אביונים
האביונים (ביוונית: Ἐβιωναῖοι, נקראים גם אביוניטים Ebionites) היו חברי כת יהודית-נוצרית קדומה שפעלה בארץ ישראל ובארצות השכנות מן המאה ה-1 עד המאה ה-4 לספירה[1]. לפי המדווח אודותם, ראו בישו משיח בלבד ולא את בן האלוהים ודרשו לשמור את חוקי תורת משה.
המידע על האביונים אינו רב ונובע ברובו מביקורת חריפה שמתחו עליהם אבות הכנסייה שראו בהם כופרים ממש[2]. חלק מן החוקרים סבורים שכת זו התפצלה מתוך הזרם המרכזי של הנצרות ונטתה לשוב אל המקורות היהודיים[3], בעוד שאחרים סבורים כי הקבוצה הייתה המשך ישיר לכנסייה הקדומה אך נדחקה והוצאה מחוץ לתחום על ידי ממשיכי פאולוס, שדגלו בביטול תוקפה של התורה[4].
השקפה דתית עריכה
האביונים קיבלו את ישו כמשיח ילוד אשה, אך דחו את האמונה באלוהותו, לה הטיף שאול התרסי. הם האמינו בספרי התנ"ך ובגרסה משלהם לספר הבשורה על-פי מתי (קצרה יותר וכתובה עברית ולא יוונית), נקראת "הבשורה על פי העברים", ודחו את שאר ספרי הברית החדשה.
לפי המדווח, לצד אמונתם בישו טענו האביונים כי:
- צריך לשמור את כלל מצוות תורת משה (ייתכן שלמעט מצוות הקורבנות)
- גויים אשר רוצים להיות תלמידים של ישו צריכים לשמור את כלל מצוות תורת משה ואם הם זכרים עליהם לעבור ברית מילה[דרוש מקור]
- ישו הוא המשיח שיבוא, אך איננו אלוהים
- ישו לא נולד בלידת בתולין למרים, כי אם נולד כמו כל תינוק לזוג הורים - יוסף ומרים
- שאול התרסי היה משומד מן התורה
אירנאיוס כתב[5] על האביונים ותיאר כי הם קיבלו את מנהיגותו של יעקב הצדיק, אחי ישו, ראו בפאולוס כופר, לא קיבלו את ההשקפה שרואה את ישו כלוגוס.
האביונים והצמחונות עריכה
אפיפניוס מסלמיס, בספרו פנריון, תיאר כמה אביונים אשר היו צמחונים והתנגדו להקרבת קורבנות, אבל אפיפניוס, בפנריון ל':י"ז:ה', אמר כי בהתחלה האביונים לא היו כך, אבל אחרי כן, כמה מהם התחברו עם אלכסאי ונעשו כך.
על פי דוד פלוסר[6] הייתה זו כת יהודית גנוסטית שנקראה "כת הנוצרים" ועברה לנצרות תוך שמירה על דיעותיה בקשר להקרבת קורבנות.
ניסיונות לחדש את הזרם האביוני עריכה
אישים שונים ניסו להתארגן להקים מחדש קבוצה אביונית. בארצות הברית למשל נעשה ניסיון כזה (Neo Ebionites).
אטימולוגיה עריכה
ככל הנראה הם נקראים "אביונים" מכיוון שלפחות חלקם חיו חיים נטולי ממון והאמינו בסגפנות, או כי כך קראו להם הקתולים, שאמרו כי הם בעלי דעה אביונית על ישו מנצרת. המידע על כת האביונים נמצא בכתבים קתוליים עתיקים של אבות הכנסייה כמו כן גם בבשורה על פי האביונים שהיא המסמך העיקרי למידע עליהם.
דעה נוספת לגבי שמם היא סימוכין ללימודיו של רבם ישו מנצרת על הטיב שבאדם המציג עצמו כאביון או כצנוע.
קישורים חיצוניים עריכה
- "אֶבְיוֹנִים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 37–38, באתר היברובוקס
- מה שאבות הכנסייה כתבו על האביונים
- זאב רובין, פרשת הקומֶס יוסף והנסיונות לניצור הגליל במאה הרביעית לספירה, קתדרה 26, דצמבר 1982, עמ' 116-105
- אביונים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ A.F.J. Klijn & G.J. Reinink (1973). Patristic Evidence for Jewish-Christian Sects. Brill. ISBN 9004037632
- ^ שם
- ^ G. Uhlhorn, "Ebionites", in: Philip Schaff (ed.), A Religious Encyclopaedia or Dictionary of Biblical, Historical, Doctrinal, and Practical Theology, 3rd ed. (1894), p. 684–685 (vol. 2)
- ^ Hans-Joachim Schoeps (1969). Jewish Christianity: Factional Disputes in the Early Church. Translation Douglas R. A. Hare. Fortress Press.
- ^ אירנאיוס, נגד הכפירות, א', 26, 2
- ^ דוד פלוסר, ראשית הנצרות, ירושלים 1963