוקצו לעוטף 417 מיליון ש"ח לשנים 2015–2016. בכלל זה כללה ההחלטה זיכוי מס לתושבים בשיעור 20%, הנחות בארנונה הן לתושבים והן לעסקים, הקמת מעונות יום, הקמת מתחם חדשני של מעונות סטודנטים בשדרות ועוד.
בנובמבר 2014 הודיע לוקר על פרישתו מתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה,[3] וסיים את תפקידו ביולי 2015. אחרי סיום תפקידו ייסד חברת ייעוץ והשקעות Pitkrai Investments Ltd[4].
יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית ופז חברת הנפטעריכה
בספטמבר 2017 מונה לוקר ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל הוא כיהן בתפקיד עד אוגוסט 2021. בספטמבר 2020 נבחר לדירקטור בפז חברת הנפט ובהמשך מונה לכהונה כיושב ראש הדירקטוריון של החברה החל מיום 1 בינואר 2021[5].
פעילות התנדבותיתעריכה
לוקר הוא יושב ראש אלין בית נועם.[6]
קישורים חיצונייםעריכה
- TheMarker, השאלון עם עו"ד הראל לוקר, באתר TheMarker, 25 בפברואר 2010
- האחים שנמצאים הכי קרוב לאוזנו של נתניהו, גלובס TV
- מוטי בסוק, מנכ"ל המדינה, באתר TheMarker, 4 באוקטובר 2012
- הדס מגן, חוזר מנכ"ל, באתר גלובס, 4 באוקטובר 2012
- תומר גנון, הראל לוקר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר כלכליסט, 22 בספטמבר 2014
- מוטי בסוק, הממשלה אישרה פה אחד את המלצות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן, באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2014
שוקי שדה, "שרה לא אוהבת אותי": איך מצליח הראל לוקר לדלג בין קריירה ציבורית לעסקים פרטיים, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2019
הערות שולייםעריכה
- ^ מתווה לוקר יוצא לדרך, באתר משרד החקלאות, 2013
- ^ רוני זינגר, ועדת לוקר: רף העסקאות שיותר לבצע במזומן עלה ל-10,000 שקלים, באתר כלכליסט
- ^ גלובס, מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר פורש, באתר מאקו, 19 בנובמבר 2014
- ^ קורות חייו של הראל לוקר, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מיום 22 בנובמבר 2020
- ^ דיווח על מינוי כיו"ר הדירקטוריון, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מיום 22 בנובמבר 2020
- ^ ועד מנהל אלין בית נועם
