יעקב הצדיק

אחיו של ישו, אחד מ12 השליחים

יעקב בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית יעקב בר יוסף (נפטר בשנת 62), המכונה בקרב נוצרים יעקב הצדיקיוונית: Iάκωβος); יעקב ירושלים, וכן Ἰάκωβος τὸν ἀδελφὸς τοῦ κυρίου (יעקב אחי האדון), היה, על פי המסופר בבשורה על-פי מתי[1] ובבשורה על-פי מרקוס,[2] אחיו של ישו ובנו של יוסף בעלה של מרים. אחיו הנוספים היו יהודה, יוסה ושמעון. יעקב מוזכר כאחי ישו גם בספרים נוספים של הברית החדשה - במעשי השליחים,[3] ובאיגרת אל הגלטים[4] (שנכתבה על ידי השליח פאולוס).

יעקב הצדיק
דיוקן נאו-ביזנטי של יעקב הצדיק
דיוקן נאו-ביזנטי של יעקב הצדיק
לידה תחילת המאה ה-1
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 62
ירושלים
קדוש עבור נצרות
חג קתולים: 3 במאי
אנגליקנים: 1 במאי
לותרנים: 23 באוקטובר
תכונות מחזיק בידו ספר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

על פי המסורת הנוצרית הוא היה הפטריארך הראשון של ירושלים, והראשון מבין שבעים השליחים המוזכרים בבשורה על-פי לוקאס בפרק י'.

מיוחסת לו כתיבת הבשורה על-פי יעקב (בשורת ילדות אפוקריפית שאינה מהווה חלק מהברית החדשה).

כינויועריכה

יעקב מכונה "הצדיק" הן בשל נדרי הנזירות שלקח על עצמו והן על מנת להבדילו מיעקב בן זבדי בן תקופתו.

בכנסייה הנוצרית אורתודוקסית הוא מכונה "יעקב אדלפותאוס" - ביוונית: Iάκωβος ο Αδελφόθεος - "יעקב אחי האל" בהתבסס על תיאורו בברית החדשה (ראו בהמשך).

שמו העברי תורגם ליוונית כ"יעקובוס" (Iάκωβος) וללטינית כ-Jacobu (יקובו) או יקומוס (Jacomus). שם זה שינה צורתו ובאנגלית הוא נקרא ג'יימס (James), בספרדית: דייגו (Diego) ובאיטלקית ג'אקומו (Giacomo).

קורות חייםעריכה

אזכוריו של יעקב בברית החדשה מועטים ביותר, אף שניתן ללמוד מ"מעשי השליחים" כי יעקב היה דמות בעלת השפעה רבה בקרב הקהילה הנוצרית בירושלים, בשנים שלאחר צליבת ישו. כך לדוגמה בעת שפטרוס נאלץ להימלט מירושלים בשל רדיפתו על ידי אגריפס הראשון, הוא מודיע על כך ליעקוב;[3] וכאשר הנוצרים שהתגוררו באנטיוכיה התווכחו בשאלה האם יש למול את הגויים שהצטרפו לנצרות, ליעקב תפקיד חשוב בניסוח החלטת מועצת ירושלים.[5] כמו כן, על פי האיגרת הראשונה אל הקורינתים, פאולוס (כותב האיגרת) מציין כי ישו, לאחר תחייתו, התגלה ליעקב, ובאיגרת אל הגלטים מציין פאולוס כי יעקב (יחד עם פטרוס ויוחנן) הם שלושת "עמודי הכנסייה". מסורות נוצריות מציינות כי יעקב היה למעשה הבישוף הראשון של ירושלים (אולם אין בכך כדי לקבוע שהוא היה חשוב יותר מפטרוס - שנחשב לאבי הכנסייה הקתולית).

הירונימוס, בכתביו, מציין כי ליעקב לבדו הייתה הסמכות להיכנס לקודש הקודשים בבית המקדש - דבר שממנו ניתן להסיק כי היה כהן גדול, דבר שלא ייתכן כי משפחתו של ישו על פי המסורת הנוצרית באה משבט יהודה ולא משבט לוי, מה עוד שמעולם לא היה כהן גדול בשם יעקב. היו כאלה שניסו לזהות את יעקב הצדיק עם יעקב אחי ישו, שנזכר בספרו של יוסף בן מתתיהו, "קדמוניות היהודים",[6] שם מסופר כי יעקב אחי ישו נסקל לאחר מותו של הנציב הרומאי פורקיוס פסטוס ולפני מינויו של לוקיוס אלבינוס כנציב, בשנת 62 לספירה. הכוהן הגדול באותה עת, חנן בן חנן, ניצל את הזמן שבין הנציבים, וכינס את הסנהדרין אשר שפטה את יעקב וגזרה את מותו לסקילה בגין כפירה ביהדות. הטקסט המקורי של יוספוס שובש על ידי נזירים שהעתיקו את כתביו ולא ניתן לזהות בוודאות את יעקב אחי ישו המוזכר בספר עם יעקב הצדיק. כמו כן לא ניתן לדעת בוודאות האם ישו שמוזכר בפרשייה הוא ישו בן יוסף (ישו) או ישוע בן גמליאל (הכהן הגדול) או ישוע בן דומנאוס (הכהן הגדול).

אוסביוס מקיסריה, המצטט בשם הגסיפוס, סיפר כי הסופרים והפרושים נזעמו בשל השפעתו של יעקב בירושלים והעלוהו לגג בית המקדש, שם נתבע לענות מה יחסו לישו. יעקב החל מיד להצהיר כי הלה המשיח, ובתגובה השליכוהו הפרושים מן הגג אל מותו; לפי ההגיוגרפיה, הוא לא מת מיד אלא הספיק להתפלל על הורגיו בעודם סוקלים אותו באבנים מלמעלה.

הבשורה על פי יעקבעריכה

על פי המסורת, יעקב כתב את "הבשורה על פי יעקב", אולם חוקרים מודרניים סבורים כי האיגרת, אשר נכתבה ביוונית, נכתבה על ידי כותב שיוונית היא שפת אימו, ואילו יעקב היה דובר ארמית, ולכן הם סבורים כי האיגרת נכתבה על ידי סופר אשר תרגם את דברי יעקב או על ידי אחד מתלמידיו של יעקב. חוקרים אחרים, ובהם לוק טימותי ג'ונסון וג'יימס אדמסון, טוענים כי אף שיעקב לא דבר יוונית כשפת אם, הוא יכול היה להגיע לרמת השפה המופיעה באיגרת ולכתוב את האיגרת בעצמו.

האיגרת מביעה את ההשקפה של הנוצרים הראשונים שהיו ממוצא יהודי, ובכך עמדותיה שונות מאיגרות פאולוס הנותנות עדיפות לעקרונות האמונה הנוצרית על קיום חוקי תורת משה.

ספרים נוספים אשר שויכו ליעקב היה הספר הפסאודואפיגרפי "האפוקליפסה הראשונה של יעקב" (בה מצוין כי יעקב נמלט מירושלים בשנת 70 קודם למצור הרומאי על העיר, אולם ייתכן שמדובר בכך שנוצרי העיר שנמלטו קודם למצור נטלו עימם את עצמותיו של יעקב); וכן ה"הבשורה המאוחרת של יעקב" שנכתבה במאה השנייה, אף שנטען בה כי נכתבה על ידי יעקב.

קרבתו המשפחתית לישועריכה

בבשורה על-פי מתי,[1] בבשורה על פי מרקוס[2] ובאיגרת אל הגלטים[4] מוזכרים האחים של ישו, ובהם יעקב, יהודה, יוסף (או יוסה) ושמעון. יעקב מופיע תמיד ראשון ברשימות, דבר המעיד על היותו הבכור. גם בקטע השנוי במחלוקת בספר "קדמוניות היהודים" של פלאוויוס יוספוס, נכתב כי יעקב היה אחיו של ישו.

מאחר שעל פי האמונה הנוצרית ישו נולד למרים בהיותה בתולה, לא ברור הקשר בין יעקב לישו, והיותו אח בכור (על פי אמונת הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית מרים נותרה בבתוליה גם לאחר הולדת ישו, ועד יום מותה). מסיבה זו מאמינים בכנסיות אלה כי יעקב היה אח חורג של ישו (בן של יוסף הנגר מנישואים קודמים), דבר המסביר את היות יעקב אח בכור של ישו.

כנסיות פרוטסטנטיות מאמינות כי יעקב היה הבכור בין יתר אחיו של ישו, וכי יעקב נולד אחרי הולדת ישו.

ישנם תאולוגים נוצריים המאמינים כי מדובר ב"אח רוחני" של ישו או בבן דוד.

הגלוסקמהעריכה

 
גלוסקמת יעקב אחי ישו, שנטען כי בה נקבר יעקב הצדיק
  ערך מורחב – גלוסקמת יעקב אחי ישו

בשנת 2002 פורסם ב-"Biblical Archaeology Review" דו"ח על גילוי גלוסקמא הנושאת את הכיתוב "יעקב בר יוסף אחי ישוע", גלוסקמא שהייתה בבעלות האספן עודד גולן. גלוסקמא זו, אם הייתה אמיתית, הייתה מהווה ראייה ארכאולוגית ראשונה לקיומו של ישו. בשנת 2003 פרסמה רשות העתיקות דו"ח המסביר מדוע הגלוסקמא אמנם מתקופת בית המקדש השני, אולם הכתובת מזויפת. אמנם, בסופו של הליך משפטי קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי אין הוכחה שהכתובת מזויפת.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב הצדיק בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 הברית החדשה, הבשורה על-פי מתי, פרק י"ג, פסוק 55: "הֲלֹא זֶה הוּא בֶּן־הֶחָרָשׁ הֲלֹא שֵׁם אִמּוֹ מִרְיָם וְאֶחָיו יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וְשִׁמְעוֹן וִיהוּדָה".
  2. ^ 1 2 הברית החדשה, הבשורה על-פי מרקוס, פרק ו', פסוק 3: "הֲלֹא הוּא הֶחָרָשׁ בֶּן־מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן וַהֲלֹא אַחְיוֹתָיו אִתָּנוּ פֹה".
  3. ^ 1 2 הברית החדשה, מעשי השליחים, פרק י"ב, פסוק 17: "וַיֹּאמֶר הַגִּידוּ אֶת־זֹאת לְיַעֲקֹב וְלָאַחִים".
  4. ^ 1 2 הברית החדשה, האיגרת אל הגלטים, פרק א', פסוק 19: "וְאַחֵר מִן־הַשְׁלִיחִים לֹא־רָאִיתִי זוּלָתִי אֶת־יַעֲקֹב אֲחִי אֲדֹנֵינוּ".
  5. ^ הברית החדשה, מעשי השליחים, פרק ט"ו, פסוק 13: "וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמַר אֲנָשִׁים אַחִים שִׁמְעוּ אֵלָי".
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 20, פרק ט, פסקה א, סעיף 200: (חנן) "הושיב סנהדרין של דיינים והביא לפניה את אחיו של ישו הקרוי המשיח – שמו יעקוב – ואנשים אחרים וערך קטגוריה עליהם, כאילו עברו חוק, והסגירם לסקילה" (תרגום אברהם שליט).