כתר אפיפיורי
כתר אפיפיורי או טיארה (מכונה בלטינית:Tiara או Triregnum) הוא כתר בעל שלוש קומות אשר שימש אפיפיורים. מקורו המשוער הוא מן התקופה הביזנטית או ממקור פרסי. הכתר מהווה סמל בולט לכס האפיפיור. הוא מופיע על דגל קריית הוותיקן וסמלה ולאורך דורות הופיע על סמלו של האפיפיור המכהן.
היסטוריה עריכה
כתרים אפיפיורים עיטרו את ראשי האפיפיורים ברומא ובאביניון החל מן האפיפיור קלמנס החמישי (נפטר בשנת 1314) ועד להכתרת האפיפיור פאולוס השישי אשר עמד בראש הכנסייה החל משנת 1963. פאולוס השישי הפסיק להשתמש בכתר האפיפיורי לאחר ועידת הוותיקן השנייה, לאחר שהניח אותו באופן סמלי לרגלי המזבח בבזיליקת פטרוס הקדוש ותרם את שוויו לעניים. אולם, בחוקה האפיפיורית שפרסם בשנת 1975 (Romano Pontifici Eligendo), באשר לדרך בחירת האפיפיורים, הוא עדיין חזה שיורשיו יוכתרו לכהונתם עטורים בכתר האפיפיור והותיר את השימוש בכתר לשיקול דעתם.
האפיפיור הבא, יוחנן פאולוס הראשון, החליט שאינו חפץ בטקס הכתרה ותחת זאת קיים טקס בו צוינה כניסתו לתפקיד האפיפיור. לאחר מותו הפתאומי של יוחנן פאולוס הראשון, אמר האפיפיור יוחנן פאולוס השני בעת טקס כניסתו לתפקיד:
האפיפיור האחרון שהוכתר היה פאולוס השישי בשנת 1963, אולם לאחר טקס ההכתרה הרציני הוא מעולם לא השתמש שוב בכתר האפיפיור והותיר לממשיכיו את חופש הבחירה בעניין זה. יוחנן פאולוס הראשון, שזכרו כה טרי בליבנו, לא רצה כתר אפיפיור; אף ממשיכו היום אינו חפץ בכך. אין זה הזמן לשוב לטקס ולחפץ שבעיני רבים, בטעות, נחשב לסמל הגשמי של האפיפיורים. הזמנים שבהם אנו חיים מצווים עלינו, מאיצים בנו, מחייבים אותנו להביט נכוחה באדוננו ולהשקיע עצמנו בהגות צנועה ואדוקה במסתורין של כוחו העליון של הצלוב עצמו.
אף שהכתר אינו חלק ממלבושיו הרשמיים של האפיפיור בימינו, הוא ממשיך לסמל את האפיפיורות ולהופיע באופן בולט על הדגל והסמל של קריית הוותיקן. עד לתקופת כהונתו של בנדיקטוס השישה עשר הופיע הכתר אף על סמלם האישי של האפיפיורים המכהנים. בניגוד למסורת קודמיהם, על סמלם של בנדיקטוס השישה עשר וממשיכו, פרנציסקוס, מופיעה מצנפת האפיפיור ולא כתרו.
עיצוב הכתר עריכה
אף שהמונח "כתר אפיפיורי" הוא בלשון יחיד, לאורך ההיסטוריה היו כתרים אפיפיורים רבים, בעיצובים שונים, ו-22 מהם עדיין שמורים. רוב הכתרים האפיפיורים המוקדמים (ראויים לציון כתרם של יוליוס השני וזה המיוחס לסילבסטר הראשון) הושמדו, פורקו או נבזזו בידי פולשים, או בידי האפיפיורים עצמם. כך למשל, האפיפיור קלמנס השביעי ציווה בשנת 1527 להתיך את כל כתרי האפיפיור וחפצי מלכות אחרים כדי לאסוף כופר בסך 400,000 דוקט ולשלמו לידי חיילי צבאו של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מתוך 22 כתרים אפיפיורים ששרדו עד ימינו, המוקדם ביותר נוצר עבור גרגוריוס השלושה עשר בן המאה ה-16.
רבים מן הכתרים נתרמו לאפיפיור על ידי מנהיגי העולם, בהם איזבלה השנייה, מלכת ספרד, וילהלם הראשון, קיסר גרמניה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה ונפוליאון בונפרטה. הכתר שהוענק על ידי נפוליאון לאפיפיור פיוס השביעי היה עשוי מחלקים מכתרים אפיפיורים קודמים שנהרסו לאחר נפילת רומא, וניתן לאפיפיור לציון חתונתו של נפוליאון לז'וזפין ערב הכתרתו כקיסר. כתרים רבים הוענקו במתנה ממקום כהונתו האחרון של האפיפיור בטרם נבחר לתפקיד.
האפיפיורים לא הוגבלו בשימוש בכתר אחד, ולדוגמה, האפיפיור יוחנן העשרים ושלושה השתמש בכתרים שונים בהזדמנויות שונות. רוב כתרי האפיפיורים נמצאים בתצוגה בוותיקן, אף שחלקם נמכר או נתרם לגופים קתולים שונים. חלק מן הכתרים הוצגו ברחבי תבל, בתערוכה נודדת של חפצים היסטוריים מן הוותיקן. כתרו של האפיפיור פאולוס השישי נתרם לבזיליקה הקתולית בוושינגטון די. סי. ומוצג שם לקהל.
צורה עריכה
רוב הכתרים האפיפיורים ששרדו הם בצורת כוורת טבעית עגלגלה, אשר בסיסה עשוי מכסף. חלק מן הכתרים עוצבו בצורת קונוס, ואחרים בולבוסיים. כל הכתרים, להוציא את זה של פאולוס השישי, היו מעוטרים באבני חן רבות. כל הכתרים שלוש "קומות" מעל הבסיס, כאשר בין קומה אחת למשנייה מפרידות טבעות מעוטרות מוזהבות, לעיתים בצורת צלבים ולעיתים בצורת עלעלים. בראש רוב הכתרים ניצב צלב מעל מונד, המסמל את ריבונותו של האפיפיור על העולם.
בצידו האחורי של כל כתר שני סרטי בד מעוטרים ועליהם רקומים סמלי האפיפיורות וסמלי מעניק התשורה בחוטי זהב.
שני כתרים בולטים בעיצובם החריג. האחד הוא כתרו של פיוס השביעי, העשוי מעיסת נייר, אשר נבחר והוכתר בעודו בגלות. השני הוא כתרו של פאולוס השישי, אשר הוכתר בשנת 1963, שצורתו דומה לכדור רובה, והוא מעוטר בצנעה רבה.
משקל עריכה
להוציא את הכתר האפיפיורי העשוי עיסת נייר, הכתר הקל ביותר נוצר עבור יוחנן העשרים ושלושה בשנת 1959. הכתר שוקל 910 גרם, בדומה לכתר שנוצר עבור פיוס האחד עשר בשנת 1922. בניגוד להם, כתרו של פאולוס השישי שוקל 4.5 ק"ג. הכתר האפיפיורי הכבד ביותר בנמצא הוא הכתר שנתרם על ידי נפוליאון בשנת 1804, השוקל 8.2 ק"ג. כתר זה מעולם לא היה בשימוש כיוון שהיקפו היה קטן מכדי להתאים לראשו של האפיפיור.
סמליות עריכה
אין כל ודאות באשר למשמעותם של שלושת הכתרים (הקומות) המרכיבים את הכתר האפיפיורי, וקיימות לכך פרשנויות רבות ושונות. יש המייחסים זאת לסמכות המשולשת של האפיפיור: כומר אוניברסלי (כתר עליון), הסמכות הדתית המחוקקת העליונה (כתר אמצעי) ומחזיק הכוח החילוני (כתר תחתון)[1]. אחרים מפרשים את שלושת הכתרים כהיות האפיפיור אביהם של נסיכים ומלכים, שליט העולם, נציגו של ישו[2]. מקורה של פרשנות זו הוא במילים הנאמרות בעת הכתרת האפיפיור:
Accipe tiaram tribus coronis ornatam, et scias te esse Patrem Principum et Regum, Rectorem Orbis, in terra Vicarium Salvatoris Nostri Jesu Christi, cui est honor et gloria in sæcula sæculorum.
(החזר לחיים את הנזר הזה המקושט בשלושה כתרים ודע כי אתה אבי נסיכים ומלכים, שליט העולם, שליחו של מושיענו ישו על פני האדמה, שלו הפאר והתהילה עידן ועידנים)
שימוש עריכה
הכתר האפיפיורי אינו משמשת בטקסים דתיים כגון מיסה. באירועים כגון אלה חובש האפיפיור, כמו גם הבישופים, מצנפת בד ועיסת נייר. אולם האפיפיורים נהגו בעבר להשתמש בכתר האפיפיורי בתהלוכות קבלת פנים ופרידה, כאשר האפיפיור נישא על כס המלכות. האפיפיור נהג לחבוש את הכתר אף בעת שבירך את הקהל שנאסף בכיכר פטרוס הקדוש בחג המולד ובחג הפסחא בברכה המסורתית "לבני העיר ולבאי עולם" (בלטינית: Urbi et Orbi). יש ובטקסים חגיגיים היו מציבים את הכתר על המזבח.
טקס ההכתרה עריכה
האירוע הבולט ביותר בו היה שימוש בכתר האפיפיורי היה בעת הכתרת האפיפיור. טקס הנמשך כשש שעות, במהלכו האפיפיור נישא על כס המלכות, כשמשרתיו מפיחים עליו רוח בעזרת נוצות יען, אל מקום הכתרתו בבזיליקת פטרוס הקדוש. באופן מסורתי האפיפיור הוכתר במילים: "קבל נא את הכתר המורכב משלושה כתרים ודע כי אתה אבי נסיכים ומלכים, שליט העולם, חליפו של משיחנו ישו הצלוב."
האפיפיור פאולוס השישי, האחרון שלו נערך טקס הכתרה, בחר בטקס קצר יותר. בדומה לטקסי הכתרה מן העידן המודרני, עיקר משמעותו הייתה סמלית, היות שהאדם שהומלך קיבל למעשה את תפקידו מעת שנבחר בקונקלווה. מאז לא נערכו עוד טקסי הכתרת אפיפיור.
קישורים חיצוניים עריכה
- מידע בלשכת העיתונות של קריית הוותיקן על הכתר האפיפיורי (באנגלית)
- כתר אפיפיורי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה