כריסטינה קוק
כריסטינה המוק קוק (באנגלית: Christina Hammock Koch, נולדה ב-29 בינואר 1979) היא מהנדסת ואסטרונאוטית של נאס"א.[3][4] היא הייתה בעבר מנהלת תחנת מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי לסמואה האמריקנית.[5] מהנדסת טיסה של משלחות 59 / 60 / 61 לתחנת החלל הבינלאומית. מחזיקה בשיא השהייה הרצופה בחלל לאסטרונאטית - 328 ימים.
 | |
| לידה |
29 בינואר 1979 (בת 45) גרנד ראפידס, מישיגן, ארצות הברית |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות | אסטרונאוטית בשירות נאס"א |
| לאום |
אמריקאית  |
| השכלה |
|
| תקופת השירות | 2013–הווה (כ־11 שנים) |
| זמן שהייה בחלל | 328 ימים 13 שעות 58 דקות בחלל[1] |
| מספר פעילות חוץ-רכבית | 1 |
| זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 6 שעות ו-45 דקות[2] |
| ביוגרפיה בנאס"א | כריסטינה קוק באתר נאס"א (באנגלית) |
| משימות | |
| סויוז MS-12, משלחת 59/משלחת 60/משלחת 61 לתחנת החלל הבינלאומית / סויוז MS-13 | |
  | |
| עיטורים | |
מדליית השירות באנטארקטיקה (2005)  | |
  | |
חינוך עריכה
קוק נולדה בגרנד ראפידס שבמישיגן,[6] וגדלה בג'קסונוויל שבצפון קרולינה.[7] חלמה להיות אסטרונאוטית עוד מגיל צעיר.[8]
סיימה את לימודיה בבית הספר למדעים ולמתמטיקה (אנ') בדרהאם שבקרוליינה הצפונית בשנת 1997, ולאחר מכן החלה ללמוד באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית. סיימה שני תארים ראשונים במדעים, בהנדסת חשמל (2001) ובפיזיקה (2002), וסיימה תואר שני בהנדסת חשמל בשנת 2002. בשנת 2001, השלימה את תוכנית אקדמיית נאס"א במרכז טיסות החלל גודרד.[9]
קריירה עריכה
קוק עבדה בפיתוח חיישנים לחישה מרחוק ולמדידה בחלל ובפיתוח כלים הנדסיים לשימוש בזמן עבודות מדעיות ממושכות בשטח באזור מרוחק ומנותק.
היא עבדה בנאס"א במרכז גודרד לחלל במעבדה לאסטרופיזיקה באנרגיה גבוהה, והייתה שותפה לפיתוח מכשירים מדעיים של משימות נאס"א לחקר אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה.[10]
כמו כן, קוק הייתה סגל זוטר במכללת מונטגומרי במרילנד ולימדה קורס מעבדה לפיזיקה.[9]
בין השנים 2004–2007 עבדה קוק כעמית מחקר במרכז המחקר של משלחת ארצות הברית לאנטארקטיקה (אנ') בארצות הברית באנטארקטיקה.[10][11] היא השלימה עונת חורף שלמה בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט. במהלך החורף הטמפרטורות הגיעו עד למינוס 79.4 מעלות צלזיוס.[11] קוק השלימה עונת חורף נוספת בתחנת פאלמר (אנ'). בזמן שהותה באנטארקטיקה הייתה קוק חלק מצוותי הכיבוי וחלק מצוותי החיפוש וההצלה באוקיינוס והקרחונים.[9] היא תיארה את זמנה בקוטב הדרומי כאתגר מנטלי וגופני:[11] "להיות חודשים בלי לראות את השמש, עם אותו צוות, ללא משלוחי דואר או מזון טרי. הבידוד, היעדר בני משפחה וחברים, וחוסר אינטראקציות חדשה לחושים הם תנאים שצריך למצוא אסטרטגיה לשגשוג בתוכם".[12]
בין השנים 2007–2009 עבדה קוק כמהנדסת חשמל במחלקת החלל של המעבדה לפיזיקה יישומית באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, המתמקדת בפיתוח מטע"דים לחישה מרחוק בחלל. היא הייתה מעורבת בפרויקטים לחיישנים הנמצאים על משימות ג'ונו וגשושיות ואן אלן (אנ').[9] בשנה שלאחר מכן, קוק השלימה עונות נוספות באנטארקטיקה בתחנת פאלמר ובתחנת הפסגה בגרינלנד.[9]
בשנת 2012 החלה קוק לעבוד במנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי. תחילה עבדה כמדריכת שדה בחטיבת הניטור העולמית של NOAA Baseline Observatory בבארו אלסקה, ולאחר מכן כמנהל התחנה של מצפה הכוכבים בסמואה האמריקאית.[9]
בנאס"א עריכה
קוק נבחרה לכיתת האסטרונאוטים של נאס"א ביוני 2013.[3] היא סיימה את האימונים ביולי 2015.[4]
משלחות 59/60/61 עריכה
ב-14 במרץ 2019 שוגרה קוק לחלל על סויוז MS-12, לצד אלכסיי אובצ'ין וניק הייג, כחלק ממשלחות 59/60/61 לתחנת החלל הבינלאומית.[13] קוק ביצעה את הליכת החלל הראשונה שלה ב -29 במרץ; בכך היא הפכה לאישה ה-14 שביצעה הליכת חלל. הליכת החלל תוכננה במקור להיות יחד עם האסטרונאוטית אן מקליין, בפעם הראשונה בה יש צוות שכולו מורכב מנשים,[6] אולם עקב בעיות בגודלי חליפות החלל התקינות, השיבוץ הוחלף, וניק הייג ביצע את הליכת החלל יחד איתה.[14] הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-45 דקות, במהלכן הצוות החליף את הבטריות הנטענות מהפאנלים הסולריים לבטריות חדשות.[2] אות הקריאה של קוק הוא "nanna".[1]
באפריל 2019 הודיעה נאס"א כי משימתה של קוק בתחנת החלל הוארכה עד פברואר 2020. קוק שהתה בחלל 328 ימים, שהות הארוכה ביותר בחלל לאשה, ועקפה את השיא של פגי ויטסון.
ב-18 באוקטובר 2019 יצאה מתחנת החלל יחד עם האסטרונאוטית ג'סיקה מאיר למשימת תיקון התקן BCDU, ובכך הן ביצעו את הליכת החלל הראשונה בידי צוות נשי בלבד.[15] בשנת 2020 הופיעה ברשימה השנתית טיים 100 של מגזים טיים לצד מאיר.[16]
פרסים ואותות הוקרה עריכה
קוק זכתה במספר רב של פרסים ואותות הוקרה, בהם[9]:
- מלגת אסטרונאוטים מטעם קרן מלגת האסטרונאוט (Astronaut Scholarship Foundation), בשנים 2001–2002
- אות נאס"א להישג קבוצתי יוצא דופן, טלסקופ החלל סוזאקו למדידת קרני X, בשנת 2005
- מדליית השירות באנטארקטיקה עם ציון לשהיית חורף מלאה, 2005
- מועמדות לפרס מהמעבדה לפיזיקה יישומית (Applied Physics Laboratory) באוניברסיטת ג'ונס הופקינס על המצאת השנה, 2009
- אות נאס"א להישג קבוצתי יוצא דופן, על רדיומטר גלי מיקרו של משימת ג'ונו, 2012
חיים אישיים עריכה
קוק מתגוררת בטקסס עם בעלה, רוברט קוק.[9]
קישורים חיצוניים עריכה
כריסטינה קוק, ברשת החברתית פייסבוק
כריסטינה קוק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
כריסטינה קוק, ברשת החברתית אינסטגרם- ביוגרפיה של כריסטינה קוק בנאס"א
- 5 דברים שלא ידעתם על האסטרונאוטית כריסטינה קוק נאס"א מרכז החלל ג'ונסון, 13 במרץ 2019
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אודות כריסטינה קוק באתר spacefacts.de
- ^ 1 2 אודות הליכות החלל של כריסטינה קוק, אתר spacefacts.de
- ^ 1 2 National Aeronautics and Space Administration. "2013 Astronaut Class". NASA. אורכב מ-המקור ב-21 ביוני 2013. נבדק ב-2019-03-31.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 "NASA's Newest Astronauts Complete Training". NASA. 9 ביולי 2015. נבדק ב-2019-03-31.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "NASA announces eight new astronauts, half are women". Phys.org. 17 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Raven, Benjamin (2019-03-08). "NASA's first all-women spacewalk features Michigan native". mlive.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-03-18.
- ^ Rupinta, Amber (2019-02-26). "NASA astronaut, NC State grad Christina Koch ready for first space flight in March". ABC11 Raleigh-Durham. נבדק ב-2019-03-18.
- ^ Staff, Daily News. "Jacksonville astronaut will 'carry the dreams of everyone' to space". The Daily News (באנגלית). נבדק ב-2019-03-18.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Christina Hammock Koch NASA Astronaut, (באנגלית) באתר נאס"א
- ^ 1 2 Whiting, Melanie (2015-11-27). "Christina Hammock Koch NASA Astronaut". NASA. נבדק ב-2019-03-18.
- ^ 1 2 3 Digital, M. A. Z. (2018-07-30). "N.C. State grad joins space race". Business North Carolina (באנגלית). נבדק ב-2019-03-31.
- ^ "Antarctica Provides ICE to Study Behavior Effects in Astronauts - SpaceRef". spaceref.com. נבדק ב-2019-03-18.
- ^ Gebhardt, Chris (14 במרץ 2019). "Soyuz MS-12 docks with the Space Station". NASASpaceflight.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Berger, Eric (26 במרץ 2019). "It's unfortunate NASA canceled the all-female EVA, but it's the right decision". Ars Technica (באנגלית).
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mark Garcia, Space to Ground: History Made: 10/18/2019, NASA, 2019-10-18
- ^ Astronauts Christina Koch and Jessica Meir: The 100 Most Influential People of 2020, Time